תיק שטופל במשרדנו במשך כ-3.5 שנים הסתיים בניצחון והלקוחה המבוגרת תחיה בארץ לצד משפחתה

כתבנו רבות על נוהל הורה קשיש ובודד שמאפשר לאזרחים ישראלים, בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים, להביא את הוריהם לארץ. נזכיר כי הנוהל מונה מספר תנאים קשיחים (להרחבה ראו כאן). הנוהל קובע כי במקרה של אמא לאזרח ישראלי גיל האישה צריך להיות לפחות 62 ובמקרה של אבא – 64.

לפני 3.5 שנים פנתה למשרדנו ילנה (כל השמות שונו) ושיתפה אותנו בסיפור משפחתי מורכב. ילנה עלתה לארץ מאזרבייג’אן בשנות ה-90 בהיותה נשואה ליהודי זכאי שבות. אחותה מרינה גם קיבלה אזרחות ישראל מכוח נישואין. שתי האחיות עברו אפוא להתגורר בישראל והותירו במדינת המוצא את אמן נינה.

בשנת 1997 הגיעה נינה לישראל לבקר את בנותיה שבינתיים הפכו לאימהות, וסייעה להן כפי יכולתה. במשך מספר שנים האריך משרד הפנים את רישיון הביקור של נינה, אך בשנת 2001 בקשתה להארכת אשרה נדחתה. באותה עת הייתה בת 54 ולא עמדה בדרישת הגיל לפי נוהל הורה קשיש.

בעת שהייתה של נינה בישראל היא אובחנה כסובלת ממחלת הסרטן והמשפחה דאגה לממן עבורה בבית חולים ניתוח והליך שיקום ממושך. בשל הנסיבות פנתה המשפחה למשרד הפנים בבקשה להעניק לנינה מעמד בישראל מטעמים הומניטריים, אך הבקשה סורבה.

הנימוק הרשמי שסיפקה המדינה התמקד בעובדה שבאותה עת נינה לא אחזה בדרכון זר בתוקף במשך שנתיים לפחות. תוקף דרכונה הסובייטי של נינה, שהונפק לה עוד בטרם התפרקות ברית המועצות, פקע עוד בשנת 2001, ואילו בשנת 1991 אזרבייג’אן חדלה מלהתקיים כאחת מרפובליקות ברית המועצות. נינה לא הייתה יכולה להאריך או להחליף את דרכונה הזר בישראל משום שאז, כהיום, לא הייתה בישראל קונסוליה של אזרבייג’אן.

במשך מספר שנים נינה ומשפחתה היו עסוקים בעיקר בטיפול בבעיותיה הרפואיות של נינה, אך כאשר שבו ופנו למשרד הפנים בשנת 2007 בבקשה למתן מעמד לנינה, הבקשה נותרה בלא מענה.

בשנת 2013 נינה נעצרה על-ידי יחידת האכיפה של רשות האוכלוסין (“משטרת ההגירה”), והמשפחה הצליחה לשחרר אותה בערבות כספית תוך הגעה להסכמה עם המדינה כי בתוך פרק זמן קצר תוגש בקשה חדשה למעמד בישראל מטעמים הומניטריים. נינה מצדה הגישה בקשה חדשה, אך המדינה נותרה בשלה וכלל לא בחנה את הבקשה עקב היעדר דרכון זר בתוקף.

בשלב זה נינה החליפה את עורכי דינה ופנתה למשרדנו. לאחר שלמדנו את התיק הבנו שבמקרה זה יידרש מאמץ משולב כדי להתגבר על עמדת הרשות. הסתייענו בקולגות באזרבייג’אן שהכינו עבורנו חוות דעת מומחים לדין הזר שעל-פיה ניתן היה להתרשם לאילו סכנות חשופה נינה ככל שתיאלץ לחזור לאזרבייג’אן.

הצטיידנו כאמור בחוות דעת מומחים לדין הזר ופנינו לבית הדין לעררים. המדינה התנגדה לתזה שהצגנו אך לא מצאה לתמוך את טיעוניה בראיות משכנעות, והדיינת הורתה למשרד הפנים להעניק לנינה תעודת מעבר זמנית לצורכי נסיעה לחו”ל ואשרת חוזר בתוקף לחצי שנה שעל-פיה יכולה הייתה נינה לשוב לישראל במסגרת פרק זמן זה.

משקיבלנו “ביטחונות”, נינה נסעה לאזרבייג’אן והחלה לשחזר תעודות ולאסוף מסמכים לצורכי הגשת בקשה לפי נוהל הורה קשיש (בעת זו גילה של נינה היה מעל 62). הפנינו את נינה למומחים שאיתם אנחנו עובדים לצורך שחזור מסמכים, ובסופו של דבר הבקשה הוגשה בדיוק ובהתאם לדרישות הנוהל.

ובחלוף מספר חודשים משרד הפנים אישר את הבקשה, הנפיק לנינה אשרת כניסה והחיל עליה את נוהל הורה קשיש בודד. כך התאפשר לנינה להתאחד עם משפחתה למרות שהייה בישראל בלא אשרה בתוקף במשך כמעט 20 שנים. טיפולנו בתיק ארך כ-3.5 שנים.

בהיכרותנו את דרכי פועלו של משרד הפנים אנו מבינים שהצלחנו בתיק בראש ובראשונה בזכות בחירה באסטרטגיה הנכונה. השילוב של טיעונים סדורים ובהירים עם חוות דעת מומחה מקצועית ואיכותית הוביל בסופו של דבר להעדפת עמדתנו על פני זו של משרד הפנים.

אנחנו שמחים בשמחת המשפחה ומרוצים מההישג.

מאת ארתור בלאייר, עורך דין למעמד ומשרד הפנים

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

מאמרים נוספים בנושא:

“ויזה הומניטרית” ומעמד בישראל מטעמים הומניטריים

בן הזוג נפטר? כיצד שומרים על המעמד בישראל?

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו”ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

חוק השבות ועבר פלילי

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

מאמרים ברוסית – כאן

כדי לשלוח

רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9
טלפון. 03-7506474 | פקס 03-7525175
arthur@i-lawyer.co.il‏

mango-web.co.il
שינוי גודל גופנים