הרצלייה: בילינסון 1 (קומה 2) | טלפון. 09-880-81-91 | פקס. 09-881-03-73 | תל אביב: רחוב המסגר 54 (קומה 3)

מעטים יודעים שזכויות במשק חקלאי בדרך כלל אינן עוברות בירושה ככל נכס אחר. נחלות במושבים אינן מהוות חלק מהעיזבון, קרי אינן באות בגדר הנכסים שעוברים ליורשיו של אדם במותו מכוח חוק הירושה.

מבחינה משפטית זכויות בנחלות היושבות על אדמת מדינה אינן מסווגות כקניין במובנו הקלאסי. זכות במשק חקלאי מוגדרת כזכות "בר-רשות", ומקורה בהסכמים תלת-צדדיים בין רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית ומושבים שונים.

הסכמים אלה מבהירים, על פי רוב, שזכויות בנחלה אינן מהוות חלק מעיזבונו של חבר המושב או האגודה השיתופית, ולכן לא ניתנות להורשה בדרך של עריכת צוואה. בהתאם להסכמים, עם פטירת חבר המושב שהחזיק במשק יועברו זכויותיו לבן או לבת הזוג הנותרים בחיים. אם לא הותיר בן או בת זוג, יועברו הזכויות במשק ל"בן ממשיך" שנקבע על-ידי ההורים מבעוד מועד ושאושר בידי שורה של מוסדות.

אך הוראות אלה בהסכמים התלת-צדדיים לא תמיד מכובדות על-ידי בעלי הזכויות בנחלות. חדשות לבקרים בתי המשפט לענייני משפחה נדרשים להכריע בקרבות ירושה, לעתים סביב נחלות חקלאיות ששוות מיליונים. בהקשר זה, שאלה שעולה תכופות בפסיקה היא מה מעמדה של צוואה שהוראותיה סותרות את האמור בהסכמים התלת-צדדיים לעניין העברת זכויות בנחלות.

מקרה של מתח בין צוואה לרישום זכויות בספרי מושב עובדים הובא לאחרונה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת. ליוסי (שם בדוי) ולאשתו היו זכויות בנחלה במושב בצפון. האישה נפטרה לפני 40 שנים, וכשנתיים לאחר מותה נישא יוסי בשנית. בשנת 2005 יוסי עשה צוואה ובה הורה לחלק את הזכויות בנחלה בין ילדיו מהנישואים הראשונים לבין אשתו המנוחה.

כעבור חמש שנים יוסי נפטר, וזמן קצר לאחר מכן אלמנתו נרשמה בספרי הזכויות כבעלת מחצית הזכויות במשק, כפי שקובע החוזה התלת-צדדי. אך ילדיו של יוסי פנו לבית המשפט בדרישה לקבל מחצית מזכויות אמם המנוחה בנחלה ובנוסף – את חלקו במשק של אביהם המנוח.

אלא שתביעת הילדים נדחתה על סף הדיון. השופט אסף זגורי קבע בפסק דינו שהוא, קודם כל, אינו מוסמך לדון בתובענה. טענות הילדים, הסביר זגורי, מופנות למעשה כנגד הגופים המיישבים שרשמו את האלמנה כבעלת הזכויות בנחלה. היריבות המשפטית של הילדים, כעולה מכתב התביעה, אינה עם אמם החורגת, אלא עם הגופים המיישבים. בהינתן כך, הערכאה המשפטית היחידה שמוסמכת לדון בעניין היא בית המשפט הגבוה לצדק והוא בלבד.

זגורי חזר על ההלכות המושרשות של בית המשפט העליון שלפיהן – שעה שהסכם תלת-צדדי אוסר על הורשת נחלה באמצעות צוואה, יש לכבד הגבלה זו. לכן מקום שנערכת צוואה שהוראתה עומדת בסתירה להסכם תלת-צדדי, ההוראה בטלה. זגורי, כאמור, דחה את התביעה על סף הדיון וחייב את הילדים לשלם לאלמנה, למושב, לרשות מקרקעי ישראל ולסוכנות היהודית הוצאות משפט בסכום של 20,000 שקלים.

מאמרים נוספים בנושא:

ביטול צוואה בגלל השפעה בלתי הוגנת

יורש אחר יורש ויורש במקום יורש

בן ממשיך וצוואה מאוחרת

כשרות לצוות: המצווה לא זכרה את ילדיה

צוואה לטובת ילד שלימים מתגרש

כיצד לערוך צוואה שוללת

האם אדם יכול לרשת את ההורה החורג שלו?

מה בין ביטוח פנסיוני לצוואה?

איך מסתלקים מירושה?

מה הקשר בין ירושה לביטוח?

צוואה מאוחרת או מתנה?

שינוי גודל גופנים