רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

כל יהודי זכאי לעלות לישראל על פי חוק השבות. אותה זכות הוענקה בחוק גם לקרובי יהודים – בני זוגם, ילדיהם, נכדיהם ובני הזוג שלהם. נינים של יהודים, לעומת זאת, שאינם יהודים, לא זכאים לעלות לישראל.

מאחר שחוק השבות לא חל על נינים, ועם זאת לעתים נוצרים מצבים הומניטריים לא פשוטים הקשורים בקטינים שהם נינים ליהודים, משרד הפנים התקין נוהל מיוחד שקיים משנת 2000. בהתאם לאותו נוהל יכול גם נין ליהודי לקבל מעמד בישראל, אך זאת בכפוף לשורה של תנאים. ראשית, בשונה מזכאי שבות (כאמור, יהודים, בני זוגם, ילדיהם, נכדיהם ובני הזוג שלהם), נינים לא רשאים "לעלות" לישראל, קרי לקבל אזרחות על אתר, אלא לכל היותר יוענק להם מעמד ארעי שלימים יכול להיות משודרג למעמד קבע או אזרחות.

שנית, הנוהל חל רק בתנאי שאותם נינים מבקשים לקבל מעמד בישראל במסגרת עליית הוריהם. זכותם של אותם נינים נשאבת מזכות העלייה של ההורים, ואין להם זכות עצמאית.

שלישית, אם במהלך השנים הראשונות להגעה לעליה לישראל יחליטו ההורים לעזוב את הארץ, מאבדים גם ילדיהם – נינים של יהודים – את הזכות למעמד בישראל

רביעית, הנוהל חל רק על נינים קטינים שטרם מלאו להם 18 שנים.

מעניין שגיל התקרה הקבוע בנוהל ידע תמורות. הנוהל במהדורה הראשונה שלו משנת 2000 דיבר על גיל תקרה של 20 שנים, בגרסתו השנייה משנת 2005 הונמך הגיל ל-18 ומאז הוא עומד על גיל הבגרות, 18. אך כפי שמלמדת המציאות, לא תמיד נציגי המדינה היו מודעים לאותם שינויים בנהלים. מקרה שנדון בשנת 2016 בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים ממחיש את הסוגיה. הפרשה עסקה בנכדה של יהודי שביקשה לעלות לישראל בשנת 2003. את הבקשה לעלייה הגישה באוקראינה יחד עם בנה בן ה-18. נזכיר שחוק השבות לא חל על הבן בהיותו נין ליהודי.

נציגי הקונסוליה הישראלית בחנו את הבקשה ולבסוף דחו אותה. נאמר למבקשים שבקשתם מסורבת בגלל עבר פלילי של האם, ולגבי הבן נמסר כי בנוסף לזה נוהל נינים לא חל עליו בהיותו בן 18.

האם והבן קיבלו את ההחלטה בהכנעה. כעבור כמעט עשור הגיעה האם לישראל באשרת תייר ולאחר מכן הגישה בקשה לשינוי מעמד מתייר לעולה. למרבה ההפתעה הפעם אושרה הבקשה.

לאחר מכן הגיע לארץ הבן וביקש להסדיר את מעמדו, אך סורב גם הפעם. כאשר הגיע העניין לשולחנו של שופט בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, יורם נועם, הייתה בפי הבן טענה פשוטה: נציגי המדינה הטעו אותי, טען, עוד בשנת 2003 כאשר הוגשה הבקשה הראשונה, לגבי תחולתו של נוהל נינים. מסתבר כי באותה עת אפשר הנוהל הסדרת מעמדם של נינים עד גיל 20, ולא עד גיל 18.
בית המשפט בחן את הנסיבות ומצא שבקשת העלייה המקורית של האם והבן אכן הוגשה בשנת 2003, ובאותה עת הנוהל הרלוונטי חל על נינים של יהודים עד גיל 20. במילים אחרות, הסתבר שהמדינה מסרה לאם ולבן מידע שגוי ובגלל אותו מידע נשללה זכותם של השניים לקבל מעמד בישראל.

השופט נועם קבע שחלוף השנים לא צריך לפעול לטובת המדינה, שכאמור התרשלה, ולשלול מהבן את הזכות שבה אחז עוד בשנת 2003. העתירה התקבלה ובית המשפט הורה למשרד הפנים להחיל על הבן את הנוהל, להנפיק לו אשרת שהייה ולהתחיל בהליך של הסדרת מעמדו.
[עת"מ (י-ם) 15430-05-14 ליטוויננקו ואח' נ' משרד הפנים (6.3.16)]

מאת עו"ד ארתור בלאייר

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

הוועדה ההומניטרית לעייפה

איך משיגים אשרה לבן זוג זר של אזרח ישראלי

בית המשפט ביטל החלטה של משרד הפנים

חוק השבות ועבר פלילי

מעמד בישראל לנין של יהודי

מעמד בישראל להורה מבוגר של אזרח ישראלי

המרת דת וחוק השבות

משרד הפנים: רבת עם בת הזוג הזרה? הקשר פיקטיבי

 

שינוי גודל גופנים