רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

בית הדין הבהיר למדינה שאינה רשאית לבטל מעמד לתושבים ארעים רק בגלל שהייה ארוכה מחוץ לגבולות ישראל

 

לעתים בני זוג זרים של אזרחי ישראל מעתיקים את חייהם ממדינת המוצא יחד עם ילדים קטינים מנישואין קודמים. אותם ילדים מכונים בנוהל של משרד הפנים "קטינים נלווים". תדיר אותם קטינים נלווים נתקלים בבעיות חמורות בכל הנוגע להסדרת מעמדם בישראל, היינו קבלת אשרות זמניות ולימים מעמד קבע. קשיים חמורים במיוחד מתעוררים ביחס לקטינים שגילם מעל 15.

סיפורים קשים במיוחד מתרחשים כאשר אותם קטינים נלווים הופכים לבגירים. כך, לדוגמה, אם קטין נלווה שחי בישראל 4,5,6 שנים ויותר ומחזיק באשרת שהייה או ברישיון לישיבה ארעית מסוג א/5 הופך לבגיר, מנהל אורח חיים עצמאי ונכנס לקשר זוגיות עם אזרחית ישראלית, משרד הפנים יכול פשוט לבטל את מעמדו הקודם בחינת היה כלא היה, לאפס את אשרתו ולדרוש ממנו להתחיל בהליך המדורג של הסדרת מעמד בישראל.

במילים אחרות, משרד הפנים מאיין באחת זכויות המעמד שצבר הזר במהלך שנות החיים בישראל והוא נדרש להתחיל מ"אפס" את הליך הסדרת המעמד, הפעם מכוח קשר הזוגיות – קשר שאפשר שיצלח ואפשר שלא. בהקשר זה יחסו של משרד הפנים לאותו קטין זר לשעבר, שכאמור מזמן העתיק את מרכז חייו לישראל, אינו שונה כלל מכל זר שהגיע לארץ ללא כל זיקה מוקדמת.

אך שינוי מעמד אישי ויצירת קשרי זוגיות עם אזרחי ישראל אינה הבעיה היחידה שבה נתקלים קטינים נלווים, ובייחוד קטינים נלווים שבינתיים בגרו. בעיה נוספת שתדיר מתעוררת בהקשר זה קשורה לשהייה ממושכת בחו"ל. במקרים כאלה משרד הפנים מרבה לבטל את מעמדם של אותם קטינים נלווים ודורש מהם לעזוב את הארץ, משל היה מדובר במהגרי עבודה או בשוהים בלתי חוקיים.

מדובר בפרקטיקה וב"מדיניות" בלתי סבירות ובלתי חוקיות בעליל שמיושמות על ידי משרד הפנים ביחס למבקשי מעמד רבים. סוגיה זו התעוררה באחרונה (18.1.18) בפסק דינו של בית הין לעררים בירושלים. שם דובר על אזרח רוסיה בשם יורי (בדוי) שאמו נכנסה לישראל במסגרת ההליך המדורג של הסדרת מעמד מכוח נישואין עם אזרח ישראלי. יורי, שנולד מנישואין קודמים, היה באותה עת בן 17.5 ומשרד הפנים הכיר בו כ"קטין נלווה". תחילה הוא קיבל, כפי שקיבלה אמו, אשרת תייר (ב/2), לאחר מכן אשרת תייר עם רישיון עבודה (ב/1) ולאחר מכן רישיון לישיבה ארעי א/5, המכונה "תעודת זהות כתומה."

אך אז התחילו בעיות לא צפויות. כאשר יורי כבר בגר והיה בן 19 סבתו החיה ברוסיה חלתה במחלה קשה, מצבה הרפואי התדרדר ולא היה מי שידאג לטיפולה ברוסיה. אמו של יורי לא הייתה יכולה לטוס לרוסיה הן משום שבמקרה זה משרד הפנים עלול היה לקבוע כי קשר הזוגיות שלה עם בעלה הישראלי פקע והן מפני שבאותה עת נולדו לה שני ילדים מהקשר והיא הייתה חייבת לטפל בהם. לכן הוחלט לשלוח את יורי – והוא שב לישראל בחלוף 8 חודשים.

כאשר יורי פנה למשרד הפנים בבקשה להארכת אשרת השהייה שלו המדינה סירבה לבקשתו ודרשה ממנו לעזוב את ישראל. הסבירו ליורי כי בשל כניסתו לישראל בגיל 17.5, על סף הבגירות, העובדה שבינתיים בגר ושהייתו הארוכה ברוסיה הוא איבד את מעמדו בארץ.

המשפחה לא הסכימה והגישה ערר פנימי (הליך המתנהל בתוך משרד הפנים), אך המדינה התעלמה מהערר. רק לאחר פנייה לבית הדין לעררים נאלץ משרד הפנים לדון בערר, אך גם זאת לא סייע. הגורם הבכיר שנדרש לערר לא שינה את ההחלטה ומשום מה בחר להעביר את הבקשה לוועדה ההומניטרית, כאשר איש לא ביקש זאת.

מוכי תדהמה, יורי ומשפחתו החליטו להילחם עד הסוף ושבו ופנו לבית הדין לעררים. הם הסבירה בכתב הערר כי יורי מעולם לא העתיק את מרכז חייו לרוסיה, כי נאלץ לנסוע לסבתו מטעמים רפואיים חריגים וכי נציגי משרד הפנים כלל לא ניסו לברר את הנסיבות ולא אפשרו לו להציג הסבר לאשר אירע.

המדינה טענה מצדה כי השהייה הארוכה מחוץ לתחומי ישראל מצדיקה את הוצאתו של יורי מהליך הסדרת המעמד שבו היה מצוי בעבר. עוד טענה המדינה כי למעשה גם טרם להגעה לישראל, מגיל 15 לערך, יורי לא גדל לצד אמו באופן קבוע, ולכן אפילו מטעם זה לבדו אינו זכאי למעמד בישראל.

אך הדיין אלעד אזר דחה בתוקף את טענות משרד הפנים. ראשית, הדיין דחה את ניסיון המדינה להעביר את הדיון למסלול ההומניטרי, כאשר לא היו לכך כל הצדקה או בסיס חוקי וכאשר יורי עצמו מעולם לא ביקש לברר את בקשתו להמשך הסדרת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים.

כמו כן, בית הדין דחה את טענת המדינה להיעדר קיום תא משפחתי בין יורי לאמו לפני הגעתם לישראל. הדיין הבהיר למשרד הפנים כי לאחר שיורי הוגדר מבחינת המדינה כ"קטין נלווה", היינו כמי שבא בגדר הנוהל החל על אמו, מנועה המדינה מלפשפש בעבר ולנסות לחתור תחת הקביעה שהיא עצמה קבעה כי מדובר בתא משפחתי שלם.

הקביעה הכי חשובה של הדיין אזר התמקדה בטענת המדינה שעם בגרותו של יורי איבד הוא את הזכות למעמד בישראל, בייחוד לאחר שעזב את הארץ ל-8 חודשים. הדיין הסביר למדינה כי שלילת מעמד מאדם היא פעולה דרמטית ביותר וככזו לא ניתן לעשותה בקלות ראש ומבלי לבחון את כלל השיקולים הצריכים לעניין ומבלי לשמוע את טענות מי שעתיד להיפגע מההחלטה.

בית הדין ביטל את החלטת משרד הפנים והורה למדינה לערוך ליורי ולבני משפחתו ראיון מקיף ומעמיק, לשמוע את טענותיהם בלב פתוח ובנפש חפצה ולאפשר להם להציג מסמכים המעידים על כלל נסיבות הנסיעה של יורי לרוסיה, על מה שעשה שם במהלך 8 חודשי השהייה לצד סבתו, על סיבות שיבתו לישראל ועוד. כן משרד הפנים חויב בהוצאות העוררים בסך של 7,000 שקלים.

לפסק הדין חשיבות רבה עבור מבקשי מעמד רבים שמוצאים עצמם במצבים דומים ונאלצים להתמודד עם החלטות שרירותיות של משרד הפנים. חשיבות מיוחדת נודעת במקרה זה לכך שפסק הדין יצא מפיו של בית הדין לעררים – ערכאה שיפוטית מקצועית ראשונה שבדרך כלל נמנעת מלהתערב בהחלטות המדינה.

 [4374-16]

 

מאת עו"ד ארתור בלאייר

 

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

על הוועדה ההומניטרית

בן הזוג נפטר או נפרדתם? הוויזה מבוטלת

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו"ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

חוק השבות ועבר פלילי

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

שינוי גודל גופנים