לפני 18 שנים לשכת הקשר נתיב דחתה את בקשתו של אולג לקבל מעמד בישראל מכוח נוהל נינים, אך לימים בית הדין לעררים תיקן את המעוות

אני תדיר כותב על מצבים של מיצוי זכויות למעמד בישראל לרבות זכויותיהם של נינים ליהודים. באחד המאמרים הקודמים סיפרתי על פרשת ליטוויננקו שבה בית המשפט המחוזי חייב את המדינה להעניק מעמד לאדם שבשעתו נדחה עקב טעות ביישום הנהלים.

דור רביעי, גיל 18 ופרשת ליטוויננקו

בית המשפט המחוזי קבע בעניין ליטוויננקו עובדה קשה: נקבע כי באותו מקרה בקשתו של העותר לקבלת מעמד בישראל מכוח נוהל נינים נדחתה בנימוק שבעת הגשתה כבר מלאו למבקש 18 שנים, אלא שהתברר באותו הליך כי בזמנים הרלוונטיים לבקשה הנוהל אפשר הגירה לישראל לנינים שגילם עד 20, ולא 18. קרי, בית המשפט מצא שלשכת הקשרנתיב (הוא הגוף האמון על טיפול בבקשות להגירה, לעליה ולמעמד בישראל שמוגשות מחוץ לישראל במדינות חבר העמים לשעבר ומזרח אירופה) שגתה מרה בדחותה את הבקשה על יסוד קריטריון מוטעה שלא תאם את הנוהל דאז.

לכאורה משרד הפנים ולשכת הקשר צריכים היו להפיק לקחים מפרשה עגומה זו ולא לחזור על טעויות כאלה, אלא שפסק דינו החדש (29.6.20) של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל חושף את הגישה השערורייתית של המדינה לסוגיה. אין למשרד הפנים או ללשכת הקשר נתיב כל כוונה להכיר בטעויות, כל שכן להעניק זכויות למי שקופחו בזמנו כתוצאה ממדיניות שגויה.

טעותנוספת של לשכת הקשר נתיב ושקרים בוטים של המדינה

התברר שהמקרה של ליטוויננקו לא היה היחיד. בשנת 2002 סירבה לשכת הקשר נתיב את בקשתו של אולג (השם שונה), שהוגשו במשרדיה בחול, להגירה לישראל מכוח נוהל נינים, וגם אז נימקה המדינה את הסירוב בעובדה כי במעמד הגשת הבקשה כבר מלאו לאולג 18 שנים.

בשנת 2015 אולג נכנס לישראל ובמשך מספר שנים ניהל הליכים במישור של קבלת מעמד מטעמים הומניטריים. דומה כי מי שייצג אותו באותה עת לא השכיל להעלות את הטענה להטעיה במעמד הגשת הבקשה ב-2002, כפי שאירע בפרשת ליטוויננקו, וכל בקשותיו נדחו. לימים אולג החליף את הייצוג ובאכוחו החדש הבחין בדמיון בין המקרה של אולג לזה של ליטוויננקו, ודרש מעמד גם מכוח כך.

אלא שמשרד הפנים לא שעה לדרישות, ואולג עתר לבית הדין לעררים.

משרד הפנים ולשכת הקשר נתיב: פסק דין ליטוויננקו נולד עקב טעות

אולג הפנה לעניין ליטוויננקו ולקביעותיו, אלא שמשרד הפנים ביקש להתכחש לפסק הדין של בית המשפט המחוזי. הפרקליטות טענה כי פסק הדין בעניין ליטוויננקו ניתן עקב טעות משפטית ועובדתית וכי למעשה מעולם לא היה נוהל נינים שמנה קריטריון 20 שנים. לגישת משרד הפנים, בית המשפט המחוזי טעה כשקבע את מה שקבע באותה פרשה.

יתרה מכך, מספר ימים לפני הדיון בערר הוצג תצהיר מטעם משרד הפנים שבו נטען כי המצהירהלא זוכרתנוהל נינים שאיפעם כלל סעיף של 20 שנים.

כמו כן משרד הפנים הציג לבית הדין גרסה מסוימת של נוהל נינים, לכאורה גרסה היסטורית שהגיל המקסימלי הקבוע בה היה 20. אלא שנוהל זה מסיבה כלשהי לא נשא אישור רלוונטי.

בית הדין לעררים: גרסת משרד הפנים לא יכולה לעמוד

הדיין מרט דורפמן שבחן בקפידה את טענות הצדדים והראיות, קבע כי אין כל יסוד לעמדת המדינה. משרד הפנים מנוע היום, כעבור 5 שנים מעת שניתן פסק דין בעניין ליטוויננקו, לטעון לטעות שנפלה באותו פסק דין. המדינה לא ערערה בשעתו על פסק הדין לבית המשפט העליון, ולכן אין מכונת זמן שיכולה להחזיר את הגלגל אחורה, הסביר הדיין.

הדיין קבע כי נסיבות המקרה של אולג זהות, למעשה, לאלה של ליטוויננקו, והורה למשרד הפנים להחיל עליו את נוהל נינים ולהעניק לו רישיון ארעי א5.

זכרו, ניתן להתמודד ביעילות עם החלטות משרד הפנים רק בעזרת עורכי דין שמתמחים בדיני מעמד בישראל, אזרחות ישראלית, ועדה הומניטרית, עליה ושבות, רישיונות כניסה וישיבה, א5, ב1 ועוד.

[4744-19]

מאת ארתור בלאיירעורך דין למעמד ומשרד הפנים

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

לא הסתיים הליך הסדרת המעמדובן הזוג נפטר או עזבמה עושים?

מאמרים נוספים כאן

רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9
טלפון. 03-7506474 | פקס 03-7525175
arthur@i-lawyer.co.il‏

mango-web.co.il
שינוי גודל גופנים