רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

זרים רבים יושבים בישראל ומחזיקים במעמד ארעי (רישיון ישיבה מסוג א/5) מסיבות שונות. אם מדובר בבני זוג של ישראלים המצויים בהליך המדורג של הסדרת מעמדם, כל זמן שקשר הזוגיות שלהם ממשיך להתקיים, משרד הפנים מאריך לאותם זרים את רישיונות הישיבה עד הגיע המועד החוקי לשדרוג המעמד לקבע או לאזרחות.

אם מדובר בזרים הנמצאים בארץ לפי נוהל הורה קשיש, גם אז בתוך פרק זמן מסוים קמה לאותו הורה קשיש זכות לשדרוג המעמד מארעי לקבע. הוא הדין לגבי קטינים נלווים, נינים של יהודים, הורי חיילים ועוד. אך המצב שונה בתכלית בכל הנוגע לאוכלוסיית זרים שהוענק להם מעמד ארעי מטעמים הומניטריים. בכל מקרה מדובר בנסיבות פרטניות שונות שהובילו את משרד הפנים למסקנה כי מגיע לאותם זרים לקבל מעמד ארעי בישראל מטעמים הומניטריים. לעתים מדובר בבני זוג של ישראלים שהיו בהליך המדורג ועברו חלק נכבד ממנו אך לא סיימו, אם בגלל פקיעת הקשר הזוג, אם עקב אלימות במשפחה ואם עקב פטירתו של בן הזוג. קבוצה נוספת היא זרים שיש להם זיקה כלשהי לישראל שניתן להם מעמד בשים לב לאותה זיקה שאליה הצטרפו טעמים רפואיים מיוחדים.

מכל מקום, משרד הפנים מעניק לאותם זרים רישיון לישיבה ארעי (א/5) רק לפרק זמן מוגדר ועל הזר לפקוד את לשכת רשות האוכלוסין מעת לעת, להגיש בקשה חדשה וכל פעם לבקש להאריך את הרישיון. מדובר במעמד מאוד בעייתי וקשה, כאשר הזר כל פעם צריך להתחנן להארכת אשרה ולקוות שהמדינה לפתע לא תשנה את עמדתה ותשלול ממנו את המעמד.

בהקשר זה תדיר מתעוררת השאלה כמה שנים צריך אותו זר להחזיק ברישיון לישיבה ארעי מטעמים הומניטריים, שכאמור מוארך מעת לעת, עד שניתן יהיה לשדרג את המעמד לישיבת קבע. לא קיים כל נוהל בעניין, ומשרד הפנים אוחז בעמדה שכלל לא ניתן לשדרג את המעמד ולעולם על אותם זרים להגיש בקשות חדשת וליהנות לכל היותר מהארכת אשרות שהייה ורישיונות ישיבה מסוג א/5, לא מעבר לכך.

בכל פעם שנדחית בקשת זר לשדרוג מעמדו ומוגש ערר לבית הדין לעררים או ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים טוענת המדינה שמסור לה שיקול דעת מוחלט בעניין, ומכל מקום ניתן לשקול שדרוג מעמד רק בהתקיימן של נסיבות חדשות בחייו של אותו זר המצדיקות מתן מעמד קבע. במילים אחרות, משרד הפנים דוחה את הטענה שעצם חלוף שנים רבות שבהן הזר יושב בישראל כדין, מקיים כאן את מרכז חייו וכאמור מחזיק באשרה הומניטרית אינו מהווה שיקול לשדרוג המעמד. 

אלא שבתי הדין לעררים ובתי המשפט דוחים עמדה זו של משרד הפנים. בהתאם לשורה של פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות נקבע כי המדינה לא יכולה להישמע יותר בטענה זו, שלפיה עצם חלוף השנים אינו יכול להצדיק שדרוג מעמד מארעי לקבע. כך נאמר בפסק דינו של הדיין פשיטיצקי בבית הדין לעררים בעניין מארי-לוז רומרו, וכך גם נקבע בפרשת ליליה דנילוב שנדונה לאחרונה (4.1.18) על-ידי הדיינת בן שאול וייס בבית הדין לעררים בירושלים.

שם אמנם בית הדין הסכים עם עמדת המדינה כי בשלב זה, לאחר שהעוררות מחזיקות ב-א/5 במשך 5 שנים, לא בשלו התנאים לשדרוג מעמדן הארעי של העוררות לקבע, אך בצד זאת נאמרו דברים אלה:

"זאת בהתחשב בכך, שבשלב כלשהו 'העדר שינוי נסיבות' יכול ואף צריך להוות עילה לשדרוג מעמד העוררות; אין בדעתי לקבוע מסמרות, בשלב זה, מתי תתרחש נקודת המפנה. יובהר רק שהעוררת רשאית להגיש בקשה לשדרוג מעמדה למעמד של קבע בעוד שנתיים ימים מהיום – והשיב יבחן את אפשרות שדרוג מעמדה של העוררת; לא תועלה טענה שהבקשה "אינה קריטריונית" או כי לא קיים "שינוי נסיבות". המשיב יבחן את שדרוג מעמדה של העוררת בהעדר שינוי נסיבות, מפני שלזמן משמעות משלו".

[1412-17]

מאת עו"ד ארתור בלאייר

 

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

על הוועדה ההומניטרית

בן הזוג נפטר או נפרדתם? הוויזה מבוטלת

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו"ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

חוק השבות ועבר פלילי

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

שינוי גודל גופנים