הרצלייה: בילינסון 1 (קומה 2) | טלפון. 09-880-81-91 | פקס. 09-881-03-73 | תל אביב: רחוב המסגר 54 (קומה 3)

זרים המבקשים לחיות בארץ לצד בני זוגם הישראלים מסדירים את מעמדם בישראל במסגרת מה שמכונה "ההליך המדורג". פרוצדורה זו אורכת לפחות 5 שנים, אך לעיתים הרבה יותר, ובמהלך פרק זמן זה דברים רבים עלולים להשתנות. במאמר אחר דיברנו על הפסקת ההליך המדורג עקב פירוק התא המשפחתי, אם בגלל גירושין או פרידה ואם עקב מותו של בן הזוג הישראלי.

אך ישנם עוד מצבים שבהם עלול הקשר להסתיים. עם קטגוריה ייחודית של מקרים שעל המדינה להכיר בהם ולהתחשב בנסיבותיהם נמנית אלימות במשפחה. אלימות במשפחה מצד בן הזוג הישראלי כלפי בת זוגו הזרה, ולהפך, פוגעת בזכויות האישה פגיעה חמורה במיוחד, משום שמעמדה בישראל תלוי לחלוטין בבן הזוג. אם תגיש נגדו תלונה ותסיים את הקשר – שבו מבחינת דיני ההגירה והסדרת המעמד כל שהייתה בארץ נתלית בהמשך קיומו של הקשר הזוגי – יבוטל מעמדה באחת ומשרד הפנים יורה לה לעזוב את הארץ בתוך פרק זמן קצר ביותר.

לאור מורכבות זו מתוך הכרה בעובדה שבמקרים של אלימות במשפחה אזרחי ישראל לעתים מנצלים לרעה את מעמדן הרעוע של בנות זוגם, משרד הפנים התקין נוהל מיוחד שנועד לאפשר הסדרת מעמדם של זרים הסובלים מאלימות במשפחה.

הנוהל קובע שבמקרה של הפסקת ההליך המדורג עקב אלימות במשפחה כאשר לבני הזוג יש ילדים משותפים – התיק יועבר אוטומטית לוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים, אך זאת בכפוף לשורה של תנאים:

  1. בני הזוג חייבים להיות נשואים, כאשר הנוהל אינו חל על ידועים בציבור;
  2. במהלך ההליך המדורג משרד הפנים לא הטיל ספק בכנות הקשר;
  3. על בת הזוג להחזיק ברישיון ישיבה מסוג א/5 (מה שמכונה לעתים "תעודת זהות כתומה"); וממש לא מדובר ברישיון שמקבלים מיד עם פתיחת תיק איחוד משפחות;
  4. על האישה להחזיק באותו רישיון לפחות שנה אחת;
  5. האלימות החלה לפני סיום הקשר;
  6. האישה הוכיחה את הטענה לאלימות באמצעות ראיות ממשיות כגון:
  • שהייה במקלט לנשים מוכות;
  • או תלונות במשטרה;
  • או צו הגנה מבית משפט;
  • או אישור מעובדת סוציאלית שעל-פיו האישה מוכרת כקורבן אלימות במשפחה.
  1. הילדים המשותפים מצויים במשמורת בן הזוג הזר או שהוא מקיים איתם קשר קרוב ורצוף ודואג לצורכיהם – ויש להביא חוות דעת של פקיד סעד או עובד סוציאלי שהוא עובד ציבור שעל-פיה עזיבת בן הזוג הזר את הארץ תפגע בילדים באופן משמעותי.

המצב הרבה יותרת מורכב אם האישה סבלה מאלימות בן זוגה כאשר לבני הזוג אין ילדים משותפים. במקרה התנאים להעברת התיק לוועדה ההומניטרית קשים יותר:

  1. על בני הזוג להיות נשואים;
  2. במהלך ההליך המדורג משרד הפנים לא הטיל ספק בכנות הקשר;
  3. על בת הזוג להחזיק ברישיון ישיבה מסוג א/5 לפחות שנתיים;
  4. האלימות החלה לפני סיום הקשר;
  5. האישה הוכיחה את הטענה לאלימות באמצעות ראיות ממשיות כגון:
  • שהייה במקלט לנשים מוכות;
  • או תלונות במשטרה;
  • או צו הגנה מבית משפט;
  • או אישור מעובדת סוציאלית שעל-פיו האישה מוכרת כקורבן אלימות במשפחה.
  1. בן הזוג הזר חייב להתייצב לראיון בלשכת רשות האוכלוסין שבמהלכו תיבדק זיקתו לישראל, וזאת בהתאם לפרמטרים הבאים:
  • משך תקופת שהייתו בארץ (תוך הבחנה בין שהייה חוקית לשהייה בלי אשרה בתוקף);
  • עבודה בישראל;
  • קרובי משפחה בישראל לעומת קרובים בחו"ל;
  • חברים בישראל;
  • מידת התערות בחברה הישראלית;
  • נכסים בישראל לעומת נכסים בחו"ל (כולל זכויות סוציאליות ופנסיוניות);
  • "זיקת ביקורים בחו"ל", קרי כמות הפעמים שהזר ביקר במדינת מוצאו.

אם בן הזוג לא עומד באחד הקריטריונים, אך ועדה לשכתית במשרד הפנים השתכנעה שהוא באמת עבר אלימות במשפחה והתרשם שקיימים טעמים הומניטריים מיוחדים להמשך הסדרת מעמדו בארץ, הוועדה הלשכתית תמליץ על כך לראש הדסק במטה רשות האוכלוסין.

אם (באותו מקרה של אי-עמידה בקריטריונים) ראש הדסק מסכימה עם המלצת הוועדה הלשכתית להעברת התיק לדיון בפני הוועדה ההומניטרית, התיק מועבר תחילה למנהל תחום אשרות וזרים. אם גם הוא מתרשם שיש טעמים הומניטריים מיוחדים שמצדיקים העברת התיק לוועדה הבינמשרדית, יועבר התיק לוועדה. נזכיר, כפי שפירטנו במאמר אחר, כי למשרד הפנים סמכות רחבה לדחות בקשות על הסף ולא להעביר לוועדה ההומניטרית, והוא אכן עושה שימוש בסמכות זו כדי לסנן את מרבית הבקשות.

הנוהל מונה אפוא המון תנאים קשיחים שלא פשוט לעמוד בהם. אך בנוסף לרשימה היבשה גם הדרך שבה משרד הפנים מחיל את התנאים בפועל לא תמיד ברורה וממש לא תמיד מיטיבה עם הזר שסבל אלימות במשפחה.

עם כל הכבוד לסמכויותיהם ולמקצועיותם של נציגי משרד הפנים, אינם חפים מטעויות, ומחיר הטעויות – גורלם של אותם זרים שלא זכו לטיפול הולם ונאלצים להיקרע מחייהם בארץ אחרי שהושפלו וסבלו אלימות מבני זוגם.

לכן במקרים של קבלת סירוב ודרישה ממשרד הפנים לעזוב את ישראל חשוב להיוועץ בעורך דין שמתמחה בדיני הגירה והסדרת מעמד בישראל ובעזרתו לבחון אפשרות של פנייה לערכאות.

 

מאת עו"ד ארתור בלאייר

 

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

הוועדה ההומניטרית לעייפה

איך משיגים אשרה לבן זוג זר של אזרח ישראלי

מעמד בישראל להורה מבוגר של אזרח ישראלי

מי זכאי לקבלת מעמד בישראל?

פער גילאים אינו נימוק לתקיעת הליך הסדרת מעמד

בית המשפט חייב את המדינה לתת מעמד מטעמים הומניטריים

משרד הפנים לא מאמין? בית המשפט חושב אחרת

משרד הפנים סירב להנפיק אשרת כניסה; בית המשפט התיר

בית המשפט חייב את משרד הפנים לתת מעמד לאלמן של אזרחית ישראל

משרד הפנים: ישנים בחדרים נפרדים? משמע מדובר בקשר פיקטיבי

משרד הפנים שלל אשרת שהייה מתושב זר שבן זוגו הישראלי נפטר? לפעמים יש מה לעשות

שינוי גודל גופנים