הרצלייה: בילינסון 1 (קומה 2) | טלפון. 09-880-81-91 | פקס. 09-881-03-73 | תל אביב: רחוב המסגר 54 (קומה 3)

כפי שכתבנו בעבר תושב זר שהוא בן זוגו של אזרח ישראלי אינו מקבל מעמד בישראל באופן אוטומטי. הדין מחייב אותו זר לעבור הליך של הסדרת מעמד באופן מדורג. בהתאם לנהלים של משרד הפנים, מי שנשוי לישראלי יכול לקבל מעמד של תושב קבע, ולאחריו של אזרח, בחלוף לפחות 5 שנים מתחילת ההליך המדורג, ואילו במקרים של ידועים בציבור ההליך אורך לפחות 7 שנים. במשך תקופה זו בני הזוג מתייצבים מעת לעת בלשכות רשות האוכלוסין, מציגים מסמכים ועוברים ראיונות – הכל כדי לשכנע את משרד הפנים כי הקשר ביניהם אינו פיקטיבי.

אלא שבפועל לעתים בקשות להסדרת מעמד בישראל לבן זוג של ישראלי מעוררות חשדות כבדים באשר לכנות הקשר בין בני הזוג, ונדחות. מקרה מורכב שנדון באחרונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים מדגים את הסוגיה.

באותה פרשה דובר על בני זוג מבוגרים: האישה בת 70 והגבר בן 63. האישה, אנה, אזרחית ישראל ואילו מי שטוען להיות בן זוגה, לובומיר, הוא אזרח בולגריה. השניים מכירים מזה שנים רבות, בשנת 2009 הם נישאו בבולגריה בנישואין אזרחיים ומזה שנים גרים יחד בישראל ומנהלים משק בית משותף.

בקשותיהם להסדרת מעמדו בישראל של לובומיר עברו תלאות רבות במשרד הפנים, ובשלב מסוים כאשר נציגי הרשות לא השתכנעו מכנות הקשר בין השניים הגבר נדרש לצאת מישראל – וכן עשה. אלא שלמרות משוכה זו אנה ולובומיר המשיכו את הקשר ביניהם, גם בשלט רחוק.

לאחר שנישאו וקיימו את הוראת הרשות בדבר יציאת הגבר מישראל, שבו השניים ופנו למשרד הפנים בבקשה מסודרת להסדרת מעמדו של לובומיר בארץ. כניסתו אושרה בכפוף להפקדת ערבות בסכום של 30,000 שקלים. אלא שלאחר כניסת לובומיר לישראל ותחילת ההליך המדורג, ולאחר שנערכו לבני הזוג שלושה שימועים, התרשמו נציגי משרד הפנים שלא מדובר בקשר אמיתי ושוב דרשו מהגבר לעזוב את ישראל.

ערכאה ראשונה: ערר לבית הדין לעררים

הפעם בני הזוג לא השלימו עם תכתיבי המדינה והחליטו להילחם. תחילה הגישו ערר פנימי – שנדון בידי גורם בכיר יותר במערכת משרד הפנים, אך הדבר לא הועיל. לאחר מכן פנו לבית הדין לעררים, שהוא הערכאה המקצועית המוסמכת לדון בהשגות על החלטות הרשות, אך גם בית הדין לא שעה לטענותיהם והסכים עם משרד הפנים. בית הדין אפילו לא הסכים להורות לרשות האוכלוסין להימנע מהרחקת הגבר מישראל עד לתום בירור הערר.

ערכאה שנייה: ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים

אלא שבני הזוג לא ויתרו וערעור על פסק הדין של בית הדין לעררים לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים. השופט יגאל מרזל בחן בקפידה את נסיבות המקרה והגיע למסקנה (11.9.16) כי נציגי המדינה נחפזו עם החלטתם, ולכן בשלב זה עליהם לאפשר לאנה וללובומיר לקיים את הקשר ביניהם – בישראל.  

משרד הפנים ובית הדין לעררים הטילו ספק בטענות בני הזוג לקיומו של קשר אמיתי ביניהם לנוכח סתירות שהתגלו במהלך השימועים. כך, את חשדות המדינה עוררה העובדה שגרושתו של לובומיר חיה בישראל, שלבני הזוג אין חשבון בנק משותף, שאינם ישנים באותו חדר, שלובומיר לא ידע מה שכרה החודשי של אנה ועוד כהנה וכהנה פרטים.

השופט מרזל הבהיר בפסק הדין כי אמנם תשובות בני הזוג עשויות לעורר תמיהות, אך בצדן עומדות נסיבות רבות שלכאורה דווקא מצביעות על כנות הקשר, והן: העובדה שאנה ולובומיר נישאו זה לזו, גילם ופרק הזמן הממושך שבמהלכו הם מצויים בקשר. עוד מרזל הדגיש כי בהתחשב בשלב ההתחלתי של הליך הסדרת המעמד והשלכותיה מרחיקות הלכת של החלטת הסירוב על זכויות בני הזוג, ראוי שמשרד הפנים יבחן מחדש את החלטתו.

חשובה לטעמנו גם הערת בית המשפט באשר לאופי הקשר הזוגי וחובת הרשות לתחום את מידת התערבותה בחיי ובזכויות הפרט: "התשובה לשאלת זוגיות ככזו היא מורכבת. אין בהכרח דמיון בין סוגים שונים של זוגיות והתוכן שיוצק כל זוג לחייו המשותפים יכול להיות שונה בלא שקיימת בהכרח תבנית אחידה שיש בה כדי למצות את התשובה לשאלה המורכבת – זוגיות כנה מהי?".

לא מדובר בפסק דין תקדימי, בין השאר מן הטעם הפשוט שיצא מלפני בית המשפט המחוזי, אך מגמתו חשובה והיא מתכתבת עם גישת המיעוט שמסתמנת בבתי המשפט בכל הנוגע לנכונותם להתערב בהחלטות משרד הפנים או בתי הדין לעררים. ראו כאן, כאן, כאן  וכאן.

[עמ"נ (י-ם) 34687-12-15 דולגוב ואח' נ' משרד הפנים (מיום 11.9.16)]

 מאת עו"ד ארתור בלאייר

מאמרים נוספים בנושא:

על הוועדה ההומניטרית

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו"ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

חוק השבות ועבר פלילי

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

שינוי גודל גופנים