הרצלייה: בילינסון 1 (קומה 2) | טלפון. 09-880-81-91 | פקס. 09-881-03-73 | תל אביב: רחוב המסגר 54 (קומה 3)

חוקים ונהלים מוגדרים מנחים את משרד הפנים בבואו לבחון בקשות של נתינים זרים לקבלת אזרחות או מעמד תושבות במדינת ישראל. הנהלים מפורטים מאוד וכוללים קריטריונים ברורים, אך מובן כי המחוקק לא חשב על כל האפשרויות הקיימות ולעיתים קרובות מוגשות בקשות ראויות לבחינה שאינן עומדות בדרישות החוק. בקשות מסוג זה בדרך כלל נדחות על-ידי משרד הפנים בטענות של חוסר התאמה להוראות החוק והיעדר בסיס חוקי להגשת הבקשה.

אך יש עוד מקום לתקווה, שכן במשרד הפנים ישנו גוף מייעץ חיצוני שמהות קיומו היא בחינת אותן בקשות יוצאות דופן. הכוונה לוועדה הבין-משרדית שעוסקת בייעוץ בנוגע למתן מעמד בישראל בשל טעמים הומניטריים. הוועדה מורכבת מנציגי משרדי הרווחה, החוץ והבריאות. עוד נמנים עם חבריה נציגים מטעם המוסד לביטוח לאומי, לשכת הקשר "נתיב" ומשטרת ישראל. כאשר הוועדה דנה בבקשה לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים היא מחויבת להתייחס לתמונה רחבה יותר ולקחת בחשבון שיקולים שלא זכו להיכלל בדיון קודם לכן.

עיקר המיקוד של הוועדה הוא הרובד ההומניטרי. הוא שצריך להנחות אותה בעת בחינת הבקשות ולהוביל את חבריה לייעץ למשרד הפנים, להיענות – במקרים הראויים – לבקשה ולתת מעמד בישראל. אך הדרך לוועדה רצופה במכשולים. על הבקשה להגיע תחילה לשולחנו של ראש דסק בלשכת רשות האוכלוסין שמוסמך, בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי, להעבירה הלאה או לדחותה על הסף.

בפועל, בקשות רבות לא זוכות להגיע לעיונה של הוועדה, שכן ראש הדסק פוסל רבות מהן כבר בשלב המקדים. למרות שיעורי הפסילה הגבוהים, הדחיות לא בהכרח מלוות בהסברים ראויים.

במשך תקופה ארוכה מדיניות בתי המשפט לעניינים מנהליים (הם הגופים החשובים שאמונים על בחינת תפקוד הוועדה באמצעות עתירות שמוגשות לפתחם) הייתה כי אין להתערב בשיקול הדעת של משרד הפנים בעניין יחסו לבקשות מטעמים הומניטריים. מדיניות זו הובילה לדחייה כמעט מוחלטת של עתירות מנהליות שהוגשו כנגד החלטות משרד הפנים.

אך לא לעולם חוסן. פסק דינה של פרופסור דפנה ברק-ארז, שופטת בית המשפט העליון ואשת אקדמיה מוערכת שנודעת בזכות חיבוריה על עקרונות המשפט המנהלי בישראל, הבהיר כי מדיניות אי-ההתערבות תמה. בפסק דינה שולחת פרופסור ברק-ארז מסר ברור למשרד הפנים ולנציגיו, שלפיו הטיפול בבקשות למתן מעמד מטעמים הומניטריים צריך להשתנות.

באותה פרשה הדגישה השופטת כי על משרד הפנים להקל בדרישותיו בשלב המקדמי כדי לאפשר בחינה עניינית למספר רב יותר של בקשות על-ידי הוועדה ההומניטארית עצמה, ולא רק בידי פקידי הלשכה, יהיו בכירים ככל שיהיו. בקביעת האיזון הראוי בין משאבי הוועדה לבין ההגנה על זכויות האדם של המבקשים פסקה ברק-ארז כי די בכך שהבקשה תעלה סיכוי כלשהו לקבלתה על מנת שהיא תועבר לעיון הוועדה.

בית המשפט לא מסתפק בכך והדגיש כי דרישה לסיכוי סביר לקבלת הבקשה – כפי שהונהגה בידי משרד הפנים עד לפסק דינה של ברק-ארז – אינה סבירה, לכן די גם בקיומו של סיכוי מסוים כדי לאפשר למבקש לקבל את יומו בפני הוועדה.

השופטת לא הסתירה את ביקורתה באשר להתנהלות משרד הפנים, שלעתים חוטא בהיצמדות עיוורת לנהלים הקשיחים והקריטריונים המוגדרים, שעה שמקרים של בקשות מטעמים הומניטריים מעצם טבעם דורשים גמישות ורגישות. ברק-ארז הזכירה למדינה כי הוועדה הוקמה לצורך הפעלת שיקול דעת רחב יותר וגילוי גמישות במצבים אנושיים יוצאי דופן, לכן על משרד הפנים להקפיד על כך שהשלב המקדים יישאר ככזה ולא יהווה תחליף לשיקול דעתה של הוועדה.

אמירות דומות לאלה של פרופסור ברק-ארז נשמעו מפיה של השופטת עדנה ארבל בפרשה אחרת שנדונה בעבר על-ידי בית המשפט העליון. באותו עניין עמדה השופטת ארבל על כי לא אחת מייחסת הוועדה חשיבות רבה מדי לנהלים המצויים, וזאת על אף שהיא נוסדה דווקא כדי לבחון אותם מקרים שאינם נופלים למשבצת החוקית שדימה בנפשו המחוקק, ולהחליט מהם אותם מקרים הומניטריים שבהם מוצדק להגמיש את אמות המידה.

הניסיון מלמד כי אמירות חשובות אלה אינן זוכות להפנמה מיידית על-ידי נציגי המדינה, אך חשיבותן לא תסולא בפז. כעת חייב משרד הפנים לגלות התחשבות רבה יותר ביחסו כלפי המבקשים. המלצתנו היא לא להסתפק בדחייה חסרת נימוק, ובמקרים המתאימים לפנות לבית המשפט כדי למצות את מלוא זכויותיהם.

מאמרים נוספים בנושא:

על הוועדה ההומניטרית

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו"ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

חוק השבות ועבר פלילי

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

 

שינוי גודל גופנים