הרצלייה: בילינסון 1 (קומה 2) | טלפון. 09-880-81-91 | פקס. 09-881-03-73 | תל אביב: רחוב המסגר 54 (קומה 3)

אדם שהפך לנכה כתוצאה מפגיעה בעבודה צריך לפנות למוסד לביטוח לאומי ולתבוע גמלת נכות מעבודה. בשלב הראשוני יש צורך בהכרה כי המחלה המדוברת אכן תוגדר כפגיעה בעבודה. משניתנה ההכרה, נכנסת לתמונה הוועדה הרפואית שאחראית על בדיקת הפגיעה ואומדן הנזק מבחינת יכולתו של הנפגע להתפרנס. הוועדה אחראית גם על קביעת דרגת הנכות ההולמת. גודל הגמלה משתנה בהתאם לאחוז הנכות התפקודית ובמידה שהנכות היא צמיתה ועולה על 19%, תשלומי הגמלה יימשכו עד להגעה לגיל הפרישה.

התקנות כוללות שורה של סעיפים שעליהם מתבססת הוועדה בקביעותיה. הוועדה מחליטה על סמך הנתונים הרפואיים שנרשמו בעניינו של הנפגע, תוך עמידה בסטנדרט הקבוע בתקנות. החלטות הוועדה הרפואית וקביעותיה בדבר דרגת הנכות אינן בהכרח סוף פסוק. הנפגע רשאי להגיש ערר על ההחלטה, כאשר הגוף שדן בערר הוא הוועדה הרפואית לעררים.

מבוטח שאינו מרוצה מקביעות הוועדה לערערים, יכול במצבים מסוימים לפנות בערעור לבית הדין לעבודה. פנייה לבית הדין לעבודה אפשרית כאשר הוועדה הרפואית לעררים חורגת מסמכותה, מאפשרת לשיקולים זרים להנחות אותה, מבצעת טעות בשאלה שבחוק, מתנערת מהנחיות בית הדין לעבודה או מהוראות מחייבות של החוק.

הוועדה הרפואית לעררים חייבת להסביר את החלטותיה לבית המשפט – גוף שאינו בקיא במדע הרפואה. החלטה המנוסחת באמצעות מונחים רפואיים מורכבים ובלתי מובנים לשופט עלולה להיחשב לבלתי תקינה, ולבית הדין לעבודה שמורה הזכות לחייב את הוועדה לנמק את החלטותיה בשפה שמובנת לכול.

בחודש יוני האחרון דן בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב במקרה שמבהיר כי הוועדות המקצועיות במוסד לביטוח לאומי אינן נהנות מחופש פעולה מלא, ושיקול דעתן מתוחם במידת-מה. במקרה שנדון בפסק הדין בפרשת ברידזה נקבעה לנפגע נכות צמיתה, אך זה לא מנע מהמוסד לביטוח לאומי לנכות אחוזים משיעורי הנכות שלו בשל "מצב קודם". הכוונה למצב שבו בריאותו של הנפגע התאפיינה בבעיות רפואיות שמהן סבל הנפגע לפני הפגיעה, וכתוצאה מכך רשאי הביטוח הלאומי להתעלם מאותן בעיות בעת קביעת אחוזי הנכות מעבודה.

על פי ההלכה המשפטית, הוועדה יכולה לנכות אחוזי נכות בגין מצב קודם אך ורק על סמך נתונים מפורשים שזוהו כקיימים אצל הנפגע קודם לתאונת העבודה. בעניינו של ברידזה החלטתה של הוועדה לעררים התבססה על כאבים בגבו שנרשמו בתיקו הרפואי מספר חודשים קודם לתאונת העבודה. הוועדה החליטה להעניק לברידזה בגין כאבים אלה נכות בשיעור ,10%, אך מאחר שהכאבים הוגדרו על-ידי הוועדה "כמצב קודם", שיעור הנכות של הנפגע הופחת ב-10%, מה שהשאיר אותו נטול גמלת נכות.

הנפגע ערער על קביעה זו לבית הדין האזורי לעבודה, וטוב עשה. בית הדין פסק כי במקרה זה הוועדה חרגה מסמכותה, שכן לא ניתן לבצע ניכוי של אחוזי נכות בשל מצב קודם אך ורק על סמך תלונות חד-פעמיות של הנפגע. אחוזי נכות אינם מוענקים בגין כאבים בלבד או שינויים ניווניים מבלי שמצטרפת אליהם מגבלה תפקודית, נאמר בפסק הדין. השופט גם הדגיש כי רישום קודם של כאבים אינו מספיק לצורך הוכחת ניכוי בשל מצב קודם.

בית הדין קבע כי במקרה זה התנהלות הוועדה הרפואית לא הייתה תקינה, והיא לקתה בהתעלמות מכוונת מחוות דעת רפואית שהוגשה על ידי הנפגע – חוות דעת שהבהירה כי התלונות הקודמות אינן יכולות לבוא בגדר "מצב קודם". לבסוף, השופט ספיבק הורה להחליף את הרכב הוועדה ולחייב את הוועדה החדשה לדון בעניינו של ברידזה מחדש.

מאמרים נוספים בנושא:

מתח נפשי כתאונת עבודה

ערעור על ביטוח לאומי בשאלה של תאונת עבודה

איך מחליפים מומחה רפואי בתביעה נגד ביטוח לאומי?

פסוריאזיס כמחלת מקצוע

אירוע לב כתאונת עבודה

אירוע מוחי כתאונת עבודה

כיצד מוכיחים שאירעה תאונת עבודה?

תאונת עבודה במהלך טיול

שוב על תאונת עבודה במהלך טיול

ליקויי שמיעה וטינטון כמחלת מקצוע

סרטן כמחלת מקצוע

מחלת ריאות כפגיעה בעבודה

 

שינוי גודל גופנים