רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

לא כל מאורע שמתרחש בכביש הוא "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לפעמים עיקר הדיון המשפטי בתביעות ביטוח מתמקד בשאלה אם האירוע הנדון כלל עונה להגדרה תאונת דרכים.

בחוק מצויות סתירות לרוב והגדרות מבלבלות למדי, והוא דוגמה טובה לדבר חקיקה שנתון לפרשנויות אין-קץ. למשל, לצורך קבלת פיצויים מכוח החוק על התובע (הנפגע) להוכיח כי בתאונה נעשה שימוש ב"רכב מנועי", אך ההגדרה המשפטית של מונח זה אינה אינטואיטיבית. ברור, למשל, שרכב פרטי "רגיל" עונה להגדרה, אך ברור פחות שההגדרה כוללת גם רכבת וטרקטור, ומאידך גיסא לא מוזכרים בה קומביין ומלגזה.

החוק כולל חלופה נוספת, לעניין ההגדרה של "רכב": "מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש". אך ההגדרה כה חובקת עולם ומעורפלת, שאת פרשנותה ניתן למתוח לכל כיוון אפשרי. בעיית ההגדרות שבחוק מחייבת את בתי המשפט להתחבט תדיר בסוגיות כגון אם ניתן לראות בכלי תחבורתי מסוים "רכב", אם השימוש שנעשה בו נועד למטרות תחבורה ועוד.

פסק דין שניתן באחרונה על-ידי בית משפט השלום בחיפה ממחיש את הקושי. פסק הדין עסק בעובד שנפצע בעת הפעלת מלגזה במקום עבודתו. העובד הגיע לעבודה, וכבכל בוקר בדק את כשירות המלגזה שעליה התכוון לעבוד. אך לאחר שסיים את הבדיקה וביקש לרדת מהמלגזה – העובד החליק, נפל ונחבל ברגלו.

הנפגע הגיש תביעה נגד "כלל" שביטחה את המלגזה בביטוח חובה. "כלל" דחתה את דרישת התשלום בטענה שכלל לא מדובר ברכב מנועי כדרישת החוק. עוד הוסיפה שאפילו אם ייקבע כי מדובר ברכב, הרי שהשימוש במלגזה נעשה שלא למטרות תחבורה. עוד טענה לחלופין שהשימוש במלגזה נעשה אגב "טיפול דרך", וככזה החוק אינו חל עליו ואינו מזכה בפיצויים.

אולם בית המשפט אימץ את פרשנות העובד וקיבל את תביעתו. השופט מצא שמדובר בתאונת דרכים ושהמלגזה ענתה להגדרה של כלי רכב "מעורב", קרי, שהייתה מיועדת למספר שימושים, חלקם תחבורתיים וחלקם לא. ובנסיבות העניין, נקבע, המטרה הדומיננטית של השימוש במלגזה הייתה תחבורתית דווקא, ולא לצורך הנפת מטענים.

בית המשפט הסביר שבמקרה זה התקיימה ההגדרה של תאונת דרכיםכדרישת החוק. כניסה לרכב או ירידה ממנו משמשים, לפי החוק,"חזקה מרבה" כי האירוע היה בגדר שימוש ברכב מנועי ולכן יש לראותו כתאונת דרכים. בית המשפט החיל את החזקה על נסיבות התביעה וקבע שהעובד נפצע אגב ירידתו מהרכב.

"כלל" טענה שאפילו אם מדובר ב"ירידה מרכב", הרי שזו לא נעשתה למטרות תחבורה, על כן לא מדובר בתאונת דרכים. נטען כי העובד ירד מהמלגזה לאחר בדיקת כשירותה, ולא במהלך הפעלתה – ומכיוון שמדובר רק בבדיקה, ולא בנסיעה או בשינוע של ממש, הפעלת הכלי הייתה במקרה זה שלא למטרות תחבורה. אך שבית המשפט לא נרעש גם מטיעון זה, וקבע:

"אין זה משנה אם הנסיעה היתה קצרה או ארוכה, האם היה בה צורך למטרה של בדיקה או תיקון או מטרה אחרת. דיינו בכך שהתובע נסע ברכב, וירד ממנו בתום הנסיעה ולו נסיעה קצרצרה. די בכך על מנת שתתקיים הגדרת 'שימוש ברכב מנועי' שבחוק שעניינה 'נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו'. הירידה מן הרכב הכרחית בתום הנסיעה, גם אם אין מדובר בנסיעה למטרת שינוע מטען."

[ת.א. (שלום – חיפה) 41907-06-11 דרעי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' (ניתן ביום 25.8.14)]

 

 

שינוי גודל גופנים