בית המשפט המחוזי בתל-אביב מתח ביקורת קשה ביותר על אופן תקפודו של משרד הפנים, הורה מיד להעניק לילנה אזרחות בישראל וחייב את הרשות בהוצאות בסכום 100,000 שקלים

אין זה נדיר בתי שהמשפט בישראל מתערבים בהחלטות משרד הפנים ורשות האוכלוסין בהליכי הסדרת מעמדם של זרים בארץ. אך לפני כמה ימים נפל דבר בישראל: בית המשפט המחוזי בתל-אביב הוציא מלפניו פסק דין שאינו דומה לכל פסקי הדין האחרים. הפעם דבריו היו בוטים ומפורשים במיוחד, הפעם לא היו אנדרסטייטמנט ורמיזות. הפעם כל שיטת העבודה של משרד הפנים בהליכי הסדרת מעמדם של זרים בישראל, מתן אזרחות לבן זוג, קבלת אזרחות מכוח נישואין ועוד – הוכרזה כפסולה ולא הוגנת.

לפני למעלה מעשור אזרח ישראלי בשם יוסף נישא לילנה, נתינת אוקראינה (השמות שונו). לפני שיוסף הכיר את ילנה לא שפר עליו גורלו. הוא נפצע קשה בראשו במלחמת יום הכיפורים ומאז הוגדר כנכה צה”ל. בגלל פציעתו ונכותו לא זכה יוסף להקים משפחה.

כאשר הכירו היה יוסף בשנות החמישים לחייו וילנה צעירה ממנו בכעשר שנים. לאחר הנישואין פנו השניים ללשכה האזורית של רשות האוכלוסין (יחידה בתוך משרד הפנים) בבקשה לפתוח בהליך הדורג של מתן מעמד ולימים אזרחות לילנה מכוח הקשר. וכאן התחילה מסכת קשה ביותר שמוכרת לזוגות רבים: פקידי משרד הפנים סברו שמדובר בקשר פיקטיבי והשקיעו כל מאמץ אפשרי כדי לחבל בהליך ולמנוע מבני הזוג לחיות את חייהם יחד בישראל. פעם אחר פעם, שנה אחרי שנה משרד הפנים סירב להעניק לילנה את רישיון הישיבה הארעי (א5) שהייתה זכאית לקבל, הותיר אותה ללא כל מעמד, הקשה והתנה בתנאים לא ברורים וכלל לא מסר לבני הזוג החלטות מנומקות.

במשך שבע שנים נלחמו בני הזוג בטחנות רוח, ובסופו של דבר הבינו כי אין בכוחם להתגבר על המנגנון העוצמתי של המדינה. אז פנו לעורכת דין שהחלה להציף את משרד הפנים בדרישות – קודם כל בדרישות לקבלת נימוקים להחלטות בלתי סבירות אלה. רק אז, כאשר נכנסה המייצגת לתמונה, התכבד משרד הפנים והחל להסביר את פועלו. הפעם הסירובים נמסרו בכתב והיו מנומקים, ועורכת הדין תקפה כל אחד מהם באפיקים המתאימים – תחילה בעררים פנימיים ואחר כך בבית הדין לעררים. אבל פעם אחר פעם משרד הפנים התחכם והצליח להתחמק מבית הדין באמצעות תרגיל מוכר: סמוך לפני פקיעת המועד להגשת תשובה לעררים נהג משרד הפנים להודיע כי “לפנים משורת הדין” הוא נכון לערוך בחינה נוספת ולכן מזמין את בני הזג לראיון חדש. בתי הדין היו נענים להצעה זו, העררים נמחקו – ומשרד הפנים המשיך בשלו.

אך בשנת 2020 נגמר המזל של משרד הפנים כאשר העניין הובא בערעור מנהלי לפתחה של השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב. שופטת חרוצה ואמיצה זו למדה את כל נסיבות המקרה, טענות וראיות הצדדים וחיש-מהר הבינה כי משרד הפנים פשוט מתעלל בבני הזוג במשך עשור ללא כל סיבה מוצדקת. בדיון שערכה בנוכחות הצדדים הסבירה השופטת לנציגי משרד הפנים כי עמדתם לא יכולה לעמוד והציעה לחזור בהם, להפסיק להתעלל במערערים ולהעניק לילנה אזרחות. אלא שהמדינה נותרה בעמדתה.

אז ניתן פסק דין (13.4.21). בהחלטה שאוחזת 52 עמודים השופטת מיכל אגמון-גונן מתחה ביקורת חסרת תקדים בחריפותה על שיטות העבודה של משרד הפנים. בית המשפט ציין בפסק הדין כי לא רק במקרה הספציפי של יוסף וילנה נפלו טעויות חמורות, אלא שרשות האוכלוסין פועלת באופן שיטתי בצורה בלתי סבירה ובלתי הוגנת ביחס לזוגות רבים.

בית המשפט הסביר כי הפקידים מסכימים “לקבל” ולהכיר בזוגות רק במקרים שתואמים דפוס אחד ויחיד של זוגיות, כזה שאליו הם רגילים. כל סטייה מה”סטנדרט” של זוגיות נכונה (כפי שיטתם של הפקידים) מתפרש על-ידם כביטוי לנישואים פיקטיביים או לקשר פיקטיבי של ידועים בציבור. אגמון-גונן הסתמכה על עובדות המקרה של ילנה ויוסף, אך ידועות לא מעט דוגמאות ממקרים רבים אחרים. כך, הסבירה השופטת, כי מבחינת משרד הפנים כאשר בני זוג ישנים בחדרים נפרדים העניין מתפרש על-ידי הרשות אוטומטית כקשר פיקטיבי. במקרים אלה משרד הפנים פשוט מסרב לשמוע ולקבל כל הסבר שנותנים בני הזוג לאורחות חייהם. כך, במקרה זה יוסף וילנה הסבירו בכל תשאול וראיון כנות הקשר (וכאלה נערכו להם שבעה במספר) כי אינם ישנים באותו חדר בגלל מצבו הרפואי של יוסף והטיפול שהוא מקבל, אך הפקידים התעלמו ממידע זה בחינת היה כלא היה.

עוד קבע משרד הפנים כי מדובר ביחסים פיקטיביים משום שילנה ביקרה שלוש פעמים באוקראינה בלי שיוסף התלווה אליה. גם הפעם התעלמו הפקידים מההסברים שמסרו בני הזוג – שבפעם הראשונה נסעה להלוויה של אמה ובפעם השנייה מרטת הביקור הייתה הסדרת ענייני הירושה.

אגמון-גונן גם ביקרה חריפות את האופן שבו מקיים משרד הפנים ראיונות כנות הקשר וגוזר את מסקנותיו. בית המשפט קבע כי במקרה של ילנה (וגם במקרים רבים אחרים) לא תועדו אירועים חשובים ביותר, לא תוארכו, ואילו מסקנות הפקידים כלל לא נבעו מתשובות בני הזוג. השופטת קראה את כל הפרוטוקולים וציינה כי למקרא הדברים בכללותם לא יכול להיוותר ספק שמדובר בזוג אמיתי ואוהב, ומסקנות הפקידים לגבי “סתירות” הן לא פחות ממקוממות.

בית המשפט קבע כי במקרה זה התנהלותו של משרד הפנים הייתה רשלנית ואפילו כזו שחוטאת לחובת ההגינות הבסיסית שבה חבה רשות שלטונית. אגמון-גונן הורתה אפוא למשרד הפנים להעניק לילנה אזרחות או רישיון לישיבת קבע (לפי בחירתה) באופן מיידי, תוך חיוב המדינה בהוצאות משפט בסכום של 100,000 שקלים. כן ירבו החלטות כאלה.

[9613-08-20]

מאת ארתור בלאייר, עורך דין למעמד ומשרד הפנים

 

וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

הוועדה ההומניטרית לעייפה

איך משיגים אשרה לבן זוג זר של אזרח ישראלי

חוק השבות ועבר פלילי

מעמד בישראל לנין של יהודי

מעמד בישראל להורה מבוגר של אזרח ישראלי

המרת דת וחוק השבות

רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9
טלפון. 03-7506474 | פקס 03-7525175
arthur@i-lawyer.co.il‏

mango-web.co.il
שינוי גודל גופנים