הרצלייה: בילינסון 1 (קומה 2) | טלפון. 09-880-81-91 | פקס. 09-881-03-73 | תל אביב: רחוב המסגר 54 (קומה 3)

בית המשפט: הימנעות מגילוי כאבי גב שהיו למבוטח שנים רבות לפני עריכת הביטוח – אינה הפרת חובת הגילוי

רבים רוכשים ביטוח מפני אובדן כושר עבודה. הטעם לפופולאריות של מוצר ביטוחי זה ברור: מדובר בביטוח שאמור לספק תשובה וכיסוי לאחת החרדות הקשות של איש העבודה המודרני – אבדן האפשרות להתפרנס עקב תאונה או מחלה ולהתרסק כלכלית. שעה שאדם שרכש ביטוח מפני אובדן כושר עבודה מאבד את יכולתו לעבוד, הוא פונה למבטח בדרישה שישלם לו, מדי חודש, תגמולים שיכולים להגיע עד 75% משכרו הקודם, וזאת עד הגיעו לגיל הפרישה.

פרק הזמן שבמהלכו המבוטח אינו כשיר לעבוד עלול לארוך חודשים ושנים, וכך הסכומים שבתשלומם חייב המבטח כלפי המבוטח יכולים להצטבר למאות אלפים ולמיליוני שקלים. לא בכדי, הרי, חברות הביטוח בוראות טענות ותירוצים, פעמים אלגנטיים ולעתים פחות, כדי להימנע מלשלוח יד לכיס או לכל הפחות לדחות את הקץ. פסק דין שניתן לאחרונה על-ידי בית משפט השלום בקרית גת ממחיש את המגמה.

אמיר (שם בדוי) נקלע לתאונת דרכים קשה ונפצע בגבו. הפציעה השביתה אותו וגרמה לו אובדן כושר עבודה מלא למשך כשנה. כמבוטח מפני אובדן כושר הוא פנה לבחברת הביטוח "הראל" בדרישה לתגמולים לפי הפוליסה. חברת הביטוח דחתה את הדרישה והוא פנה בתביעה לבית המשפט.

לטענת הראל אמיר הסתיר מפניה, שעה שמילא הצהרת בריאות לפני עשיית הביטוח, מידע רפואי רלוונטי. חברת הביטוח טענה שאמיר נמנע ביודעין מלדווח על כאבי גב שהטרידו אותו שנים רבות לפני עריכת הביטוח ועל פנייה לאורתופד בעניין – מלפני כעשור…

הפעם הראל הפליאה בהיגיון נימוקים: לגישתה, העובדה שלא הוצג תיעוד רפואי בעניין כאבי גב לגבי תקופה של 9 שנים, בצירוף העובדה שבמהלך השנים אמיר לא פנה לאורתופד, מובילה למסקנה אחת בלבד – כי אמיר נמנע מלגלות למבטחו את כאבי הגב החמורים שמהם סבל, וזאת בכוונה לרמות.

אלא שאיש עדיין לא ביטל את השכל הישר. השופטת נעם חת-מקוב קבעה שסבירה יותר האפשרות כי שעה שאין תיעוד רפואי על פני פרק זמן כה ממושך – גם כאב אין. כן ציינה שבהתחשב ב"התיישנות" התלונות (9 שנים, כאמור), לא קמה לאמיר חובה לגלותן במסגרת הצהרת הבריאות. לא מצופה ממבוטח סביר, קבע בית המשפט, לדווח בגדרי הצהרת בריאות על כל כאב חולף, חובת הדיווח קמה רק במיחושים כרוניים.

חת-מקוב התייחסה גם לאופן עריכת שאלון הבריאות שנדון בפרשה. בעת מילוי ההצהרה סוכן הביטוח הקריא לאמיר את השאלות ורשם בעצמו את התשובות. השופטת ראתה בכך משום התרשלות של הראל, ואילו התנהלותו של אמיר הייתה, לפי התרשמותה, כנה, גלויה ותמת לב.

בנוסף בית המשפט שלל קשר סיבתי בין אובדן כושר העבודה של אמיר שנבע מתאונה, לבין כאבי הגב שהיו לו, ככל שהיו, טרם עריכת הביטוח. לכן, נאמר בפסק הדין, אפילו הייתה מתקבלת טענתה של חברת הביטוח כי אמיר הפר את חובת הגילוי, עדיין הייתה מחויבת לשלם. התביעה התקבלה והראל חויבה בתשלום תגמולי הביטוח.

מקריאת פסק הדין נראה כי מדובר במקרה שבו חברת הביטוח פעלה בשיטת מצליח, ניסתה את מזלה ובעיקר אתגרה את אורך הרוח של המבוטח. אמיר התעקש, לא השלים עם הגזירה, תבע והמתין לתוצאה המיוחלת כ-4 שנים. ועדיין נראה שהשתלם לחכות.

[ת.א. (ק"ג) 51031-07-10 אמיריאן נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 11.11.14)]

מאמרים נוספים בנושא:

תאונה עם רישיון נהיגה זר והזכות לפיצויים

נזקי גוף אגב נהיגה עם רישיון זר

ביטוח חיים ומשכנתא

עוד על ביטוח משכנתא וחובות הבנקים

הזכות לפנסיית שאירים

 

שינוי גודל גופנים