פסק דין נוסף שבו בית המשפט לא הכשיר את החלטת משרד הפנים וחייב את רשות האוכלוסין להשיב לזרה את מעמדה הארעי

“ההליך ההומניטרי” שבמסגרתו זר מבקש לקבל מעמד בישראל מטעמים הומניטריים הנו מכניזם מורכב ביותר. בהתאם לחוק לפסיקת בתי הדין לעררים ובתי המשפט, לשר הפנים מסור שיקול דעת מאוד רחב בכל הנוגע לבחינה של בקשות הומניטריות ואפילו לעניין הבחינה המקדמית של השאלה אילו בקשות מגלות סיכוי כלשהו ואילו כלל לא ראויות להיבחן.

לפקידי משרד הפנים שיקול דעת מאוד רחב

בתי הדין והמשפט מכירים בסמכות רחבה זו של שר הפנימים ושל נציגי משרד הפנים ולא ששים להתערב בהחלטותיהם כאשר מדובר בבקשות הומניטריות. רק עורך דין להגירה, עורך דין מנוסה, בקי בדיני אזרחות ומעמד בישראל, ובראש ובראשונה בקי בפסיקה של בתי הדין לעררים ובתי המשפט, יכול לתת לכם תחזיות ריאליות של הליך שכזה ומסוגל לנהל אותו ביעילות.

טעמים הומניטריים נכבדים

כדי לצלוח את הוועדה ההומניטרית ולקבל מעמד בישראל מטעמים הומניטריים או מה שמכונה “ויזה הומניטרית” או “אשרה הומניטרית” צריך להציג טעמים מאוד משכנעים. עצם שהייה ארוכת שנים בישראל, גם אם מדובר בשהייה כדין, לא מזכה במעמד הומניטרי ולא מקימה עילה לקבלת “ויזה הומניטרית”.

אלה הן דוגמאות בודדות למקרים ולנסיבות שבהם עורך דין הגירה מנוסה יכול לזהות טעמים הומניטריים מוחשיים:

  • אי-השלמה של ההליך המדורג עקב פטירת בן הזוג;
  • אי-השלמה של ההליך המדורג בגלל פרידה או גירושין, כאשר מקשר זה נולדו ילדים;
  • אי-השלמה של ההליך המדורג עקב פרידה על רקע של אלימות במשפחה;
  • זיקת קרובים לישראל (אחים, הורים, נכדים וכד’) ובנוסף קיומן של בעיות רפואיות חמורות (נכות קשה, מחלה מאוד קשה, תלות בזולת, היות המבקש חסוי וכד’).

כיצד מגישים בקשה הומניטרית?

את הבקשה מגישים בלשכה האזורית (לפי אזור מגוריכם) של רשות האוכלוסין השייכת למשרד הפנים. לא ניתן להתייצב בלשכת רשות האוכלוסין בכל יום ופשוט להגיש בקשה הומניטרית במחלקת אשרות. עליכם תחילה לדאוג לזימון תור מראש.

איך משרד הפנים בוחן בקשה הומניטרית?

ישנם קריטריונים להכנה ולניסוח של בקשה הומניטרית שאי-עמידה בהם תגרום לדחיית הבקשה על הסף, בלי שתונח על שולחן הוועדה ההומניטרית ובלי שתיבחן על-ידה.

תחילה נבחנת הבקשה ונבחנים טעמיה וסיכוייה על-ידי נציגי משרד הפנים בלשכה האזורית שבה מוגשת הבקשה. אם נציגי רשות האוכלוסין סוברים כי הבקשה לא מגלה כל טעם הומניטרי רציני, היא תידחה על הסף. אם הפקידים בלשכה האזורית של משרד הפנים יחשבו שעל פני הדברים יכולים להיות טעמים הומניטריים בבקשה, היא תועבר למטה הראשי של רשות האוכלוסין בירושלים. במטה הראשי תחילה תיבחן הבקשה על ידי “ראש דסק הומניטרי”. אם ראש הדסק תחליט כי הבקשה “לא מספיק הומניטרית” ולא מגלה טעמים טובים, היא תידחה. אם ראש הדסק תחשוב אחרת, היא תעביר את הבקשה למנהלת תחום אשרות וזרים (נציגה בכירה יותר במטה הראשי של רשות האוכלוסין), והיא שתקבל את ההחלטה הסופית אם להעביר את הבקשה לבחינה בפני הוועדה ההומניטרית.

הוועדה ההומניטרית, ששמה הרשמי “הוועדה הבינמשרדית המייעצת לקביעה ומתן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים”, לא מוסמכת לקבל החלטה בבקשה. תפקידם של חברי הוועדה ללמוד את הבקשה וטעמיה ולגבש המלצה אם להעניק למבקש הזר מעמד בישראל מטעמים הומניטריים אם לאו. אם הוועדה מגבשת המלצה חיובית, היא גם תמליץ על סוג המעמד ההומניטרי המומלץ. מי שמקבל את ההחלטה הסופית על יסוד המלצת הוועדה ההומניטרית הוא מנכ”ל רשות האוכלוסין.

משרד הפנים נתן מעמד הומניטרי, אבל מאיזה סוג?

מדובר בהליך מורכב וארוך. מעת הגשת הבקשה ההומניטרית בלשכה האזורית של רשות האוכלוסין ועד לקבלת ההחלטה הסופית יכולה המדינה “לדון” ו”לחשוב” במשך שנים. אם לא מדרבנים את הרשות, ההליך אורך לעתים לא נדירות שנה, שנתיים, שלוש, ארבע ולפעמים אף חמש שנים.

לכן המשימה הכי חשובה של עורך הדין שמייצג את המבקש בהליך מורכב זה היא לשמור על האשרה הקיימת ולדאוג לכך שמשרד הפנים יאריך אותה מעת לעת עד למסירת ההחלטה הסופית בבקשה. אם אתם או עורך הדין שלכם לא דאגתם לכך, אם לא התעקשתם על הארכת רישיון הישיבה (ובהתעקשות הכוונה גם פנייה לבית הדין ולבית המשפט, אם צריך), יהיה זה קשה כמעט עד בלתי אפשרי להחיות את המעמד בעתיד.

בסופו של דבר יש החלטה של משרד הפנים בבקשתכם. אם הבקשה למעמד הומניטרי נדחית, עומדת לכם הזכות לתקוף אותה על-ידי הגשת ערר לבית הדין לעררים. יש להגיש את הערר בתוך 30 ימים בלבד מיום קבלת ההחלטה.

אם משרד הפנים נענה לבקשה והחליט להעניק לכם מעמד בישראל מטעמים הומניטריים מסוג א/5 – מדובר בתוצאה טובה מאוד.

מעמד הומניטרי “משונמך”

אלא שלפעמים גם כאשר הוועדה ההומניטרית ממליצה לתת לכם מעמד בישראל מטעמים הומניטריים ומנכ”ל רשות האוכלוסין מאמץ את ההחלטה באופן מלא או חלקי, המעמד שניתן לכם בסופו של דבר לא תואם את הקודם והמדינה מורידה, משנמכת את מעמדכם מ-א/5 ל-ב/1. לשנמוך כזה השלכות דרמטיות ביותר: מי שמעמדו משתנה מ-א/5 ל-ב/1 מאבד את כל זכויותיו הסוציאליות, אינו נחשב עוד לתושב בביטוח הלאומי, אינו זכאי לקצבאות מאת המוסד לביטוח לאומי, אינו זכאי עוד לביטוח בריאות ממלכתי במסגרת קופת חולים, אינו זכאי לסיוע כספי בשכר דירה ועוד. בנוסף רישיון מסוג ב/1, בשונה ממעמד א/5 מטעמים הומניטריים, נעדר כל אופק לשדרוג בעתיד ולקבלת מעמד של קבע בישראל.

לכן אם במשך שנים אחזתם ברישיון הארעי מסוג א/5 ומשרד הפנים שנמך לכם מעמד זה – אין להשלים עם החלטה מקפחת שכזו וצריך לתקוף אותה באמצעים החוקיים הקיימים.

בית המשפט הורה למשרד הפנים להשיב לאולגה את א/5

לאחרונה (21.11.21) בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל החלטה של משרד הפנים ששנמך לזרה את מעמדה מ-א/5 ל-ב/1. אולגה (השם שונה מטעמי פרטיות) לא השלימה את ההליך המדורג עם בעלה הישראלי בגלל אלימות שחוותה ממנו. מנישואין אלה נולדו לבני הזוג שני ילדים ואולגה היא המשמורנית שלהם. כאשר אולגה עזבה את בעלה וההליך המדורג הופסק, משרד הפנים הורה לה לצאת מישראל בתוך מספר שבועת. עורכי הדין שלה עתרו כנגד החלטה זו לבית הדין לעררים. בית הדין לא קיבל את טענותיה של אולגה לגבי האלימות, מאחר שהטענה הועלתה מאוחר מדי, אך הורה למשרד הפנים לשוב ולבחון את הבקשה למעמד בשים לב לשיקול טובת הילדים.

הוועדה ההומניטרית בחנה בשנית את הבקשה – והפעם המליצה להעניק לאולגה מעמד בישראל מטעמים הומניטריים מסוג ב/1. מנכ”ל רשות האוכלוסין אימץ את ההמלצה.

אולגה הבינה כי מדובר בשנמוך דרמטי, ועתרה כנגד החלטה חדשה זו לבית הדין לעררים. אך בית הדין הסכים עם המדינה ולא מצא להתערב בשיקולי הוועדה ורשות האוכלוסין.

אולגה לא הסכימה גם עם פסק הדין של בית הדין לעררים, וערערה עליו לבית המשפט המחוזי בירושלים.

השופטת דנה כהן-לקח בחנה את הערעור והסבירה כי השנמוך מעלה תהיות לאור הפגיעה שהוא מסב לילדים. השופטת ביטלה את ההחלטה, הורתה למשרד הפנים לשוב ולדון בבקשה בפעם נוספת ובינתיים להשיב לאולגה את מעמדה הארעי (א/5).

[45120-01-21]

מאת ארתור בלאייר, עורך דין למעמד ומשרד הפנים

 

וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

ערוץ יוטיוב ברוסית 

 

מאמרים נוספים בנושא:

הוועדה ההומניטרית לעייפה

איך משיגים אשרה לבן זוג זר של אזרח ישראלי

מעמד בישראל לנין של יהודי

רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9
טלפון. 03-7506474 | פקס 03-7525175
arthur@i-lawyer.co.il‏

mango-web.co.il
שינוי גודל גופנים