רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

משרד הפנים והסדרת מעמד בישראל: בית הדין דחה את טענת המדינה שלפיה קשר טרי שלא כולל חיים משותפים אינו עומד בקריטריונים לקבלת אשרה

 

כתבנו רבות על הליך איחוד משפחות והסדרת מעמדם של בני זוג זרים לישראלים ועל הקשיים שמאפיינים אותו. במאמר זה נעסוק בשלב הראשון של ההליך – עצם הגשת הבקשה לפתיחת תיק ומה שקודם לה, הגשת בקשה למתן אשרת כניסה לבן הזוג בטרם פתיחת תיק איחוד משפחות.

בהתאם לנהלים הרלוונטיים של משרד הפנים, ההליך מתחיל ממתן אשרת כניסה לבן הזוג הזר. חשוב להבין שמשרד הפנים לא מעניק אשרות כאלה מבלי לבחון בקפידה את הזוגיות. כבר בשלב הזה, בטרם כניסת בן הזוג הזר לישראל, מתעורר הצורך להוכיח לנציגי רשות האוכלוסין את כנות הקשר. השיטה שעל-פיה משרד הפנים בורר את הבקשות מתבססת בראש ובראשונה על ראיון סימולטני, או שימוע סימולטני: הישראלי עובר את השימוע בלשכה האזורית של משרד הפנים, ובן או בת זוגו – בנציגות ישראל בחו"ל.

אילו נסיבות תדיר מעוררות את חשדו של משרד הפנים ומובילות לסירובים? פערי גיל בין בני הזוג, בייחוד כאשר האישה מבוגרת מהגבר, גירושין בסמוך להגשת הבקשה, פונים שבעבר כבר עברו הליך דומה עם בן זוג אחר, סטטוס משפחתי מורכב, קשרים טריים, בעבר שהייה ללא אשרה בישראל, בעבר עבודה בישראל, הרחקה מישראל וכמובן סתירות בתשובות שנמסרות במהלך השימוע הסימולטני. סתירות מהותיות ולעתים אף סתירות לא משמעותיות עלולות להוביל לסירוב. במקרים מעין אלה חשוב לפעול במהירות למיצוי זכות הערר והערעור, ונדרשת כאן בקיאות רבה בהליך. טעות במקרה שכזה עלולה לעלות למבקשים בפגיעה אנושה בזכותם לחיי משפחה.

פסק דינו החדש (7.3.18) של בית הדין לעררים בחיפה ממחיש את הסוגיה. באותו מקרה דובר על ישראלי, יעקב, בן 75 ונתינת קולומביה, קלאודיה, בת 44 שהכירו באינטרנט והיכרותם התפתחה לקשר זוגיות. יעקב נסע פעמיים לבקר את קלאודיה בקולומביה, כל פעם לתקופה של כחודש, ולאחר מכן החליטו בני הזוג להקים משפחה בישראל. הם הגישו בקשה למתן אשרת כניסה לקלאודיה כבת זוגו של יעקב במטרה לפתוח בתיק חיים משותפים לאחר הגעתה של קלאודיה לארץ.

אך בקשתם סורבה. משרד הפנים סבר שלאור פערי הגיל, סתירות בשימוע והיעדר ראיות יעקב וקלאודיה לא הוכיחו כי מדובר בקשר אמיתי. כך, בתשובה לשאלה כמה אחים יש לקלאודיה יעקב ענה "שמונה או תשעה", ואילו בפועל לקלאודיה שבעה אחים. קלאודיה זכרה שמותיהם של רק שניים מתוך חמשת הילדים של יעקב, והישראלי שכח את שמות הוריה של קלאודיה וטעה בשנה אחת בגילה של בתה.

עררים פנימיים שהוגשו נדחו, ובני הזוג פנו לבית הדין לעררים. התיק הובא בפני הדיין מרט דורפמן, ולאחר עיון בראיות ושמיעת הצדדים בית הדין ביטל את החלטת המדינה. הדיין דחה את טענת משרד הפנים כי עצם העובדה שמדובר בקשר טרי שלא כולל ניהול חיים משותפים כשלעצמה מצדיקה סירוב. הדיין דורפמן נסמך בהקשר זה על פסיקה של בית המשפט לעניינים מנהליים שקבע כי לא מדובר בעילה המצדיקה סירוב. עוד הדיין הפנה לראיות שהציגו בני הזוג שמהן עולה כי אמנם מדובר בקשר אמיץ ואמיתי ובניסיון כן למסד אותו בישראל.

אשר לסתירות בשימוע הסימולטני – הדיין סבר כי לא מדובר בסתירות מהותיות, ודאי בהינתן העובדה שמדובר בקשר יחסית טרי שבו בני הזוג טרם ניהלו משק בית משותף. במצב דברים שכזה אין לצפות מבני זוג דיוק מתמטי בכל פרט ופרט, הסביר הדיין וכאמור ביטל את ההחלטה. עם זאת לאור כלל הנסיבות – פערי הגיל, היכרות קצרה, סתירות מסוימות בראיון ועוד – בית הדין ראה לנכון להמיר את הסירוב באמצעי של הפקדת ערבות בסך של 30,000 שקלים.

 [1239-18]

מאת עו"ד  ארתור בלאייר 

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

על הוועדה ההומניטרית

בן הזוג נפטר או נפרדתם? הוויזה מבוטלת

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו"ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

 

מאמרים בנושא בשפה הרוסית – כאן

 

שינוי גודל גופנים