הרצלייה: בילינסון 1 (קומה 2) | טלפון. 09-880-81-91 | פקס. 09-881-03-73 | תל אביב: רחוב המסגר 54 (קומה 3)

אדם עורך צוואתו ומבקש לחלק את עזבונו לאחר מותו. שעה שילך לבית עולמו, לא יהיה עוד כדי לפקח על קיום הוראותיו. הוא בוטח אפוא בדין ומצווה אותנו, החיים – והרי על מי עוד שיסמוך? – כי בקשתו האחרונה תכובד.

הנחה בסיסית שרבים חולקים היא שבלכתו מבקש האדם להעניק את אשר לו לקרוביו. זהו אינסטינקט אנושי בסיסי – אינסטינקט, כמאמר השופט (כתוארו אז) מישאל חשין, "שראשיתו בצורך הדוחק להורוּת, המשכו בשמירת הורים על ילדיהם בעודם חסרי הגנה (והוא האינסטינקט שבחיה), המשך-המשכו בדאגת הורים לילדיהם משבגרו, וסופו ברצונם של הורים להיטיב עם ילדיהם לאחר-מות…"[1]  

זוהי אמנם הנחת יסוד, אך לעתים מורכבות החיים מכתיבה תוצאות אחרות שמפליגות הרחק מהנורמה. כפי שאמר השופט ניל הנדל באחד מפסקי דינו שעסקו בצוואת, "אין המשפט יכול, ואף איננו מתיימר, לתת מענה מקיף לשאלות שמעוררים מצבים קשים בחיי משפחה".[2] פְּעמִים דווקא בקרוב ללבך ובשאר בשרך מצוי מקור לצער שעמוק ומר מכל רעה שבה זיכו אותך השנואים באויביך.

"אני מדגישה כי שום דבר מחלקי לא יושאר לבעלי משה לישיצקי או לבני המאומץ זיו-אברהם לישיצקי. אני מצהירה כי זו בקשתי ואני חותמת עליה בהכרה מליאה וצלולה."[3]

"אשתי התעללה בי במשך 40 שנה, ואני נשוי על הנייר בלבד. גם ילדי התעללו בי ושכחו ממני ולעגו לי. אשתי וילדי אינם ראויים להיות יורשי לשום דבר".[4]

"אינני משאיר דבר לאחי משה שפיר ולגיסי ארוין קליבנסקי בגלל התנהגותם ביחס אלי."[5]

אלה הם דברים של מצווים שביקשו להדיר את קרוביהם ויורשיהם על-פי דין מירושתם. האם נכון היה לכבד את רצונותיהם? האינטואיציה הבסיסית אומרת שיש לכבד את רצון המצווה, יהא זה אשר יהא; וכך גם הרצון לשלול. כדבריו המדויקים של השופט חשין, "הרצון שלא לתת חזק הוא לא פחות מן הרצון לתת, ולעתים חזק הוא ממנו שבעה מונים."[6]

אלא שמבחינה משפטית כיבוד רצון זה אינו מובן מאליו בישראל, וכך גם בבריטניה ובארה"ב. פסקי הדין הישראליים שנדרשו לסוגיה אימצו באורח לא מבוטל את השקפותיהם של בתי המשפט האמריקניים והבריטיים, שנהגו באופן מסורתי לשלול מצוואות מדירות תוקף משפטי.[7] בעוד השיטה הבריטית נהגה לפסול צוואות מעין אלה במתכונת "רכה" יחסית, כשהיא מכירה בחלקן; הגישה האמריקנית הייתה נוקשה יותר ואחזה בעמדה שצוואה שאינה מעניקה זכויות אלא רק שוללת – לאו צוואה היא.[8]

בתוך כך יצא שמשבוטלה צוואה שוללת היה בית המשפט מורה על חלוקת העיזבון על פי דין, וכך זכויות ונכסי הנפטר היו מועברים ליורשיו – קרי, בדיוק לאותם אנשים שמהם ביקש בכל מאודו לשלול אותם! השופט חשין השתומם לנוכח אבסורד וחוסר צדק זה בפסק דין משנת 1999, והציע לבטל את ההלכה שבה נהגו בתי המשפט הישראליים עד אז. אף שהמשנה לנשיא שלמה לוין הסכים עקרונית לדברים,[9] בגדרי אותו פסק דין לא נקבעה הלכה חדשה, וכך גם לא לאחריו.[10] עד לעצם יום זה לא ברור מה יהיה תוקפה של צוואה מדירה.

*רשימה קצרה זו אינה ממצה ואינה מהווה ייעוץ משפטי; אין להסתמך עליה בשום אופן ויש לקבל ייעוץ משפטי המתאים לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה.


[1] ע"א 1212/91 לב"י נ' בינשטוק, פ"ד מח(3) 705, 723 (1994).

[2] בע"מ 4990/12 זילברסון נ' זילברסון, פסקה 9 להחלטה (ניתנה ביום 13/11/12).

[3] ע"א 4660/94 היועץ המשפטי לממשלה נ' לישיצקי, פ"ד נה(1) 88, 94 (1999); להלן: "פרשת לישינסקי".

[4] ת"ע (ת"א) 2642/02 עיזבון המנוח צ.ד. ז"ל נ' י.צ., פסקה 5 לפסק הדין (ניתן ביום 9/12/04).

[5] ע"א 122/86 שפיר נ' קליבנסקי, פ"ד מד(1) 738, 740-739 (1990); להלן: "פרשת שפיר".

[6] פרשת לישינסקי, בעמ' 134. וראו עוד מדבריו: "לא נדע מדוע ביקשה בטי לישיצקי להדיר את קרוביה היחידים מעיזבונה ולבכר על-פניהם חייל אלמוני. אני מניח כי היו לה טעמים טובים לכך, טעמים טובים ומיוחדים. את טעמיה לא גילתה לנו, אך טעמים אלה זועקים אלינו מן הצוואה: 'אני מדגישה כי שום דבר מחלקי לא יושאר לבעלי משה לישיצקי או לבני המאומץ זיו-אברהם לישיצקי. אני מצהירה כי זו בקשתי ואני חותמת עליה בהכרה מליאה וצלולה' (ההדגשות שלי – מ' ח'). אחרי דברים אלה, היש עוד צורך בהסברים?" (שם, עמ' 140-139).

[7] ראו פרשת שפיר.

[8] פרשת לישינסקי, עמ' 131.

[9] שם, בעמ' 144.

[10] ראו מפי הנשיא א' ברק בדנ"א 1068/00 לישיצקי נ' היועץ המשפטי לממשלה (החלטה מיום 14/5/00): "לעניין שאלת מעמדה של 'צוואה שוללת', הרי שכל הדברים שנאמרו בפסק הדין, הם בגדר הערת אגב. דיון נוסף יינתן רק לגבי קביעות בפסק הדין אשר יש בהן להשפיע על תוצאות הדיון לכאן או לכאן. לפיכך, אין מקום לקיים דיון נוסף בשאלה זו" (פסקה 8 להחלטה).

מאמרים נוספים בנושא:

ביטול צוואה בגלל השפעה בלתי הוגנת

יורש אחר יורש ויורש במקום יורש

בן ממשיך וצוואה מאוחרת

כשרות לצוות: המצווה לא זכרה את ילדיה

צוואה לטובת ילד שלימים מתגרש

האם אדם יכול לרשת את ההורה החורג שלו?

מה בין ביטוח פנסיוני לצוואה?

איך מסתלקים מירושה?

מה הקשר בין ירושה לביטוח?

צוואה מאוחרת או מתנה?

 

שינוי גודל גופנים