רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

משרד הפנים ולשכת הקשר – "נתיב" אינם רשאים לערוך בדיקות לאזרחי ישראל בקשר לנסיבות עלייתם. סמכות זו שמורה רק למקרים נדירים

 

באחרונה משרד הפנים ולשכת הקשר – נתיב קיבלו נזיפה מהיועץ המשפטי לממשלה בקשר עם מדיניותם המפלה כלפי עולי חבר העמים. לשכת הקשר, שהיא הגוף האמון על בחינת בקשות לעלייה במדינות חבר העמים לשעבר, ומשרד הפנים פועלים תוך הפרה של הדין ביחס לעולים ממדינת ברית המועצות לשעבר שהיו לאזרחי ישראל זה מכבר והפכו לחלק אינטגרלי מהחברה הישראלית.

כך פועלת השיטה: כאשר אזרח ישראלי מבקש להקים משפחה בארץ עם זר, הדין ונהלים ספציפיים של משרד הפנים מחייבים כי בני הזוג יפתחו בהליך הסדרת מעמדו של בן הזוג בישראל. משרד הפנים אמון על בחינה קפדנית של בקשות המוגשות אליו להסדרת מעמד בני זוג, ותפקידו לסנן מבין שלל המקרים המובאים לפתחו בקשות פיקטיביות. בנוסף, משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה לומדים את הבקשות לאור שורה ארוכה של שיקולים ובין השאר בוחנים מסמכי סף פורמליים, ראיות לכנות קשר הזוגיות, עבר ורישום פלילי של שני בני הזוג, פערי גיל, מעמדם של קטינים נלווים ועוד.

כך פועלים משרד הפנים ורשות האוכלוסין בהתאם לנהלים וביחס לכל מבקש ומבקש. אלא שבמקרים שבהם מדובר באזרחי ישראל עולים לשעבר מחבר העמים וזרים ממדינות ברית המועצות לשעבר, דואגים משרד הפנים ולשכת הקשר – נתיב לערוך למבקשים ראיונות נוספים.

במסגרת ראיונות אלה הרשות לא מסתפקת בשאלות הסטנדרטיות על אודות כנות הקשר, אלא לעתים גולשת לעברם של אזרחי ישראל, המזמינים, שחיים בארץ עשרות שנים, אוחזים באזרחות, משרתים בצה"ל ומהווים חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית. במסגרת אותם ראיונות הם נשאלים על יהדותם שלהם, של הורים ושל הורי הורים טרם העלייה, על מנהגי הבית ועוד.

 אם תהיתם מדוע מבקשים נציגי הרשויות לפשפש בעברם של אזרחי ישראל, התשובה היא שלשיטתה של לשכת הקשר "נתיב" בתקופה של העלייה הגדולה היו מקרים רבים מדי של קבלת מעמד בישראל מכוח מסמכים מזויפים או מידע כוזב. כך כאמור סבורים נציגי לשכת הקשר, ובאמצעות ראיונות שהם ומשרד הפנים עורכים לעולי ברית המועצות לשעבר במסגרת ההליך המדורג מנסה המדינה להחזיר את הגלגל לאחור, לעלות על טעויות ורמאיות מן העבר ולשלול, היכן שניתן, מעמד ממי שקיבל אותו בדרך לא חוקית.

חשוב להבין שפרקטיקה זו הונהגה באופן מפלה ובוטה ביותר אך ורק ביחס לעולי חבר העמים לשעבר. אלא שבדצמבר 2017 היועץ המשפטי לממשלה שם לכך סוף. המשנה ליועץ, עו"ד דינה זילבר, שנדרשה לסוגיה בעקבות תלונות שהופנו אליה, הגישה לוועדת הכנסת את מסקנותיה. באותה חוות דעת הבהיר היועמ"ש כי ביצוע בחינה יזומה של מעמד לאזרחי ישראל הוא פרקטיקה פסולה מיסודה ונעדרת כל בסיס חוקי. היועץ המשפטי לממשלה ככלל אסר על המדינה לערוך בחינות כאלה והגביל אותן למקרים חריגים בלבד. כך, מותר למשרד הפנים לפתוח בבדיקת מעמדם בישראל של אזרחי המדינה רק אם ישנן ראיות ברורות ומפורשות לזיוף מסמכים או מסירת מידע כוזב, וגם זאת בתנאי שלא חלפו 10 שנים מעת העלייה ולא מדובר במי שהיה קטין.

מדובר אפוא במסמך בהיר שלא מותיר מקום לפרשנות. אלא שמסתבר כי יישום ההנחיה של עו"ד דינה זילבר בחיי המעשה מאתגר את משרד הפנים. פרשה שנדונה באחרונה בבית הדין לעררים ממחישה זאת. באותו מקרה דובר על רונן (שם בדוי), עולה לשעבר ממדינות חבר העמים ואזרח ישראלי מזה מספר עשורים, שהכיר את יוליה, אזרחית רוסיה. בין השניים התפתח קשר, לימים הם נישאו ונולדו להם שני ילדים.

לפני כשבע שנים יוליה ורונן החלו בהליך הסדרת מעמדה של יוליה בישראל מכוח קשר הנישואין, ובשנת 2011 שודרג מעמדה של יוליה והיא קיבלה רישיון לישיבה ארעי (א/5(, שהוארך מעת לעת.

בשנת 2015 פנו בני הזוג למשרד הפנים בבקשה להעניק ליוליה אזרחות בהתאם לדין ולנהלים. הפעם הם זומנו לשימוע מקיף במיוחד שבמסגרתו שאלות רבות שהופנו לרונן כלל לא נגעו לקשר הזוגיות עם יוליה אלא התמקדו בעברו של רונן ומשפחתו טרם עלייתם לישראל לפני מספר עשורים.

ובחודש מאי 2016 קיבלו בני הזוג מכתב ממשרד הפנים שבו נאמר כי בקשתה של יוליה לאזרחות נדחית. בנימוקי ההחלטה הובהר כי "נתברר" שרונן עצמו ובני משפחתו כלל לא היו זכאי שבות כאשר עלו לישראל, זאת עקב השתייכותם לקהילה משיחית והמרת דת מרצון. לכן, הסבירו לבני הזוג, כל זמן שמעמדו של רונן עצמו נמצא בבירור לא עומדת ליוליה כל זכות לאזרחות.

 בני הזוג לא השלימו עם הגזרה ותחילה ניהלו מערכה שלמה על עצם זכותם לערור על ההחלטה. אחרי התחמקויות רבות מצד המדינה, לבסוף עררם של רונן ויוליה הגיע לבית הדין לעררים בירושלים והובא לפתחה של הדיינת שרה בן שאול וייס. בתום הבירור המשפטי בית הדין קיבל את הערר (21.2.18) והורה למדינה לזנוח כל טענה כלפי רונן ולא להתנות את המשך הסדרת מעמדה של יוליה במצבו של רונן.

הדיינת הסבירה למדינה כי בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מדצמבר 2017 במקרה זה לא היה כל טעם בעריכת בדיקה בעניינו של רונן ולא היה כל סיכוי שבדיקה כאמור תסתיים בשלילת מעמדו. זאת מן הטעם כי מאז קיבל רונן את אזרחותו חלפו הרבה מעבר ל-10 שנים, וגם משום שבנסיבות העניין לא עמד לרשות המדינה, טרם שפתחה בבדיקה, כל מידע שיכול היה להעיד על קבלת מעמד במרמה.  

[3730-17]

מאת עו"ד  ארתור בלאייר

 

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

על הוועדה ההומניטרית

בן הזוג נפטר או נפרדתם? הוויזה מבוטלת

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו"ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

מאמרים בנושא בשפה הרוסית – כאן

שינוי גודל גופנים