רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

בית הדין לעררים פסק בסוגיה עקרונית הנוגעת לחובת משרד הפנים להמציא למבקשי מעמד מטעמים הומניטריים את המלצות הוועדה

 

במאמרים קודמים סיפרנו על העילות העיקריות שקיימות בדין לקבלת מעמד בישראל על-ידי זרים. מדובר, כאמור, במעמד מכוח קשר זוגיות (אם נישואין ואם ידועים בציבור, במסגרת ההליך המדורג או איחוד משפחות), זיקה על-פי חוק השבות, זיקה מכוח קרבה משפחתית, לדוגמה מעמד להורה קשיש ובודד או הורה חייל, ועוד.

כמו כן כתבנו לא אחת על מסלול שיורי של מעמד בישראל מטעמים הומניטריים. הסברנו שלא מדובר בזכות קנויה ובעילה פשוטה והדגשנו כי משרד הפנים בודק בקשות מעין אלה בציציות ומפעיל מנגנון סינון אגרסיבי שעל-פיו מרבית הבקשות שמוגשות בלשכות רשות האוכלוסין כלל לא מגיעות לשולחן הוועדה.

מה שלא סיפרנו עד היום הוא שגם לאחר צליחת הסינון במשרד הפנים בקשות לא מעטות נדחות על-ידי הוועדה, אך הבעיה החמורה באמת היא שעם קבלת התשובה לא כ"כ פשוט להתמודד איתה בבית הדין לעררים ובערכאות גבוהות יותר.

נסביר: הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים אינה מוסמכת להכריע בעניינם של מבקשי מעמד מטעמים הומניטריים. על פי הדין ונוהל משרד הפנים שמסדיר את עבודתה הוועדה מביעה את עמדתה בבחינת ייעוץ מקצועי בלבד, ומי שמחליט אם לאמץ את המלצותיה או לדחות הוא מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה.

על פי רוב מנכ"ל הרשות מאמץ את המלצות הוועדה. אלא שמה שמבקשי המעמד מקבלים לביתם בגדר תשובת הרשות היא ההחלטה הסופית של המנכ"ל, וגם זאת בפרפרזה של עובדי הרשות. כלומר, אין בפני המבקש את המלצות ועמדת הוועדה כפי שנכתבו במסמכים רשמיים, כאשר הוועדה מורכבת ממספר חברים, כל אחד מומחה בתחומו וכל אחד הוא נציג של משרד ממשלתי שונה.

במצב דברים זה קיימת חשיבות עליונה לבירור עמדתם המקצועית של כל גורם וגורם בוועדה. אם, לדוגמה, הוגשה בקשה למעמד מטעמים הומניטריים שמבוססת על מצבו הרפואי הקשה של המבקש, ועמדת רוב חברי הוועדה היא שלא להעניק לו מעמד, ואילו עמדתו של נציג משרד הבריאות ורופא בהשכלתו היא דווקא חיובית – ישנה חשיבות דרמטית לעובדה זו עבור מושא ההחלטה שיבקש לתקוף אותה בבית הדין ובבית המשפט.

אלא שבפועל משרד הפנים מנסה בכל מאודו להסתיר את עמדת חברי הוועדה ולא חושף את המלצותיה – לא בפני המבקש, לא בפני עורך דינו ולפעמים אפילו לא בפני בית הדין.

ובכן, כך נוהג משרד הפנים מימים ימימה והודף דרישות לחשיפת מסמכי הוועדה בטענה כי מדובר במסמכים חסויים וב"תרשומות פנימיות" שהדין מאפשר למדינה להסתיר מפני המבקשים. אלא שביום 28.3.18 נגמרה "החגיגה", כאשר בית הדין לעררים בירושלים קבע סוף-סוף כי מדובר בחומרים שחובה לחשוף בפני מבקשי המעמד וכי אינם חסויים. כך מפי כבוד הדיין מרט דורפמן:

"בית הדין וכן ב"כ העוררים רשאים לעיין בהמלצות חברי הוועדה ואין מדובר בתרשומות פנימיות או במסמכים חסויים. בית הדין אמור לקבוע, בין היתר, האם הליך קבלת ההחלטה ע"י המשיב היה תקין ומה היו עמדות כל חברי הוועדה בטרם גיבוש המלצת הוועדה".

מדובר בהחלטה חשובה של בית הדין לעררים, שהוא הערכאה המקצועית הרלוונטית שמבררת השגות על החלטת משרד הפנים בשאלות של מעמד בישראל, ולקביעה זו צפויה להיות השלכה דרמטית על תפקוד משרד הפנים בכל הנוגע לבחינת בקשות למעמד מטעמים הומניטריים. כן ירבו.

[ערר (י-ם) 4430-17 נצ'יבאל ואח' נ' משרד הפנים (מיום 28.3.18)]

 

מאת עו"ד  ארתור בלאייר

 

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

על הוועדה ההומניטרית

בן הזוג נפטר או נפרדתם? הוויזה מבוטלת

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו"ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

 מאמרים בנושא בשפה הרוסית – כאן

  

שינוי גודל גופנים