הרצלייה: בילינסון 1 (קומה 2) | טלפון. 09-880-81-91 | פקס. 09-881-03-73 | תל אביב: רחוב המסגר 54 (קומה 3)

הליך הסדרת מעמד לבן זוג של אזרח ישראלי מונה מספר שלבים ולכן מכונה "ההליך המדורג". אם לתמצת, במהותו הוא נועד לאפשר לנציגי רשות האוכלוסין להתרשם מכנות הקשר שבין האזרח הישראלי לבן זוגו.

אפשר בהחלט להבין את תכלית ההליך. אך לא בנקל ניתן להבין את הדרך שבה לעתים מיישמים נציגי משרד הפנים בעבודתם היום-יומית את ההיגיון שבבסיס ההליך המדורג. הניסיון מלמד שהחלטת הרשות תלויה בגורמים רבים, כמו הרושם שעושים בני הזוג במהלך השימוע או הריאיון, המסמכים שמובאים על-ידי בני הזוג לפתחה של לשכת רשות האוכלוסין לתמיכה בטענות לכנות הקשר, וכן גישתו של נציג הרשות ומידת האחריות וההגינות שהוא מגלה.

אמחיש את הסוגיה באמצעות פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה מדצמבר 2016. פסק הדין עסק בבני זוג נשואים, אזרח ישראלי ותושבת אוקראינה, שלאחר נישואיהם בחו"ל פנו למשרד הפנים בחדרה בבקשה לפתיחת תיק איחוד משפחות והענקת אשרת שהייה לאשתו האוקראינית של המבקש. מאחר שלאוקראינית בן קטין מנישואין קודמים, התבקשה גם אשרת כניסה לילד. הבקשה הוגשה בהתאם לנוהל הרלוונטי של משרד הפנים ונתמכה בשורה של מסמכים המעידים על כנות הקשר.

אלא שמשרד הפנים דחה את הבקשה בנימוק כי לא הוכחה כנות הקשר טרם נישואי בני הזוג. האזרח הישראלי ערער על ההחלטה במסגרת ערר פנימי. עררו נבדק על-ידי מנהל הלשכה שקיבל את בקשת הבעל באופן חלקי ואישר להכניס לישראל את האישה בתנאי שתופקד ערבות בנקאית. אולם בהחלטה לא הייתה כל התייחסות לבקשת בני הזוג לאשר כניסתו של הבן הקטין.

הישראלי שב ופנה למשרד הפנים והסביר כי סירוב להכניס את הילד אינו אלא סירוב למעשה להעניק אשרת כניסה לאמו. מנהל הלשכה בחן גם בקשה זו – והפעם לא זו בלבד שלא אישר כניסתו של הקטין לישראל, אלא ביטל את החלטתו הקודמת וסירב לתת אשרה גם לאם, אשת המבקש.

הבעל לא הסכים עם ההחלטה השערורייתית, ועתר לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה. לאחר עיון בטענות הצדדים ושמיעת עמדתם בדיון שהתקיים קיבל סגן הנשיא השופט רון שפירא את העתירה והורה לבטל את החלטת המדינה.

השופט שפירא דחה את טענות משרד הפנים בכל הנוגע לאי-הוכחת כנות הקשר שהתנהל בין בני הזוג לפני הנישואין. עמדת הרשות התבססה על העובדה שבני הזוג לא חיו יחד ולא ניהלו משק בית משותף טרם נישואיהם. אך בית המשפט, כאמור, דחה טענה זו בכל תוקף. "נימוק זה", הסביר השופט, "אינו יכול לעמוד בשורה רבה של מקרים בהם עקב צורת החיים המקובלת לא קיימת כלל תקופה של ניהול חיים במשק בית משותף קודם לנישואים. עצם הנימוק שפורט עוד בהחלטה מיום 24/1/16 לפיו 'לא הוצגו הוכחות למגורים משותפים וניהול משק בית משותף על התקופה שטרם הנישואים', אינו יכול לעמוד כאשר קיימות קהילות רבות (כגון: ציבור דתי יהודי, ציבור ערבי ועוד רבים), שעל פי מסורתם לא יתכן כלל קיום של חיים משותפים ומשק בית משותף קודם לנישואים. אם תתקבל עמדת המשיב לעניין זה, נראה כי יהיה קושי להכיר בכנות קשר נישואים בנוגע לאוכלוסייה נרחבת במדינת ישראל, כמו גם במקומות אחרים. מטעם זה, הנימוק שבבסיס ההחלטה אינו יכול לעמוד".

עוד בית המשפט לא מצא בסיס להחלטת המדינה לסרב במתן אשרה לבנה הקטין של האוקראינית. כעולה מנימוקי פסק הדין, אי-מתן אשרה לילד פירושו פשוטו כמשמעו סגירת השערים גם בפני האם ובתוך כך פגיעה חמורה בתא המשפחתי. בשים לב לעובדה שמנהל הלשכה אישר בהחלטתו הראשונה להעניק לאם אשרת כניסה, ומאחר שלא הוצג כל טעם שמצדיק סירוב כניסה ביחס לבן הקטין, בית המשפט חייב את רשות האוכלוסין לאפשר כניסה לישראל לאם ולבן, תוך חיובם בהפקדת ערבות בנקאית.

פסק הדין ממחיש את שתדיר מתרחש בלשכות רשות האוכלוסין. צריך גם להבין שבמקרה זה שיחק לבני הזוג המזל. מסיבות טכניות שונות כאשר אדם מעוניין להשיג על החלטה של משרד הפנים, בדרך כלל עליו לעבור ערכאה שיפוטית מיוחדת לפני שיתאפשר לו להגיע לבית משפט לעניינים מנהליים. מדובר בבית הדין לעררים שהוא טריבונל מקצועי ייחודי שהוקם לפני מספר שנים. הבעיה היא שהסיכוי לזכות בערר בבית הדין נמוך יחסית, ואילו הליך בירור הערר אורך זמן רב.

אולם מאחר שנכון להיום טרם הוקם בית דין לעררים באזור הצפון (אלא רק בתל-אביב, בירושלים ובבאר-שבע), תושבי חיפה, עכו, חדרה, כרמיאל, נצרת, מצרת עלית, צפת, טבריה, עפולה והסביבה לא צריכים לפנות לבתי דין לעררים ועומדת בפניהם האפשרות לתקוף החלטות של משרד הפנים ישירות בבית המשפט לעניינים מנהליים. במצב זה נחסכים זמן וכסף ועולה משמעותית הסיכוי לזכות.

[עת"מ (חיפה) 16793-09-16 רחמנוב נ' משרד הפנים (30.11.16)].

מאת עו"ד ארתור בלאייר

מאמרים נוספים בנושא:

הוועדה ההומניטרית לעייפה

איך משיגים אשרה לבן זוג זר של אזרח ישראלי

בית המשפט ביטל החלטה של משרד הפנים

חוק השבות ועבר פלילי

מעמד בישראל לנין של יהודי

מעמד בישראל להורה מבוגר של אזרח ישראלי

המרת דת וחוק השבות

משרד הפנים: רבת עם בת הזוג הזרה? הקשר פיקטיבי

שינוי גודל גופנים