השופטת מיכל אגמוןגונן מתחה ביקורת קשה נגד משרד הפנים והורתה לרשות האוכלוסין להעניק לאמו של ילד בן 6 רישיון ישיבה מסוג א5

אני מרבה לכתוב על מצבים שהם משרד הפנים מפסיק את ההליך המדורג, שולל מעמד מבני זוג זרים ומורה להם לצאת את ישראל בפרק זמן קצר, גם כאשר יש ילדים משותפים.

הפסקת ההליך המדורג לאחר גירושין

כאשר הקשר הזוגי מתפרק (בין אם מדובר בבני זוג נשואים ובין אם בידועים בציבור) ובני הזוג מחליטים להתגרש או להיפרד טרם שבן הזוג הזר קיבל מעמד של קבע בישראל או אזרחות ישראלית, על המבקשים החובה ליידע על כך את משרד הפנים בלא שיהוי, וזה בתורו יפסיק את ההליך המדורג.

אם נולדו לבני הזוג ילדים משותפים או במקרים שבהם קיימות נסיבות הומניטריות מיוחדות, עומדת לבן הזוג הזר הזכות להגיש בקשה למשרד הפנים ולוועדה ההומניטרית לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים.

אלא שהלכה למעשה הוועדה ההומניטרית, שתפקידה להידרש לבקשות אלה ולבחון אותם בקפידה, לעתים לא מייחסת כל משקל לפרטים רבים ולנסיבות חשובות ביותר וממליצה שלא לתת מעמד לזרים. על יסוד המלצות אלה דוחה משרד הפנים את הבקשות ודורש מהזרים לצאת מישראל.

כיצד תוקפים החלטה של משרד הפנים בבית המשפט?

אם משרד הפנים דחה את הבקשה על הסף מבלי שזו הועברה לוועדה ההומניטרית (נזכיר כי לנציגי הרשות סמכות לפעול כך במקרים רבים), על הנפגע מההחלטה לתקוף את הסירוב עלידי הגשת ערר פנימי בתוך 21 ימים מהיום שבו הומצאה לו ההחלטה.

אם התיק הועבר לוועדה וזו המליצה שלא להעניק לזר מעמד בישראל מטעמים הומניטריים, יש לפנות לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, והפעם לרשות הנפגע עומדים 30 ימים.

בית המשפט המחוזי בתלאביב: לילד זכות לגדול באותה מדינה עם אביו

בשנת 2010 הכריעה השופטת מיכל אגמוןגונן בעתירה שהגישה ילנה, אזרחית רוסיה, אמו של חן (כל השמות שונו), אזרח ישראלי בן 6, בעקבות סירוב משרד הפנים להעניק לילנה מעמד הומניטרי בישראל ולאפשר לה לגדל את בנה בארץ.

ילנה ילדה את חן בישראל, ולאחר שהוכחה אבהותו על הילד של אזרח ישראלי, בן זוגה דאז של ילנה, קיבל חן אזרחות ישראלית. אלא שלימים הזוגיות התפרקה. עם זאת ולמרות פקיעת הקשר הזוגי האב המשיך לדאוג לחן במידה כזו או אחרת וביקש ממשרד הפנים שיתאפשר לילנה להישאר בארץ כדי לגדל את חן.

אלא שמשרד הפנים והוועדה ההומניטרית לא מצאו בתיק טעמים הומניטריים ייחודיים המצדיקים לשיטתם מתן מעמד לילנה, והמדינה הורתה לאישה לעזוב את ישראל מיד.

ילנה עתרה נגד ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתלאביב (העתירה הוגשה בשנת 2008, ובאותה תקופה טרם הוקם בית הדין לעררים עלפי חוק הכניסה לישראל).

משרד הפנים התעלם משורה של מסמכים

השופטת אגמוןגונן בחנה את כל נסיבות וראיות התיק, ומתחה ביקורת קשה על דרך קבלת ההחלטה והשיקולים שהנחו את משרד הפנים. השופטת תמהה על חוסר האכפתיות של נציגי המדינה שהתעלמו משורה ארוכה של מסמכים וראיות חשובות. בין השאר, נאמר בפסק הדין, לא ניתנה הדעת על עמדת האב הביולוגי של חן, שביקש בכתב שיינתן מעמד לילנה ושיאפשר לבנו לגדול לצדו בישראל, וכן לא ניתנה כל התייחסות לתסקיר שירותי הרווחה שסברו כי העתקת מרכז החיים של חן וילנה לרוסיה תגרום נזק לחן ולא תשרת את טובתו.

לחן זכות לגדול לצד אביו ואביו זכאי לגדל את חן

השופטת הזכירה למשרד הפנים את הזכות האלמנטרית של אזרח ישראלי כי בנו הקטין יגדל בישראל ואת זכותו של קטין ישראלי לגדול לצד אביו. השופטת אגמוןגונן ביטלה (14.6.10) את ההחלטה והורתה למדינה להעניק לילנה רישיון ארעי מסוג א5. משרד הפנים חויב בהוצאות בסך 40,000 שקלים.

ניתן להתמודד ביעילות עם החלטות משרד הפנים רק באמצעות עורך דין שמתמחה בשאלות של אזרחות ישראלית, מעמד בישראל, עליה וחוק השבות, מעמד הומניטרית, ועדה בימשרדית, ועדה הומניטרית, אשרות ועוד.

[3111/08]

מאת ארתור בלאיירעורך דין למעמד ומשרד הפנים

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

לא הסתיים הליך הסדרת המעמדובן הזוג נפטר או עזבמה עושים?

מאמרים נוספים כאן

רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9
טלפון. 03-7506474 | פקס 03-7525175
arthur@i-lawyer.co.il‏

mango-web.co.il
שינוי גודל גופנים