הרצלייה: בילינסון 1 (קומה 2) | טלפון. 09-880-81-91 | פקס. 09-881-03-73 | תל אביב: רחוב המסגר 54 (קומה 3)

מאמרנו משרד הפנים: הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים" עסק בסמכויות הרחבות של נציגי משרד הפנים שלא פעם דוחים על הסף בקשות שמוגשות לוועדה הבין–משרדית לעניינים הומניטאריים, ועניינן הוא קבלת מעמד בישראל.

ציינו במאמר כי לפי הנהלים העדכניים יש ביכולתם של בכירים בלשכות רשות האוכלוסין למנוע את העברת הבקשות לעיונה של הוועדה ההומניטארית. בנוסף, הצגנו את עמדתו של בית המשפט העליון שמסתייג מפרקטיקה בעייתית זו מכיוון שהיא מובילה לפסילת בקשות לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים ללא כל מעורבות מצדה של הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטאריים, שהיא הגוף הרשמי שהוסמך לטפל בבקשות. גם הוועדה ההומניטארית אינה חפה מביקורת. בשנת 2013 מצא בית המשפט העליון כי בעניין קאנון איקנה אפילו הוועדה עצמה לא בהכרח זוכרת את ייעודה המקורי: בחינת בקשות לקבלת מעמד שבסיסן הומניטארי במהותו, אך הן אינן עונות לתנאים שמציב משרד הפנים בנוהל הרלוונטי.

passport 1אמירה זו של בית המשפט העליון היא חלק ממגמה חדשה שהחליפה את הגישה הקודמת, שלפיה בית המשפט העליון דגל במדיניות שלהתערבות מצומצמת ביותר ומתן חופש פעולה מלא לנציגי שר הפנים במסגרת סמכויותיהם הבלתי מוגבלות. אלא שכיום נראה כי גם הערכאות הנמוכות יותר החלו להפנים את השינוי. כך, בעת האחרונה ממש העביר בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בקשה שהוגשה מטעמים הומניטאריים לוועדה הרלוונטית – תוך ביטול ההחלטה שניתנה ביחס לבקשה על ידי נציגת משרד הפנים.

במרכז הפרשה עמד מר ואסילה דאנקס – אזרח רומני שבמהלך שהותו בישראל ,שנמשכה כשתיים-עשרה שנים, ניהל קשר של ידועים בציבור עם אזרחית ישראלית. במשך כל אותה תקופה ניסו בני הזוג להסדיר את מעמדו של דאנקס על-פי נוהל ידועים בציבור – נוהל שמכוחו יכול ידוע בציבור של אזרח ישראלי לקבל מעמד של קבע בישראל, זאת לאחר סיומו של הליך ממושך שאורכו כ-7 שנים.

אולם ציפה לבני הזוג קרב לא פשוט משום שמשרד הפנים דאג להציב בפניהם מכשולים רבים, שבמשך כ-12 שנים לא הותירו לבני הזוג ברירה אלא להילחם על זכותם להישאר יחד. וכך הם אכן עשו באמצעות נקיטת הליכים משפטיים רבים. חשדם העיקרי של נציגי משרד הפנים לגבי לכנות הקשר בין דנקס לבתו זוגו התעורר לנוכח פער גילאים משמעותי בינם – פער של 16 שנים – כאשר האישה מבוגרת מבן זוגה.

לאחר שצלחו אינסוף מאבקים בבתי המשפט ובטריבונלים השונים היו בני הזוג כפסע מהסדרת מעמדו של דאנקס. אך אז התחוור לשניים כי בת הזוג חלתה בסרטן, ולימים היא נפטרה. לאחר 12 שנים של חיים משותפים איבד דאנקס את בת זוגו. לאור הטרגדיה היה ניתן לשער כי משרד הפנים יקל עמוויעניק לו מעמד בשיראל. אלא שלא. פטירתה של בת הזוג שימשה דווקא כזרז להחלטתו של משרד הפנים, שהורה לדאנקס לארוז את חפציו ולעזוב את ישראל תוך שלושה חודשים לכל היותר.

דאנקס מיד הגיש בקשה להסדרת מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים, אך הבקשה מעולם לא מצאה את דרכה לשולחן הוועדה הרלוונטית. זאת משום שבכיר ברשות האוכלוסין, מתוקף הסמכות שמקנה לו הנוהל, דאג לדחותה על הסף באומרו כי הבקשה אינה מגלה טעם הומניטארי מיוחד.

אך הגורל, או ליתר דיוק בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, האיר את פניו לאזרח הרומני. קשוב לרוח הפסיקה החדשה המנשבת מבית המשפט העליון, פסק השופט יורם נועם כי דחיית הבקשה על הסף מבלי שנערך בה דיון לגופו של עניין על ידי הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטאריים הייתה בלתי מוצדקת.

חשוב להדגיש כי דחיית הבקשה על ידי משרד הפנים אינה בהכרח החלטה חלוטה עבור מבקש המעמד. המציאות הוכיחה לא אחת כי ייצוג משפטי מקצועי בעניין הסדרת מעמד בישראל יכול להוביל לביטולן של החלטות שהתקבלו בצורה שרירותית וללא הסבר מספק, וכמובן להביא לידי מיצוי מלא של זכויות מבקש המעמד עד להגשמת המטרה הסופית שהיא קבלת מעמד בישראל.

מאמרים נוספים בנושא:

על הוועדה ההומניטרית

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו"ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

חוק השבות ועבר פלילי

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות


 

שינוי גודל גופנים