רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

כפי שהסברנו לא אחת, נוסף על עילות פורמליות לקבלת מעמד בישראל (לדוגמה, מכוח חוק השבות, זוגיות עם אזרח ישראלי  ואיחוד משפחות, על-פי נוהל הורה קשיש, הורים של חיילים ועוד) קיים גם מסלול הומניטרי ששמור למצבים מיוחדים שבהם מעניקה המדינה למבקש מעמד בארץ מטעמים של חסד.

דחיות על הסף

חשוב להבין שמעמד מטעמים הומניטריים לא יינתן לכל מבקש. המדינה עומדת איתן על סירובה להכניס לתוך מסלול חריג ושיורי זה קבוצות מבקשים גדולות, ומרבית הבקשות כלל לא מגיעות לשולחן הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים, אלא נדחות על הסף על ידי גורמים מוסמכים במשרד הפנים.

אך גם אם בסופו של דבר עלה בידו של המבקש לשכנע את הוועדה ואת משרד הפנים להעניק לו אשרת שהייה בישראל מטעמים הומניטריים, בזאת לא תמו הצרות. משרד הפנים נותן אפוא למבקש רישיון לישיבה, אך קוצב אותו בפרקי זמן קצרים המחייבים הגשת בקשות חדשות מדי שנה, התייצבות לשימוע, הגשת מסמכים והמתנה להחלטה חדשה – והכל בסטרס ומתוך חרדה שבכל פעם יכולה המדינה פשוט לסרב להאריך את האשרה ולהורות למבקש לצאת מישראל בתוך פרק זמן קצר ביותר.

 

פרשת מארי-לוז רומרו

פסק דין שניתן באחרונה (6.11.17) על ידי בית הדין לעררים בירושלים מדגים את הסוגיה. אזרחית קולומביה שחיה בישראל למעלה מ-20 שנים הגישה בקשה לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים. בעשר השנים הראשונות לא הייתה בידה אשרת שהייה בתוקף ובמהלך חלק מתקופה זו היא ניהלה קשר זוגי עם אזרח ישראלי שממנו נולדו שני ילדים.

הקשר לא הסתייע ובני הזוג נפרדו, לכן מארי-לוז לא הייתה יכולה לבקש מעמד על פי נוהל ידועים בציבור. משכך, פנתה למסלול הומניטרי וטענה כי מאחר ששני ילדיה הקטינים אזרחי ישראל וחיים בישראל, זכותם הבסיסית לגדול לצד שני הוריהם, וזכות זו תיפגע אם היא תורחק מהארץ.

משרד הפנים לא התרגש מהטיעונים וסירב בתוקף, ומארי-לוז נדרשה למלחמה ארוכה בכמה ערכאות משפטיות. בסופו של דבר ניתנה לה אשרת שהייה (או רישיון) לישיבה ארעית (א/5( מטעמים הומניטריים, אך תוקפה הוגבל כל פעם לשנה אחת וחייב את האישה להתדפק על דלתותיו של משרד הפנים ולהתחנן לחידוש הרישיון מדי שנה.

כאמור, משרד הפנים לעולם אינו מעניק או מאריך אשרות שהייה באופן "אוטומטי": כל פעם צריך להזמין תור 3 חודשים טרם פקיעת האשרה, להתייצב לראיון בלשכה, להוכיח שמרכז החיים נותר בישראל, להציג מסמכים כאלה ואחרים, לחשוש מפני כל נסיעה לחו"ל ולחיות בחרדה תמידית מפני החלטה אפשרית של נציגי משרד הפנים שלא לאשר הארכה.

זוהי אפוא מציאות החיים שבה חיה מארי-לוז מזה 7 שנים. בפעם האחרונה שבה הוארכה אשרתה לתקופה מוגבלת וסורבה בקשתה לשדרוג המעמד מארעי לקבע היא החליטה לא לשתוק והגישה ערר לבית הדין לעררים.

בית הדין לעררים, שהוא הערכאה המשפטית הראשונה והמקצועית שדנה בעררים על החלטות משרד הפנים בשאלות של מעמד בארץ, למד את הראיות ואת נסיבותיה של מארי-לוז ובאופן חריג למדי ביטל את החלטת המדינה ופסק לטובת העוררת. הדיין מנחם פשיטיצקי הסביר בפסק הדין כי לדעתו בנסיבות כאלה מספיק גם פרק זמן של 6 שנות שהייה בארץ עם רישיון לישיבה ארעי כדי להצדיק שדרוג המעמד מארעי לקבע.

כפי שידוע לעורכי הדין לענייני הגירה, מדובר בהחלטה לא טריוויאלית, בייחוד לאור העובדה שבתי דין ובתי משפט אחרים לא ממהרים לאפשר שדרוג מעמד בנסיבות כאלה, וימים יגידו אם פסק הדין מסמן מגמה חדשה.

 [1172-17]

מאת עו"ד ארתור בלאייר

 

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

על הוועדה ההומניטרית

בן הזוג נפטר או נפרדתם? הוויזה מבוטלת

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו"ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

חוק השבות ועבר פלילי

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

שינוי גודל גופנים