רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

מדינת ישראל פותחת את שעריה ומעניקה מעמד של אזרח לכל מי שמגיש בקשה על סמך יהדותו. זכותו של כל יהודי לעלות לישראל הוכרה זה מכבר בחוק השבות, והיא נמנית עם החשובות שבזכויות. אך עדיין אין מדובר בזכות מוחלטת וחשוב לשים לב לרשימת החריגים שמונה החוק.

תחילה חשוב ל הבחין בין מעמד בישראל מכוח עלייה על-פי חוק השבות לכזה שניתן לקרובי משפחה של אזרחים ישראלים כגון בני זוג, הורים או ילדים. לגבי בני זוג – הדין מכיר בזכותם של בני זוג נשואים או ידועים בציבור של אזרחי ישראל לקבל מעמד בארץ במסגרת מה שמכונה ההליך המדורג. הליך זה אורך לפחות 5 או 7 שנים (תלוי אם מדובר בנישואין או בקשר של ידועים בציבור) והוא כפוף לבדיקות שנערכות מעת לעת על ידי משרד הפנים לעניין כנות ותקפות הקשר הזוגי. אם בני הזוג עוברים את הבדיקות בהצלחה, תחילה תינתן לבן הזוג הזר אשרת שהייה עם רישיון עבודה (ב/1) שבעתיד תשודרג לרישיון ארעי (א/5) המזכה, בחלוף חצי שנה מעת קבלתו, בכל זכויות האזרח במוסד לביטוח לאומי ובקופת חולים. אם בן הזוג הזר נמצא בחו"ל, תחילה צריך יהיה להסדיר את כניסתו לישראל – גם זאת רק לאחר הוכחת כנות הקשר. 

נחזור לחוק השבות. החוק כולל הוראה מסייגת לגבי יהודים שהמירו את דתם מרצון. פעולה שכזו מובילה, על פי החוק, לשלילת זכאות לשבות. השאלה מהי המרת דת מרצון אינה תמיד פשוטה, והיא נבחנת מפעם לפעם במקרים גבוליים. אך העיקרון יחסית פשוט: אין כל צידוק משפטי לשלילת הזכות מאדם שהומר לנצרות או לאסלאם בינקותו, וזאת בשונה מיהודי שהחליט באופן מודע ומתוך בחירה חופשית להמיר את דתו. הפסיקה החדשה גם מכירה באפשרות של מתן אזרחות ליהודים שהמירו את דתם מרצון אך החליטו בנקודה מסוימת בזמן לשוב לחיק היהדות. החידוש מבטא השקפת עולם ליברלית ומכיר לפחות באופן תיאורטי בחזרה ליהדות כאחת מן העילות לקבלת מעמד בישראל. עם זאת בתי המשפט מנחים את המדינה לבדוק ביסודיות יתרה בקשות שכאלה.

החריג הבא ברשימה המסייגת עוסק במבקשי מעמד שפעלו נגד העם היהודי ובעלי עבר פלילי שעלולים לסכן את שלום הציבור ואת ביטחון הציבור בישראל. כדאי לדעת שלא כל עבר פלילי יצדיק שלילה אוטומטית של הזכאות לקבלת מעמד.

מנגד החוק והפסיקה מכירים בזכות שבות גם למי שהיה ליהודי באמצעות גיור. אדם שעבר הליך של גיור הוא יהודי לכל דבר וככזה הוא זכאי לעלות למדינת ישראל. אך לא כל גיור ייחשב לכשר בעיני משרד הפנים, כאשר שאלת טיב ואיכות הגיור תכופות עולה בפסיקה. הרשויות הישראליות בוחנות בקפידה את הליכי הגיור ותוכנם מתוך כוונה לסנן את הבקשות שמוגשות מטעמים פסולים, כאשר דוגמה בולטת לכך היא שימוש בגיורים פיקטיביים שנועדו אך ורק לצורך הקניית מעמד בישראל.

קבוצה נוספת של זכאית לעלות לישראל מורכבת מקרובי משפחה של היהודי ובהם: בני זוג, ילדים, נכדים וכן בני זוגם. הזכאות אינה פגה גם לאחר מותו של היהודי שמכוחו מבקשים לקבל מעמד בישראל. כך למשל , אלמנה של יהודי שברצונה לעלות לישראל יכולה לקבל מעמד כל עוד לא נישאה מחדש למי שאינו יהודי, זאת כמובן בכפוף לכך שאינה מהווה סכנה לשלום הציבור ואינה בעלת עבר פלילי מכביד.

שאלה מעניינת שבחן בית המשפט העליון היא האם זכות השבות היא נחלתם של ילדים ביולוגיים בלבד, או שמא ילדים מאומצים של יהודים או ילדים יהודים שאומצו בידי מי שאינם יהודים זכאים לשבות. התשובה לכך תלויה בנסיבות וכל מקרה אימוץ ייבחן לגופו. פרשנות מסורתית של משרד הפנים דוגלת בגישה מחמירה שאינה מגלה אהדה וודאי שלא תמיכה בזכותם של המאומצים לעלות ארצה.

אלא שבשנת 2009, בעקבות דרישתו של בית המשפט העליון בפרשת ברניק, הביע היועץ המשפטי לממשלה עמדה אשר מכירה בזכות שבות של יהודים שאומצו על ידי הורים שאינם יהודים. למרות האמירה הברורה של היועץ המשפטי לממשלה ממשיך משרד הפנים לדחות בקשות של מאומצים שנאלצים בלית ברירה לפנות לבית המשפט.

ביחס לסיטואציה ההפוכה שבה יהודי מאמץ ילד שאינו יהודי, קבעה הפסיקה כי על הרשויות לבדוק את כנות האימוץ וכי יש להחיל את חוק השבות על ילדים מאומצים בתנאי שהאימוץ נעשה באופן כן ולא נובע מאינטרסים זרים שכלל אינם קשורים לקבלת המעמד בישראל.

בנוסף ניתן להעניק מעמד בישראל להורי חיילים בצה"ל ולהורים קשישים ובודדים של אזרחי ישראל. ביחס לקבוצת הקשישים, הכוונה שילדיהם הישראלים הם שיישאו באחריות לרווחתם וידאגו לכל צורכיהם. "הורה קשיש בודד" כפי שהגדירו משרד הפנים בנוהל שהנפיק הוא אישה שגילה לפחות 62 וגבר שעבר את גיל 64, כאשר התנאי הוא שאין להם בני זוג או ילדים נוספים במדינת מוצאם.

בית המשפט העליון הגמיש מעט את הקריטריונים במקרי גבול ובמצבים הומניטריים ייחודים. למשל, הורה מבוגר שבנו אזרח ישראלי אך לו ילד נוסף שמתגורר בחו"ל לא עונה לדרישות הבסיס של הנוהל. אולם אם לאמיתו של דבר אין ביכולתו של אותו ילד נוסף לעזור להורה הקשיש, ניתן בנסיבות מסוימות בכל זאת לעתור לקבלת מעמד בישראל מכוח הנוהל, ובמידה שהבקשה תדחה – ניתן לבקש מעמד מטעמים הומניטריים.

שגרירויות ישראליות בחו"ל ומשרד הפנים מוצפים תדיר בבקשות להסדרת מעמד בישראל. מכאן שיעור הטעויות הגבוה שניכר בהחלטות הרשויות. לכן חשוב להדגיש שהחלטת הסירוב אינה בהכרח מהווה סוף פסוק עבור מבקש המעמד. כאשר לא מדובר בבקשות סרק אלא בכאלה שנדחות ללא הסבר ובניגוד לדין ולפסיקה, לעתים ביכולתם של עורכי דין העוסקים דרך קבע בהגירה, באיחוד משפחות ובהסדרת מעמד בישראל לשנות את ההחלטה ובסופו של דבר לאפשר למבקש לקבל מעמד בארץ.

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

מאמרים נוספים בנושא:

על הוועדה ההומניטרית

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו"ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

חוק השבות ועבר פלילי

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

 

שינוי גודל גופנים