רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

ישראל אינה מדינה הגירה, וניתן לקבל מעמד בארץ רק מכוח החוק והנהלים הספציפיים הקיימים במשרד הפנים.

העילות ה"רגילות" לקבלת מעמד הן עליה מכוח חוק השבות, הסדרת מעמד בן זוג במסגרת ההליך המדורג, נוהל הורה קשיש ובודד, נוהל הורי חיילים, נוהל נינים של יהודים ועוד.

במקרים מסוימים, כאשר מבקש המעמד אינו עומד בקריטריונים המפורטים בחוק בנהלים, קיימת אפשרות להגשת בקשה למעמד מטעמים הומניטריים. חשוב להבין שהוועדה ההומניטרית (הוועדה הבינמשרדית המייעצת לקביעה ומתן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים) אינה יכולה ואינה צריכה לקבל בקשות סרק שמוגשות בלא בסיס. קבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים היא עניין מאוד לא טריוויאלי שבדרך כלל כרוך בניהול הליכים משפטיים ממושכים מול משרד הפנים.

מאחר שאל שולחן הוועדה מופנות בקשות רבות למעמד הומניטרי, משרד הפנים מוסמך לסנן בקשות אלה, לדחותם על הסף ולסרב להעבירן לוועדה.

ועם זאת למרות עמדתו העקרונית של משרד הפנים, שעושה מאמץ כביר לצמצומם של מקרים שבהם מתאפשר מתן מעמד הומניטרי לזרים, במקרים המתאימים ניתן וצריך להיחלם. דוגמה לכך הייתה באחרונה (9.1.18) בפסק דינו של בית הדין לעררים בירושלים.  

באותו מקרה דובר על אישה מבוגרת וחולה, אזרחית אוקראינה, שבקשתה למעמד הומניטרי בישראל סורבה. בתה היחידה של האישה נפטרה לפני כעשור ונכדתה עלתה לישראל מכוח חוק השבות. מאחר שהבקשה למעמד לא עמדה בקריטריונים הקבועים בחוק ובנהלים, לרבות נוהל הורה קשיש (שהרי לא מדובר ב"הורה" לאזרח ישראלי, אלא בסבתא), משרד הפנים דחה את הבקשה.

המבקשת ניהלה מערכה משפטית ארוכה על עצם הזכות שבקשתה תידון על-ידי הוועדה ההומניטרית. לבסוף הוועדה התכנסה, עיינה בבקשה ולא מצאה בה טעמים הומניטריים מספיקים. האישה לא ויתרה וערערה על החלטת הסירוב לבית הדין לעררים.

הדיין מרט דורפמן ציין בפסק הדין כי בעוד במהלך בחינת הבקשה על-ידי הוועדה ניתן משקל רב לזיקתה העודפת של האישה לאוקראינה, הרי שבצד זה היה על הוועדה להידרש גם לנסיבות ההומניטריות הנכבדות של התיק – וכזאת היא לא עשתה. לשיטת הדיין, במקרה זה לא ניתן היה להתעלם מגילה האישה, ממצבה הרפואי, מקרבתה המיוחדת לנכדה (אזרחית ישראל), מעובדת פטירת בתה ומכך שפרט לאותה נכדה אין לאישה אף אחד באוקראינה שיכול לסעוד אותה.

בית הדין ביטל את החלטת משרד הפנים והורה למדינה להנפיק לאישה אשרת ביקור עם רישיון עבודה (ב/1) לשנה אחת, ובתוך התקופה לשרג את המעמד לרישיון לישיבת קבע (א/5(. יצוין כי בהתאם לתיקון החדש לחוק הביטוח הלאומי (מ-27.12.17), האישה תהיה זכאית לביטוח בריאות ממלכתי ולזכויות סוציאליות בביטוח לאומי כבר בעוד חצי שנה.

 [2170-17]

מאת עו"ד ארתור בלאייר

 

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

על הוועדה ההומניטרית

בן הזוג נפטר או נפרדתם? הוויזה מבוטלת

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו"ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

חוק השבות ועבר פלילי

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

שינוי גודל גופנים