הרצלייה: בילינסון 1 (קומה 2) | טלפון. 09-880-81-91 | פקס. 09-881-03-73 | תל אביב: רחוב המסגר 54 (קומה 3)

מבטח וסוכן שלא יידע את המבוטח כי רישיון הנהיגה הזר שלו אינו מכוסה בביטוח – התרשל

האם חברת ביטוח חייבת ליידע את מבוטחיה שמחזיקים ברישיונות נהיגה זרים לגבי סכנה של היעדר כיסוי ביטוחי? שאלה זו התעוררה בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בדצמבר האחרון. במוקד הבירור המשפטי עמדה פרשה של אנדרס סולואגה, רוכב אופנוע בעל רישיון קולומביאני ובינלאומי תקף, שנפגע בתאונת דרכים. בעקבות התאונה נהרגה אשתו של אנדרס, שרכבה עמו על האופנוע, ואנדרס עצמו נפצע קשה. 

רישיונו הקולומביאני של אנדרס היה אמנם בתוקף, אך בעת התאונה לא היה ברשותו רישיון נהיגה ישראלי תקף לפי הוראות פקודת התעבורה ותקנות התעבורה. הפוליסה שהוצאה לאופנוע הייתה מסוג פוליסה "נקובה על שם" (קרי, רק אנדרס היה רשאי לרכוב על האופנוע) והיא חודשה שלוש פעמים.

ה"פול" דחה את דרישת אנדרס לפיצויים בטענה להיעדר כיסוי, בהתאם לסעיף 7(3) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שכך לשונו: "מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו, למעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה או מחמת הגבלה שהוטלה לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל".

בשנת 2006 אנדרס ועיזבון אשתו המנוחה הגישו תביעה לבית משפט השלום בתל-אביב, וזו נדחתה בשנת 2013. בית משפט השלום מצא שאנדרס הפר את תקנות התעבורה בנוגע לנהיגה עם רישיון זר, לכן למעשה נהג בלא רישיון שתקף בישראל. על-כן, ובהתאם לסעיף 7(3) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לא קמה לו זכאות לפיצויים.

אנדרס ערער על פסק הדין, ובית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו. השופט חגי ברנר הסביר, בפסק דין מקיף, שלמרות הנטייה הטבעית של בתי המשפט להיטיב עם נפגעים ולהקל על כניסתם בשערי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ולמרות חוסר הנחת שבהותרת נפגע בלא פיצוי, היום בתי המשפט מנועים מלהכיר בכיסוי ביטוחי בנסיבות של אנדרס. זאת לנוכח פסק דינו של בית המשפט העליון משנת 2007 בעניין רביבו. לדברי השופט ברנר, באותה פרשה בית המשפט העליון "סתם את הגולל" על הטענה שמדובר בכשל טכני בלבד שאינו צריך לשלול כיסוי ביטוחי, והצדיק את עמדת חברות הביטוח.

אלא שבצד זאת בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בטענה אחרת. לגישת אנדרס, במקרה זה ה"פול" היה מנוע מלטעון להיעדר כיסוי ביטוחי, מאחר שהנפיק את הפוליסה תוך שידע או צריך היה לדעת, בנסיבות, כי אנדרס מחזיק ברישיון נהיגה בינלאומי – ולמרות ידיעה זו לא הנחה אותו לפעול לקבלת רישיון נהיגה ישראלי. בנסיבות אלה, שעה שהתרשל סוכן הביטוח, הרי שה"פול" חב כלפי אנדרס מכוח רשלנותו, והוא מנוע מלטעון להיעדר כיסוי ביטוחי.

השופט ברנר קיבל את הטענה, בהבהירו:

"די היה בכך, שחברת הביטוח תדרוש חתימת המבוטח על הצהרה כי הודע לו שעליו לנהוג בכל עת עם רישיון נהיגה תקף בישראל, ושנהיגתו עם רישיון זר או רישיון בינלאומי עלולה, בתנאים מסוימים, לא להיות מוכרת כנהיגה עם רישיון בר תוקף בישראל, ולהפנותו לגורמים המקצועיים המתאימים להסדרת הרישיון. בעשותה כן, הייתה חברת ביטוח מקצועית וזהירה, יוצאת ידי חובתה, באמצעות הנחיית סוכני הביטוח הפועלים בשמה, לעשות כן, והקפדה כי יפעלו על פי ההנחיה האמורה".

 השופט ברנר מצא, בהסכמת השופטים שנלר וורדי, כי סוכן הביטוח ידע או צריך היה לדעת שמדובר בעובד זר המסתמך בעת נהיגתו על רישיון נהיגה זר, ושבנסיבות העניין הייתה מוטלת על הסוכן החובה ליידע את אנדרס לגבי הצורך לברר שנהיגתו בישראל באמצעות הרישיון הזר אמנם מותרת. בית המשפט קבע שה"פול" וסוכן הביטוח התרשלו משלא העמידו את אנדרס על הסיכון. הערעור התקבל: בית המשפט המחוזי הכיר בכיסוי הביטוחי והחזיר את התיק לשלום לצורך דיון בשאלת היקף הנזק.

ע"א (מחוזי – ת"א) 21495-10-13 סולואגה אנדדרס ואח' נ' שטינברגר ואח' (ניתן ביום 14.12.14)

מאמרים נוספים בנושא:

תאונה עם רישיון נהיגה זר והזכות לפיצויים

נזקי גוף אגב נהיגה עם רישיון זר

ביטוח חיים ומשכנתא

עוד על ביטוח משכנתא וחובות הבנקים

הזכות לפנסיית שאירים

כיצד תובעים אובדן כושר עבודה?

 

שינוי גודל גופנים