רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

חוק השבות מעניק זכות לכל יהודי, בן או בת זוגו, צאצאו (ילד או נכד) ובני זוגם של הצאצאים לעלות לישראל. אך לצד ההוראות המזכות מונה החוק גם סייגים. אחד מהם – שלילת זכות שבות מבעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.

החוק אינו מציג פירוש לחריג זה ואינו מסביר מהו אותו עבר פלילי שעלול לסכן את שלום הציבור. משרד הפנים והגופים הרלוונטיים נוספים שאמונים על בדיקת בקשות למימוש זכות שבות מפרשים הוראה זו בדרך אחת, ואילו בית המשפט לעתים חולק עליהם.

ישנו נוהל שהותקן על-ידי משרד הפנים שבמידה זו או אחרת פורט את התנאים העיקריים להתייחסות של גופי המדינה לעברו הפלילי של זר שמבקש לקבל מעמד בישראל. משרד הפנים מפרש את המונח "עבר פלילי" באופן רחב ביותר, כאשר בגדרו נכללים לא רק הרשעות של ממש וגזרי דין, אלא גם חקירות מתנהלות, תיקים פתוחים ועוד.

בהתאם לאותו נוהל רשאי משרד הפנים לזקוף לחובת מבקש המעמד כל מידע "מפליל" שמגיע לרשויות אכיפת החוק של מדינת המוצא, אפילו כאשר באותם עניינים הוחלט בסופו של דבר שלא להגיש כתבי אישום נגד המבקש. 

כאמור, זוהי עמדתה הקטגורית של המדינה, ובהחלט ניתן להבין את תפיסתה העקרונית שלא להעניק מעמד בישראל לזרים העלולים לסכן את שלום הציבור. עם זאת לבית המשפט עמדה מאוזנת יותר, ובפסיקתו הוא מנחה את המדינה לבחון את עברם הפלילי של מבקשי מעמד, קל וחומר זכאי שבות על פי חוק השבות, בהתאם לשורה של קריטריונים.

על פי בית המשפט, לא בכל מקרה של "עבר פלילי", גם במובנו הרחב, ניתן להצדיק שלילת מעמד בישראל, ויש להתחשב באמות מידה כדלקמן:

סוג העבירה שביצע המבקש;

נסיבות ביצועה;

מספר העבירות והישנות ביצוע עבירות;

תכיפות ביצוע עבירות;

פרק הזמן שחלף מעת ביצוע העבירה עד להגשת בקשה למעמד בישראל;

סוג וחומרת העונש שנגזר על המבקש;

פרק הזמן שחלף מאז ריצוי עונש המאסר.

בכל הנוגע לזכויות עלייה לישראל על פי חוק השבות, בית המשפט העליון נדרש לא אחת לסוגיית העבר הפלילי, ולאורך השנים התווה את גבולות הגזרה של הפרשנות הסבירה והמקובלת. בית המשפט כאמור מורה למדינה לייחס חשיבות לנסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה ובראש ובראשונה לסוגי העבירות והעונשים, לפרק הזמן שחלף מאז ביצועם ולנסיבות.

חשוב להבין שאפילו במקרים של עבירות קשות במיוחד, הגם שבית המשפט העליון אינו מקל ראש ביחס לחומרתן, עדיין נדרש מהמדינה לבחון את כלל הנסיבות לנוכח חשיבות הזכות למעמד בישראל. עוד בית המשפט מורה למדינה להתחשב בדרך השיקום שעבר כל מבקש מעמד עם עבר פלילי – נסיבה המשליכה באופן ישיר על מידת מסוכנותו. 

באחד מפסקי הדין המוכרים בתחום (עניין פדצ'נקו) קבע בית המשפט העליון כי העותר לא זכאי לשבות עקב עבר פלילי מכביד ביותר, אך עם זאת ציין כי הזכות לא נשללת ממנו לצמיתות והוא יוכל לשוב ולהגיש בקשה בעניין בחלוף בעתיד. בפרשות מאוחרות יותר (נמוק גילייב, 2003, ואנדרי קוזנצוב, 2009) בית המשפט יצר פתרונות ביניים שלפיהם המבקשים קיבלו רישיון ארעי, מעין סעיף תנאי. נקבע שם כי ככל שבחלוף פרק זמן מסוים שבמהלכו יישבו המבקשים בישראל ולא יבצעו עבירות, ניתן יהיה לשוב ולבחון את בקשת השבות או שדרוג מעמדם.

חשוב אפוא להבין כי לא כל סירוב של משרד הפנים או לשכת הקשר – נתיב בשל עבר פלילי אכן מוצדק ועולה בקנה אחד עם הפרשנות המשפטית הנוהגת בישראל. במקרים המתאימים כדאי לתקוף את ההחלטות ולבחון את סבירותן.       

מאת עו"ד ארתור בלאייר

 

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

על הוועדה ההומניטרית

בן הזוג נפטר או נפרדתם? הוויזה מבוטלת

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו"ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

שינוי גודל גופנים