הוועדה ההומניטרית המליצה להעניק לילנהויזה הומניטריתאך שנמכה את מעמדה, בית הדין לעררים התערב

אני מרבה לכתוב על הוועדה ההומניטרית שאל שולחנה מגיעות בקשות למעמד בישראל מטעמים הומניטריים ושתפקידה לגבש המלצות עבור משרד הפנים.

מרבית בקשות הומניטריות כלל לא נבחנות עלידי הוועדה הבינמשרדית משום שאינן מגיעות אליה. בזכות מנגנון סינון משוכלל שמפעיל משרד הפנים רוב הבקשות נדחות על הסף עלידי נציגי רשות האוכלוסין.

אך גם כאשר עובר הזר המבקש דרך חתחתים ובסופו של דבר הוועדה ההומניטרית מזהה שבעניינו מתקיימות נסיבות הומניטריות מיוחדות וממליצה להעניק לו מעמד בישראל, לעתים האשרה שניתנת לו משנמכת את מעמדו.

ההליך המדורג של ילנה

פסק דינו החדש (3.8.20) של בית הדין לעררים עלפי חוק הכניסה לישראל ממחיש את הסוגיה. ילנה (השם שונה) נישאה לאזרח ישראלי בנישואין אזרחיים בחול, בעקבות כך פתחו בני הזוג תיק במשרד הפנים להסדרת מעמדה של ילנה בישראל במסגרת ההליך המדורג לקבלת אזרחות מכוח נישואיהם.

משרד הפנים קיבל את כל מסמכי הסף ומסמכים נוספים המוכיחים את כנות הקשר הזוגי, ערך לבני הזוג ראיונות כנות הקשר ובסופו של דבר הוענקה ילנה תחילה אשרת עבודה ב1 שלאחר מכן שודרגה לרישיון לישיבת ארעי מסוג א5.

אך לפני שילנה הספיקה לסיים את ההליך המדורג היחסים עם הבעל התדרדרו והיא הפכה לקורבן אלימות במשפחה. ילנה עזבה את בעלה, התגרשה ממנו והגישה בקשה למשרד הפנים לקבלת מעמד הומניטרי מכוח נוהל אלימות במשפחה.

בקשה הומניטרית

משרד הפנים דחה את בקשותיה פעם אחר פעם, ורק לאחר מספר שנים של מאבק משפטי עיקש התכנסה הוועדה ההומניטרית בפעם נוספת לדון בבקשתה של ילנהוהמליצה להעניק לה מעמד. חשוב להבין שמאז הפסקת ההליך המדורג ותחילת המערכה מול משרד הפנים בבקשה למעמד הומניטרי שמרה ילנה את מעמדהא5 – שהוארך מעת לעת עד להכרעה הסופית של משרד הפנים. רישיון ארעי זה מקנה לילנה זכויות סוציאליות, זכות לביטוח בריאות במסגרת קופת חולים וכן זכויות לכיסויים נוספים בביטוח הלאומי.

אלא שכאשר הוועדה ההומניטרית מצאה בסופו של דבר כי מגיע לילנה להישאר בישראל, היא המליצה שתינתן לה אשרה זמנית מסוג ב1. מדובר ברישיון עבודה בלבד שלא מאפשר למחזיק בו לא ביטוח בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ולא זכאות לכיסויים כלשהם בביטוח הלאומי. ב/1 אינו תושבות אלא אשרת תייר בלבד עם רישיון עבודה. בתוך כך משרד הפנים שנמך את מעמדה של ילנה ושלל ממנה זכויות חשובות רבות.

ערר בבית הדין לעררים

ילנה לא הסכימה עם הקביעה של משרד הפנים (שאימץ את המלצת הוועדה ההומניטרית) ועתרה נגד ההחלטה לבית הדין לעררים בירושלים. הדיין מרט דורפמן בחן בקפידה את כל נסיבות התיק וביטל את החלטת משרד הפנים.

הדיין הסביר בפסק דינו שהחלטת משרד הפנים לוקה בחוסר סבירות. מצד אחד הוועדה ההומניטרית מצאה כי בעניינה של ילנה אכן קיימים טעמים הומניטריים מיוחדים שמצדיקים מתן מעמד בישראל, אך באותה נשימה המדינה שוללת מילנה זכויות בסיסיות שלהן הייתה זכאית שנים רבות. כל זאת למרות העובדה שילנה מגדלת שני ילדים קטינים  אזרחי ישראל וזקוקה לסיוע של המדינה.

דורפמן קבע שהחלטת הרשות לא יכולה לעמוד והורה למדינה להחזיר לילנה את מעמדה הארעי (א5) לתקופה של שנתיים, שלאחר מכן ייבחן מעמדה שוב. החלטה דומה ובנסיבות דומה קיבל דיין אחר של בית הדין, מיכאל זילברשמידט, בינואר 2020.

חשוב להבין שניתן להתמודד ביעילות עם סירובים של משרד הפנים ורשות האוכלוסין רק בעזרת עורך דין שמצוי לחלוטין בדיני אשרות, ויזות, כניסה לישראל, נישואין לזרים, מעמד, אזרחות, מעמד הומניטרי, מיצוי זכויות שבות ועוד, ועוסק בכך יום ביומו.

[4491-19]

מאת ארתור בלאיירעורך דין למעמד ומשרד הפנים

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

לא הסתיים הליך הסדרת המעמדובן הזוג נפטר או עזבמה עושים?

מאמרים נוספים כאן

רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9
טלפון. 03-7506474 | פקס 03-7525175
arthur@i-lawyer.co.il‏

mango-web.co.il
שינוי גודל גופנים