רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

חוק השבות מכיר בזכותו של כל יהודי לעלות לישראל. זכות זו הורחבה גם ביחס למעטפת המשפחתית הקרובה ביותר של יהודים: בני זוגם, ילדיהם, נכדיהם וכן בני זוגם שלהם. על פי חוק השבות, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר ואינו בן דת אחרת.

 

כאמור, גם ילדי יהודים זכאים לשבות על פי החוק. אך מה באשר למאומצים?

לדוגמה, יהודי, קרי מי שנולד לאם יהודייה, עובר הליך של אימוץ על-ידי מי שאינו יהודי. האם במקרה זה יחול עליו חוק השבות ויוכל, אם יחפוץ בכך, לעלות לישראל?

שאלה זו הוכרעה בשנת 2009 כאשר היועץ המשפטי לממשלה הגיש את עמדתו בעניין, שעל-פיה אימוץ של יהודי בידי מי שאינו יהודי אינו בבחינת המרת דת ולכן אינו מפקיע מאותו יהודי את זכות שבות.

 

ומה באשר למי שאינו יהודי שמאומץ על-ידי יהודי?

במשפחות שמורכבות לאחר גירושין ראשונים ישנם מקרים רבים של ילדים לא יהודים שמאומצים על-ידי אבותיהם החורגים היהודים. האם במצב כזה יחול על המאומץ חוק השבות?

כאן הפסיקה עורכת הבחנות ממקרה למקרה. אם אקט האימוץ נעשה, למשל, בסמוך לפני הפיכת הילד לבגיר (קרי, בדקה ה-90) או בסמוך לפני שהמשפחה פונה לנציגות ישראל בבקשה לעלות לארץ, גבוהים מאוד הסיכויים שהמדינה ובית המשפט יראו בכך אימוץ מעושה ופיקטיבי שנועד אך ורק לשם קבלת מעמד בישראל. במקרה כזה בקשת העלייה בעניינו של אותו אדם תידחה. אך אם לנוכח כלל נסיבות העניין (ובהקשר זה יהיה על המבקש להציג הרבה מאוד ראיות לקשר שלו עם אביו המאמץ) ניתן יהיה להתרשם שמדובר בקשר כן וארוך שנים, אפשר שיעלה בידו של המבקש לשכנע בדבר זכאותו לשבות.

 

אימוץ דה-פקטו

לעתים החיים מזמנים אתגרים ממשים עבור המשפט. כאשר ילד לא יהודי מאומץ בידי אביו החורג היהודי, כאמור, אם מדובר באימוץ כן, זכות שבות תחול עליו. אך מה קורה אם מסיבות כאלה ואחרות האב החורג היהודי לא מאמץ את הילד באקט של אימוץ פורמלי אך מגדל אותו הלכה למעשה ומשמש לו אבא לכל דבר? האם גם במקרה כזה לא זכאי הילד החורג לזכות שבות?

אין תשובה חד-משמעית לשאלה זו. עד כה קיים פסק דין אחד בלבד משנת 2013 שבו בית המשפט הכיר בזכות כזו בדעת מיעוט, ויתר השופטים השאירו את השאלה בצריך עיון. קרי, הוכחת זכות כזו אינה פשוטה ולעולם תהיה תלויה בנסיבות העניין ובמאמץ שיעשה אותו מאומץ דה-פקטו וקרוביו לשם הוכחת הקשר עם האב החורג.

 

פתרונות הפשרה

עמדת המדינה במקרים מורכבים אלה בדרך כלל דווקנית ושלילית ומבקשים רבים נדחים על הסף בנימוק להיעדר כל עילה משפטית. אך המילה האחרונה תמיד נאמרת על-ידי בית המשפט העליון. אמנם בית המשפט אינו נוהג להתערב בכל החלטה של רשות מרשויות המדינה, אך עתירה מבוססת ומעוגנת בראיות טובות ומשוריינת בפסיקה יכולה להניב הכרה בזכות שבות.

לעתים, במצבים מורכבים ולא חד-משמעים, מושגת מעין פשרה כאשר המדינה מעניקה לעותר מעמד ארעי עם אופק ברור לשדרוגו למעמד קבע, אם מיד בתום הבירור המשפטי בבית המשפט העליון ובהמלצת הרכב השופטים ואם באמצעות הליך של הפניית התיק לוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים.

אדם שהגיש בקשת עלייה וסורב בנימוק כזה או אחר זכאי לערער על ההחלטה בבית המשפט העליון. מוטב לעשות זאת רק לאחר בחינה מעמיקה של נסיבות העניין, טעמי הסירוב וסיכויים להצליח בהליך המשפטי. לשם כך כדאי להסתייע בעורך דין שעוסק בתחום.

מאת עו"ד ארתור בלאייר

 

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

הוועדה ההומניטרית לעייפה

איך משיגים אשרה לבן זוג זר של אזרח ישראלי

בית המשפט ביטל החלטה של משרד הפנים

חוק השבות ועבר פלילי

מעמד בישראל לנין של יהודי

מעמד בישראל להורה מבוגר של אזרח ישראלי

המרת דת וחוק השבות

משרד הפנים: רבת עם בת הזוג הזרה? הקשר פיקטיבי

 

שינוי גודל גופנים