הרצלייה: בילינסון 1 (קומה 2) | טלפון. 09-880-81-91 | פקס. 09-881-03-73 | תל אביב: רחוב המסגר 54 (קומה 3)

מדינת ישראל, כמדינתו של העם היהודי, מקנה לכל יהודי את הפריווילגיה לעלות לארץ ולקבל אזרחות ישראלית. פריווילגיה זו ניתנת, על פי ההגדרה שבחוק השבות, ל"יהודי" – מי שאמו יהודייה, או מי שעבר גיור ואינו משתייך לדת אחרת. אמירות בדבר כך שהמדינה פתחה את דלתה לרווחה לכל יהודי ובין היתר למי שהצטרף ליהדות על דרך הגיור נשמעו כבר לפני למעלה מעשור בדברי השופט אהרון ברק שעמד בראש המערכת השיפוטית באותה התקופה.

אך שעה שמדברים על גיור לצורך הקניית מעמד בישראל על פי חוק השבות, הדין מורה להבחין בין סוגים שונים של גיורים. בהתאם להוראות בית המשפט העליון, רשות ההגירה והאוכלוסין חייבת לבחון את כנות הגיור, תוכנו ומה עמד בבסיס הבקשה לקבלת אזרחות מכוחו. בדיקות אלה הכרחיות לשם גילוי גיורי כזב וזיהוי אותם גרים ששואפים לקנות מעמד במדינת ישראל שלא על פי החוק.

קשה להפריז בחשיבות הליך הגיור, שהרי הוא למעשה המפתח הן לכניסתו של הגר לעם היהודי והן לקבלת אזרחות ישראלית. לאור זאת פסק דין מרכזי בנושא עמד על כך כי יש לבחון היטב את הצורה שבה נערך הגיור ולוודא כי זו תואמת את הדרך המקובלת בקהילה היהודית. בחינה שכזו תבטיח כי הגיור אכן נערך מתוך רצון כן להימנות עם העם היהודי ולא מתוך שיקול כלכלי קר.

פרשת אמיל קובץ'
בהקשר זה הגיע לפתחו של בית המשפט העליון עניינו של אמיל קובץ'. אמיל הוא אזרח סרבי ששהה מספר שנים בישראל. בחלק מאותה תקופה שהה בישראל ללא אשרת שהייה וחלק העביר תוך שימוש באשרה מזויפת, עד שבתחילת העשור הקודם החליט לבקש מעמד במדינה, אך בקשתו נדחתה. כתוצאה מכך בשנת 2004 בחר אמיל להצטרף לקבוצת גיור אורתודוכסית בסרביה. בהמשך הוא טען כי במהלכה של שנה זו עבר גיור בפניו של בית דין צדק לקהילות היהודיות באירופה.

כעבור ארבע שנים אמיל חזר לישראל וביקש לקבל כאן מעמד, הפעם מתוקף הגיור שעבר. הבקשה הובילה למאבק ממושך במשרד הפנים: המדינה לא השתכנעה שאמיל אכן התגייר, אך גם תחת ההנחה שהתגייר אין הגיור עומד, סברה המדינה, ברף הנדרש לצורך קבלת זכות השבות. החלטתה של המדינה הובילה את אמיל לעתור לבית המשפט העליון.

ניתן לראות בפסק הדין מיום 2.7.15 כי בית המשפט לא מצא ממש בטענותיו של אמיל. המסמכים שהוצגו בדבר הגיור ובנוגע לתכניו יחד עם אמירותיו במהלך השימועים במשרד הפנים התגלו כמלאי סתירות, חסרו פרטים והעלו חשדות שלדעת בית המשפט אמיל לא הצליח להסביר. תקופת שהותו הלא חוקית בארץ נזקפה גם היא לרעתו.

בית המשפט מצא כי הדרך שבה התנהל אמיל, החסר שניכר במסמכיו וחוסר ההתאמה שהתגלה בשימועים אכן מסבירים ומצדיקים את החלטת המדינה. העתירה נדחתה ונקבע כי על אמיל לעזוב את ישראל, אך בצד ההרחקה נאמר כי אמיל רשאי להמשיך לנסות להוכיח את כשרות גיורו – מסרביה.

מאמרים נוספים בנושא:

על הוועדה ההומניטרית

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו"ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

חוק השבות ועבר פלילי

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

 

שינוי גודל גופנים