רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

כל יהודי זכאי לעלות לישראל, וזכות שבות הורחבה והוענקה גם לקרובי יהודים: בני זוג, ילדים, נכדים ובני זוגם. אך נוסף על כך חוק השבות חל גם על גרים.

אף שהחוק עצמו אינו מבחין בין גיורים "כשרים" יותר וכשרים פחות הלכה למעשה המדינה אינה מכירה בכל גיור לצורכי קבלת מעמד בישראל.

משרד הפנים בוחן בציציות כל מקרה וכל גיור על נסיבותיו. אם משרד הפנים מתרשם שנסיבותיו של גיור כזה או אחר מעוררות חשד לפיקטיביות, הבקשה למעמד תסורב. בית המשפט העליון דן לא אחת בעתירות של גרים שבקשותיהם לקבלת מעמד בישראל נדחו ופסיקתו התוותה את התנאים שבהם מותר למדינה לסרב להכיר בגיור לצורך הסדרת מעמד בארץ.

 

קהילה יהודית מוכרת

המבחן הקובע בסוגיה אם גיור כזה או אחר "קביל" לצורכי חוק השבות וקבלת מעמד בישראל מתמקד בשאלה  של כנות הגיור וכן בשאלה אם אותו גיור נעשה במסגרת של קהילה יהודית מוכרת. הכוונה לקהילה יהודית ששייכת לאחד הזרמים המוכרים ביהדות: אורתודוכסית, קונסרבטיבית, רפורמית ועוד.

עד שנת 2002 משרד הפנים הכיר רק בגיורים שנערכו במסגרת הרבנות הראשית, עד שהוגשה עתירה בעניין ובית המשפט ביטל מגבלה זו.

לאור אופיו של הגיור הכולל הצטרפות לעם היהודי וחשיבותו בהעניקו זכות עלייה למדינת ישראל, המדינה נדרשת לוודא כי הגיור נערך בדרך המקובלת בקהילה יהודית מוכרת אשר מבצעת גיורים בהתאם לתפיסתה של הקהילה את הליכי הגיור. עמידה על תנאים אלה תבטיח אי-ניצול לרעה של הגיור לצורך קבלת זכויות כלכליות מבלי כל רצון אמיתי להצטרף לעם היהודי.

 

כנות הגיור

לדוגמה, בפרשת קובץ' (בג"צ 9201/10, מיום 2.7.15) דובר על אזרח סרביה ששהה בישראל מסוף שנות ה-90, בחלק מהזמן ללא אשרת שהייה ועם אשרה מזויפת, ובתחילת שנות האלפיים הגיש בקשה למעמד, שסורבה. לימים, עם שובו של קובץ' לסרביה, הוא הצטרף לקבוצת גיור מקומית מהזרם האורתודוכסי ועבר גיור בבית דין צדק לקהילות היהודיות באירופה. ב-2008 הוא חזר לישראל והגיש בקשה למעמד כמי שנתגייר, מכוח חוק השבות.  

בית המשפט העליון שנדרש לעתירתו של קובץ' (שבקשתו סורבה) לא השתכנע כי אכן נערך גיור בהתאם לאמות המידה הקבועות בפסיקה. בית המשפט סבר לנוכח הראיות שהוגשו בתיק כי תוכן הגיור, זהות עורכיו ודברים שאמר קובץ' במהלך השימועים העלו סתירות וחשד להליך לא אותנטי.

 

גם בחו"ל

בעקבות בג"צ רודריגז-טושביים (בג"צ 2597/99) משנת 2005 בית המשפט העליון הבהיר למדינה כי לא ניתן להכיר רק בגיורים שנערכו בשטח ישראל, וכי התנאי העיקרי שבלעדיו אין הוא עריכת גיור כן במסגרת קהילה יהודית מוכרת, גם אם בחו"ל. עוד נקבע שם כי אותו גר אינו חייב להיות חבר פעיל בקהילה היהודית שבה נתגייר, ודי בכך שכאמור מדובר בקהילה מוכרת וכי הליך הגיור נערך בהתאם להלכה.

 

שהייה בישראל בלא אשרה בתוקף

האם ניתן לעבור גיור בישראל בלא אשרת שהייה בתוקף? לא. למיטב ידיעתנו, מסגרות הגיור הקיימות בארץ מסרבות לערוך גיור למי ששוהה בישראל שהייה שלא כדין, וממילא עמדתו של בית המשפט העליון דומה בהקשר זה לעמדת המדינה: לא ניתן לעשות גיור בישראל בלא אשרת שהייה בתוקף.

 מאת עו"ד ארתור בלאייר

 

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

על הוועדה ההומניטרית

בן הזוג נפטר או נפרדתם? הוויזה מבוטלת

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו"ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

חוק השבות ועבר פלילי

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

שינוי גודל גופנים