בית המשפט קיבל ערעור של בני זוג והסביר למשרד הפנים שתיעוד המסמכים שמוגשים בלשכות הוא הא”ב של מינהל תקין

אנו כותבים רבות על הליכי הסדרת מעמד בין ישראלים לבני זוגם הזרים שמתנהלים במשרד הפנים, על קבלת רישיונות ארעים, רישיונות לישיבת קבע, אזרחות ועוד. נזכיר, ישראלי רשאי להקנות מעמד בישראל לבת זוגו הזרה, וישראלית רשאית להקנות מעמד בישראל לבן זוגה הזר. לשם כך נועד ההליך המדורג לקבלת אזרחות שעליו מופקד משרד הפנים.

בהתאם לדין משרד הפנים חייב לפעול לפי נהלים מפורשים, הנהלים צריכים לתאום את החוקים ואת כללי המינהל התקין האלמנטריים, הפקידים ובתי המשפט צריכים לפעול אך ורק בגדרי הדין, אלא שהמציאות בשטח מורכבת הרבה יותר.

האופן שבו משרד הפנים מיישם את הנהלים

לעתים התנהלות משרד הפנים בשטח שונה מאוד ממה שמצופה ממנו וממה שכתוב בנהלים. נציגי משרד הפנים שאוחזים בכוח השררה משתמשים בו “בהתאם לנסיבות”. אם בא בשערי משרד הפנים זוג שאינו נושא חן בעיני הפקידים ומעורר חשד, היחס כלפי אותם אנשים יהיה בהגדרה שונה: הדרישות להמצאת מסמכים פורמליים תהיינה שונות ממקרים רגילים והרשות תקפיד יותר, תקשה יותר ולעתים תדרוש המצאת מסמכים שכלל לא ניתן להשיג; אופי ראיון כנות הקשר יהיה שונה מאוד ממקרים רגילים וכאן יבוצע “ראיון עומק” על כל המשתמע; הדרך שבה משרד הפנים יגזור מסקנות מהעובדות גם תהיה קשה יותר וכזו שלא תיטיב עם הזוג.

בקיצור, החוקים והנהלים זה טוב ויפה, אך מה שקובע בפועל הוא האופן שבו הפקידים מיישמים את החוק, הדרך שבה הם מתנהלים. אכן לפעמים ניתן לבטל החלטות ולגרום לרשות לחזור בה מסירובים ומדחיות, אך לצורך כך נאלצים בני זוג לנהל מלחמה של ממש בבית הדין לעררים ובבית המשפט לעניינים מנהליים, ומדובר בהליך יקר ומורכב.

בית המשפט המחוזי: משרד הפנים חייב לתעד מסמכים

אך במציאות שנוצרה רק בתי המשפט מצליחים למשמע את משרד הפנים ולגרום לה לתקן את דרכיה. בזכות תקדימים רבים שנקבעו לאורך השנים למדה הרשות לכבד זכויות בסיסיות של בני זוג ושל זרים. כך היה בפרשות סטמקה ואורן, כך היה בעניין אסברוק ובמקרים רבים וחשובים אחרים.

לאחרונה התווסף לרשימה חשובה זו עוד פסק דין. לא מדובר בתקדים משום שפסק הדין ניתן על-ידי בית המשפט המחוזי (ולא העליון), אך מי שמצוי בדיני מעמד, הגירה ואזרחות יבין את חשיבותו.

הליך מדורג תקין בלשכת רשות האוכלוסין בירושלים

באותו מקרה דובר על בני זוג נשואים שבמשך למעלה משלוש שנים ניהלו הליך מדורג למתן מעמד לבת הזוג בלשכת רשות האוכלוסין בירושלים. ההליך התנהל כשורה. אמנם ברקע היו במקרה זה נסיבות מחשידות ובעיות משום שמדובר היה בזוגיות שנייה של בת הזוג עם אזרח ישראלי ובהליך הסדרת מעמד שני במספר, אולם לאחר שבני הזוג עברו בדיקות קפדניות של נציגי משרד הפנים בירושלים, בקשתם אושרה ובת הזוג קיבלה רישיון לישיבת ארעי (א/5) שהוארך מעת לעת.

מעבר ללשכת הרצליה – ותקיעת ההליך המדורג

אלא שכאשר בני הזוג העתיקו את מענם להרצליה, ההליך נתקע. הם ביקשו להמשיך את הפרוצדורה בלשכת רשות האוכלוסין של הרצליה, אך שם טענו כי המסמכים אבדו, דרשו מהם לאפס את ההליך ולהתחיל אותו מחדש. עוד נדרשו בני הזוג להציג את כל המסמכים הפורמליים שעל-בסיסם אושר ההליך בירושלים – מחדש, ולצורך כך היה על בת הזוג לנסות לאתר מסמכים חדשים במולדובה.

לאחר מלחמה עם הרשות שנמשכה כמה שנים בוטל מעמדה של בת הזוג והיא אפילו נעצרה והייתה מועמדת להרחקה מישראל. ערר לבית הדין לעררים לא סייע, ובית הדין אישר את התנהלות המדינה. רק לאחר שבני הזוג ערערו לבית המשפט המחוזי ותיקם הגיע לידי השופטת מיכל אגמון-גונן, תמו התלאות.

בית המשפט הסביר למשרד הפנים כי אין לזקוף לחובת המבקשים את העובדה שהרשות איבדה את המסמכים והיום קיים ויכוח אילו מסמכים הוגשו בשעתו בירושלים ואילו לא. השופטת הבהירה למשרד הפנים שאילו פעלו הפקידים בסבירות ותיעדו כל מסמך ומסמך שהובא לפתחם תוך מתן אסמכתאות על כך למבקשים, היה מתייתר הוויכוח. אך מאחר שמדובר במדינה, חזקה עליה שלא הייתה מאשרת את ההליך (בלשכת רשות האוכלוסין בירושלים) אלמלא הוצגו בפני הרשות כל המסמכים הנדרשים.

הערעור התקבל (4.5.22), בית המשפט הורה למשרד הפנים להמשיך לטפל בבני הזוג בלא דרישה כלשהי למסמכים פורמליים נוספים שהוגשו בעבר וחייב להעניק לבת הזוג רישיון ישיבה שלו הייתה זכאית.

 26443-07-21

מאת ארתור בלאייר, עורך דין למעמד ומשרד הפנים

וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

ערוץ יוטיוב ברוסית  

מאמרים נוספים בנושא:

הוועדה ההומניטרית לעייפה

איך משיגים אשרה לבן זוג זר של אזרח ישראלי

מעמד בישראל לנין של יהודי

רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9
טלפון. 03-7506474 | פקס 03-7525175
arthur@i-lawyer.co.il‏

mango-web.co.il
שינוי גודל גופנים