הרצלייה: בילינסון 1 (קומה 2) | טלפון. 09-880-81-91 | פקס. 09-881-03-73 | תל אביב: רחוב המסגר 54 (קומה 3)

ישראלי המבקש לחיות בישראל עם בן זוג תושב חוץ פונה בהתאם לנהלים למשרד הפנים בבקשה להסדרת מעמדו של בן הזוג בארץ. מדובר בהליך מורכב שאורכו לפחות 4.5 שנים (לרוב יותר, תלוי בשורה של פרמטרים) ובסופו זכאי בן הזוג, כל עוד ההליך עובר בהצלחה והקשר עם הישראלי לא פוקע, לקבל מעמד קבע ולימים אפילו אזרחות.

אך לעתים קרובות נמשך הליך הסדרת המעמד שנים רבות שבמהלכן יכולים לקרות דברים רבים. בני הזוג יכולים לריב, להפסיק את הקשר לפרק זמן או אפילו להתגרש. ישנם גם מקרים קשים של מות בן הזוג הישראלי שמטבע הדברים קוטע את הקשר.

מה עושה משרד הפנים? לרוב – מודיע על הפסקת ההליך המדורג ומורה לזר לצאת מישראל בתוך פרק זמן קצר ביותר. ובמקרים כאלה נדרשת התערבות מהירה מאוד ותקיפת ההחלטה. חשוב להבין שבתי המשפט לעתים מבטלים החלטות נחפזות מהסוג הזה, אם מתגלה בהן חוסר סבירות קיצוני.

מקרה שנדון באחרונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים ממחיש את הסוגיה. באותו עניין דובר על נתין גאנה שחי בישראל כמעט 30 שנים. לפני 13 שנים פנו הוא ובת זוגו הישראלית למשרד הפנים בבקשה לאיחוד משפחות ולהסדרת מעמדו בארץ מכוח קשר הזוגיות. בהמשך לכך יצאו השניים לגאנה, נישאו שם ולאחר מכן שב הבעל לישראל.

במשך כ-6 שנים האריכו לבעל אשרת שהייה מעת לעת מכוח קשר הנישואין, ולאחר מכן הוא ביקש לקבל אזרחות ישראלית – הכל בהתאם  לנוהל של משרד הפנים. לצורך כך זומנו בני הזוג לראיון בלשכת רשות האוכלוסין, אך לא יכלו להתייצב בגלל מחלה קשה שבה חלתה האישה. משרד הפנים התעלם מהנסיבות המיוחדות וסירב לשדרג את מעמדו של הנתין הזר. לאחר חלוף פרק זמן נוסף נפטרה האישה מהמחלה.

האלמן הגיש בקשה להסדרת מעמדו מטעמים הומניטריים. הוא הסביר שחי בישראל כמעט 30 שנים, שאין לו אף אחד בגאנה, שהוא בקשר קרוב עם בנה של אשתו המנוחה ושהיום הוא בן 59, לכן אם יורחק לארץ מוצאו, כיום מבחינתו מדינה זרה לחלוטין, לא יוכל להתקיים שם.

אלא שהוועדה ההומניטרית לא מצאה בבקשה טעמים מיוחדים ודחתה אותה. האלמן פנה לבית הדין לעררים – ושוב נדחה. הוא לא ויתר וערער לבית המשפט לעניינים מנהליים, וטוב עשה. השופט דראל עיין בטעמי הערעור, בעמדת המדינה ובנסיבות המיוחדות שאופפות את המקרה וחייב את משרד הפנים להעניק לאלמן רישיון לישיבת קבע.

בשונה מהוועדה ההומניטרית ומבית הדין לעררים, השופט דראל התרשם כי מירב הזיקות של הנתין הזר לישראל וכאן הוא מקיים את מרכז חייו. על כך הצביעה העובדה כי לא עזב את הארץ במשך כל השנים למעט פרק הזמן הקצר שנאלץ לצאת כדי להינשא, כי הוכיח שאין לו בגאנה לא קרובים, לא רכוש ולא זכויות סוציאליות.

כך, בין השאר, קבע בית המשפט: "המערער חי חיים מלאים בישראל עם בת זוגו תוך שבית הדין קובע כי מדובר בקשר כן ואמיתי – שנמשך זמן רב. בית הדין  קיבל את טענת המערער כי יתקשה להיקלט מחדש בארצו אך סבר כי מדובר בקושי כלכלי שאין בו להטות את הכף לטובתו. איני שותף לקביעה זו. הגירתו של המערער לגאנה, בה למעשה לא היה קרוב לשלושה עשורים, מבלי שיש לו שם בני משפחה, חברים, מקום מגורים, ותנאים סוציאליים יוצרת לצד הקושי הכלכלי גם בידוד אישי ונתק חברתי. נקל לשער את ההשלכות שתהיינה לכך בכלל ומקום בו מדובר באדם בן 59, שנאלץ לעזוב את המדינה בה התגורר קרוב ל- 30 שנה, את קרוב המשפחה היחיד שעמו יש לו קשר, ואת חבריו בישראל, בפרט. לכך בדיוק נועדה האפשרות למתן מעמד מטעמים הומניטריים עם פקיעתו של ההליך המדורג בשל פטירת בן הזוג הישראלי והתאלמנותו של בן הזוג הזר".

עוד השופט ביקר את משרד הפנים על שהתעלם מהנסיבות המיוחדות (מחלת האישה) ולא נאות לקיים הליך בירור שלא באמצעות ראיון פרונטלי. השופט דראל ביטל אפוא את פסק דינו של בית הדין לעררים והורה למדינה להעניק לנתין הזר רישיון לישיבת קבע בישראל, תוך חיוב הרשות בהוצאות בסך 10,000 שקלים.

[עמ"מ (י-ם) 62514-12-16 ריי פרנסיס אדו נ' משרד הפנים (25.7.17)]

 

מאת עו"ד ארתור בלאייר

מאמרים נוספים בנושא:

הוועדה ההומניטרית לעייפה

איך משיגים אשרה לבן זוג זר של אזרח ישראלי

בית המשפט ביטל החלטה של משרד הפנים

חוק השבות ועבר פלילי

מעמד בישראל לנין של יהודי

מעמד בישראל להורה מבוגר של אזרח ישראלי

המרת דת וחוק השבות

משרד הפנים: רבת עם בת הזוג הזרה? הקשר פיקטיבי

שינוי גודל גופנים