הרצלייה: בילינסון 1 (קומה 2) | טלפון. 09-880-81-91 | פקס. 09-881-03-73 | תל אביב: רחוב המסגר 54 (קומה 3)

רבות נאמר על ההליך המדורג של הסדרת מעמד בישראל מכוח נישואין או קשר של ידועים בציבור. אך מה עושים אם בן הזוג הישראלי, זה שמהווה את העוגן עבור הזר לצורך המשך שהייתו בארץ, נוהג באלימות? מה עושים אם הקשר לא עלה יפה או, חלילה, בן הזוג נפטר?
כאשר משרד הפנים מגלה על הפסקת או פקיעת הקשר מכל סיבה שהיא, ברירת המחדל שלו היא מסירת הודעה מיידית לבן הזוג הזר על הפסקת ההליך המדורג ועל חובתו לצאת מישראל בתוך פרק זמן קצר. מדובר במהלומה של ממש עבור אותו זר שמרכז החיים שלו עבר לישראל ושמזה שנים מנהל את חייו בארץ.
קיימים מספר נהלים שהנפיק משרד הפנים במטרה להתמודד עם הבעיה ולאפשר לזרים במקרים המתאימים להמשיך לשהות בארץ למרות הפסקת ההליך המדורג עם בני זוגם הישראלים. הנהלים מדברים על שלושה מצבים: 1) פקיעת הקשר עקב גירושין או פרידה; 2) פקיעת הקשר עקב מותו של בן הזוג הישראלי; 3) פקיעת הקשר בנסיבות של אלימות במשפחה.
ההבחנה המשמעותית ביותר שנקבעה בנהלים נוגעת לקיומם של ילדים מאותו קשר. אם לבני הזוג לא נולדו ילדים, סיכויי הזר להמשיך להישאר בארץ נמוכים יותר. שיקול חשוב נוסף הוא סוג האשרה שבה אוחז הזר בעת שבה פקע הקשר. אם באותו רגע אינו אוחז ברישיון לישיבה ארעי מסוג א/5, סיכוייו להמשיך לשהות בישראל נמוכים. עתה נפרט:
מקרים שבהם נולדו מהקשר ילדים משותפים
דרישת המינימום היא שהזר יחזיק באשרת א/5 לפחות שנתיים. בנוסף, תידרש חוות דעת של פסיכולוג ילדים או עובד סוציאלי מטעם המדינה שממנה יעלה כי ניתוק הקשר בינו לבין ההורה הזר (למקרה שיצטרך לעזוב את ישראל) עלול לפגוע פגיעה חמורה בילד.
אם ההורה הזר לא עונה לקריטריונים (שהייה בישראל במשך תקופת מינימום עם אשרה מסוימת וילדים משותפים), רשאי משרד הפנים, במקרים המתאימים, להפנות את הבקשה למטה הראשי שבתורו יכול להעביר את העניין לוועדה ההומניטרית.

מקרים שבהם אין לבני הזוג ילדים משותפים

על פי רוב אין לבן הזוג הזר במקרה כזה זכות מוקנית להמשך שהייה בארץ. אך אם מתקיימות בעניינו נסיבות הומניטריות מיוחדות (בעיה בריאותית חמורה, מגבלה משמעותית כלשהי, שהייה ממושכת כדין בישראל, התפתחות מקצועית בארץ ועוד), צריך לבקש העברת העניין לוועדה ההומניטרית. חשוב להבין שמשרד הפנים לא בנקל מסכים להפנות בקשות לוועדה, ובמרבית המקרים תידרש מערכה משפטית על עצם הזכות להגיע לוועדה ההומניטרית.

במקרים של פטירת בן הזוג הישראלי
אם נולדו מהקשר ילדים, התנאי היחיד שצריך להתקיים להמשך השהייה הוא קבלת אשרה מסוג א/5 (רישיון ארעי). במקרה זה אין דרישה להחזיק באשרה לפחות שנתיים. עוד חשוב שהילדים המשותפים יהיו בחזקתו של בן הזוג הזר.
אם לא נולדו מהקשר ילדים, משרד הפנים דורש, בנוסף ליתר התנאים, כי הזר יחזיק ברישיון מסוג א/5 לפחות שנתיים. כמו כן משרד הפנים בודק בדיעבד את כנות הקשר עם הישראלי שנפטר, את תקינות הליך הסדרת המעמד, את החשדות שהתעוררו במסגרתו (אם התעוררו) ושורה של נסיבות נוספות.
אם הזר יעמוד בקריטריונים, הוא יזומן לשימוע במשרד הפנים שמטרתו לברר את מיקום מרכז החיים שלו ואת זיקותיו לארץ מוצאו. אם הוועדה שבפניה יתייצב תתרשם שמרכז חייו נמצא בישראל, עניינו יועבר לוועדה ההומניטרית.

מאת עו"ד ארתור בלאייר

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

מאמרים נוספים בנושא:

הוועדה ההומניטרית לעייפה

איך משיגים אשרה לבן זוג זר של אזרח ישראלי

בית המשפט ביטל החלטה של משרד הפנים

חוק השבות ועבר פלילי

מעמד בישראל לנין של יהודי

מעמד בישראל להורה מבוגר של אזרח ישראלי

המרת דת וחוק השבות

משרד הפנים: רבת עם בת הזוג הזרה? הקשר פיקטיבי

שינוי גודל גופנים