משפט מסחרי

 

דיני משפחה

 

צוואות וירושה

 

אזרחות ומעמד בישראל

מעמד בישראל ואזרחות ישראלית

משרדנו עוסק במעמד בישראל ובאזרחות בישראל למעלה מ-14 שנים. אנו מטפלים בכל ענייני מעמד על גווניהם – שבות ועליה לישראל; תושבות קבע וארעית; מעמד הומניטרי מורכב והוועדה הבינמשרדית לענינים הומניטריים; איחוד משפחות והסדרת מעמד בני זוג נשואים; מעמד להורים קשישים והורים לחיילים; ועוד. אנו מתמחים בדיני הגירה לישראל וצוות משרדנו מעניק שירותים משפטיים בשלוש שפות – עברית, רוסית ואנגלית.

קבלת מעמד חוקי בישראל ואזרחות ישראלית

משרדנו מטפל בסוגיות מורכבות של קבלת מעמד בישראל מכוח חוק השבות ועליה. בהתאם לחוק השבות, כל יהודי זכאי לעלות לישראל, אולם יישום החוק הלכה למעשה לעתים נתקל בלא מעט אתגרים וקשיים. זכאי שבות מתמודדים לא אחת עם בעיות שונות, החל מקושי מהותי בהשגת מסמכים שמבססים זכאות לעליה ולשבות (בייחוד במקרה שבהם קרובי המשפחה דאגו להסתיר את יהדותם ושינו תיעוד ורישום של לאומם ודתם במרשמים הרשמיים); קיומו של עבר פלילי או תיקים פליליים פתוחים העלולים לסכן את שלום הציבור בישראל; המרת דת מהידות לנצרות או לאיסלאם; אימוץ; הכרה באבהות מאוחרת; מחלות פסיכיאטיות וזיהומיות; בעיות של השתקעות ומרכז חיים; אלמנות ליהודים וזכאי שבות ועוד. במידת הצורך אנחנו מסתייעים באנשי מקצוע בחו"ל שעוסקים בחיפוש ואיסוף מסמכים ארכיוניים חשובים וכמובן מנהלים הליכים מינהליים ומשפטיים אל מול הרשויות ובבתי הדין והמשפט.

ההליך המדורג ואשרת בן זוג

בהתאם לחוק, אזרח ישראלי שהקים משפחה עם אזרח זר זכאי להקנות לבן זוגו מעמד בישראל מכוח הזוגיות. בהקשר זה קיימים מספר נהלים ייעודיים של משרד הפנים שמסדירים את הליך קבלת המעמד על-ידי בני זוג זרים. כך, נוהל 5.2.0008 המדבר על בני זוג נשואים, מאפשר לבן הזוג הזר להתאזרח בישראל במסגרת הליך מדורג שנמשך כ-5 שנים לפחות. בגדר אותו הליך בן הזוג הזר מקבל תחילה אשרת תייר "רגילה" מסוג ב/2, לאחר מכן אשרת תייר מסוג ב/1 שבצדה היתר לעבוד, לאחר מכן רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5 (שהוא בעצם תושבות זמנית) ורק בחלוף 4 של אחיזה ברישיון א/5 קמה לבני הזוג הזכות לסיים את ההליך ולבן הזוג הזר קמה זכות לקבלת אזרחות ישראלית.

ככל שבמדובר בזוג של ידועים בציבור או בני אותו מין שאינם נשואים זה לזה, ישנו נוהל אחר של משרד הפנים (5.2.0009) שמסדיר את הליך קבלת ושדרוג המעמד. הליך כזה נמשך לפחות 7 שנים ותנאיו שונים מאלה הקבועים בנוהל נשואים.

חשוב להבין שההליך מורכב משורה ארוכה של דרישות לא פשוטות. ראשית, על בני הזוג להציג מסמכים של בן הזוג הזר הן לעניין מעמדו, והן לעניין מצבו האישי הנוכחי והקודם, ובכל מדינה ומדינה פועלים תנאים שונים למתן מסמכים מסוג זה. משרד הפנים הישראלי לא מסביר אילו מסמכים נדרשים לצורך הוכחת מצב אישי נוכחי וקודם, וכבר בשלב זה זוגות רבים נתקלים בקשיים משמעותיים בהבנת הדרישות ובמילויין.

בנוסף, על בני הזוג לקיים בישראל מרכז חיים ולהוכיח את כנות הקשר הזוגי שלהם לכל אורך ההליך. לשם כך נערכים מעת לעת ראיונות/תשאולים/שימועים שבמהלכם נציגי משרד הפנים יכולים לבחון את כנות הקשר הזוגי.

מדובר אפוא בהליך מורכב שדורש הבנה עמוקה במסמכים, דיוק, סדר והמון המון אורך רוח. מומלץ לעבור אותו בלוויית עורך דין להגירה מנוסה ובקי בכל רזי הפרוצדורה.

מה חשוב לדעת על ההליך המדורג

הסדרת מעמד לבן זוג זר – הלכה למעשה

אזרחות ישראלית מכוח לידה או אימוץ

בהתאם לחוק, מי שנולד בישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראלים, זכאי לאזרחות ישראלית מכוח עובדה זה.

גם מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראלים זכאי לאזרחות ישראלית. יחד עם זאת חשוב להבין, אם נולדתם כשאחד ההורים שלכם אחז באזרחות ישראלית, תהיו זכאים לאזרחות מכוח לידה ולא מכוח שבות, גם אם ההורה הישראלי אינו מתגורר בארץ וככל הנראה גם אם ההורה הישראל לימים ויתר על אזרחותו הישראלית.

אם נולדת בישראל, ולא הייתה לך כל אזרחות אחרת, והיית תושב ישראל כל חייך, עומדת לך זכאות לאזרחות ישראלית אם תגיש בקשה לכך מגיל 18 עד 21. חשוב לדעת שישנה פסיקה שפירשה את תנאי התושבות שבסעיף זה פרשנות מרחיבה והגמישה מאוד את עמדת משרד הפנים בהקשר זה.

אם אזרח ישראלי אימץ קטין זר, הקטין זכאי לאזרחות ישראלית מכוח אימוץ, אך זאת בהתקיים מספר תנאים. אם האימוץ נעשה בישראל, על אימוץ זה לעמוד בכל דרישות חוק האימוץ. אם האימוץ נעשה מחוץ לישראל, וככל שנעשה בהתאם לדין מדינת האימוץ, על ההורים המאמצים אזרחי ישראל לא להיות תושבי ישראל בעת האימוץ. אם בעת האימוץ ההורים המאמצים הישראלים הנם תושבי ישראל, והאימוץ נעשה בחו"ל בהתאם לדיני אותה מדינה ולא באמצעות אחת העמותות המוכרות לאימוץ בין-ארצי, משרד הפנים יתנגד להחלת חוק האזרחות במקרה זה ולמתן אזרחות לקטין המאומץ.

אזרחות לאחר הוכחת קשר גנטי ובדיקת דנ"א

לעתים אדם אוחז בזכות לאזרחות ישראלית, אך מתקשה להוכיח אותה באמצעות מסמכים פורמליים. לדוגמה, בת של אזרח ישראלי הנה אזרחית מכוח לידה (מכוח העובדה שאביה היה ישראלי בעת לידתה), אך הילדה נולדה בקשר מחוץ לנישואין או בקשר של ידועים בציבור. בנסיבות אלה נהלי משרד הפנים מסמיכים את הפקידים לדרוש הוכחה של קשר גנטי בין האב לילדה באמצעות הליך של סיווג רקמות.

דוגמה נוספת לצורך בבדיקת דנ"א: אתה זכאי לעלייה לישראל מכוח חוק השבות בהיותך נכד ליהודי, אך אמך – בתו של הסבא – נולדה לפני שהוריה נישאו או שבין נישואיי הוריה ולבין לידתה לא חלפו 300 ימים. במצב דברים זה תידרש להוכיח שאמך אכן בתו הביולוגית של אביה, והדרך הטובה והיעילה ביותר לעשות זאת היא באמצעות הליך של סיווג רקמות.

לא תמיד העניין אפשרי, אך כאשר ישנם קרובי משפחה בחיים שיכולים למסור דגימות דנ"א, לתוצאה של בדיקה כזו יכולה להיות השפעה מכרעת על עניינך ועל סיכוייך לקבל אזרחות ישראלית. הליך כזה מוכר בישראל אך ורק אם הוא נעשה מכוח צו שיפוטי של בית המשפט לענייני משפחה בישראל ובמעבדה ישראלית. ניתן לעשות זאת גם לפי נוהל חו"ל מיוחד שמאפשר לנבדקים שחיים מחוץ לישראל למסור דגימות דנ"א בנציגות ישראל בחו"ל.

מדובר בפרוצדורה מורכבת, מסורבלת, מרובת מסמכים ונואנסים שלא כדאי לעשות ללא ליווי של עורך דין מנוסה ומצוי בתחום.

ועדה הומניטרית וויזה הומניטרית

מדינת ישראל אינה נדיבה, לשון המעטה, בהענקת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים. רוב מוחץ של בקשות הומניטריות זוכה לדחייה וחלק לא מבוטל של הבקשות כלל לא מגיע לשולחנה של הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים. עם זאת, במקרים מסוימים וככל שהמבקשים מיוצגים על-ידי משרד שמתמחה בדיני הגירה ניתן לשכנע את משרד הפנים ולקבל מעמד בישראל מטעמים הומניטריים. אך מדובר – תמיד – במשימה לא פשוטה ובמשוכה גבוהה למדי.

לדוגמה, ישנם סיכויים לקבל מעמד הומניטרי (וגם זאת רק בתנאי שהמבקש מיוצג כדבעי וערוך לנהל הליכים מול משרד הפנים) במקרים אלה: בני זוג של אזרחי ישראל שלא השלימו את ההליך המדורג; זרים בעלי זיקה לישראל שסובלים ממצב רפואי מורכב במיוחד; קטינים שגדלו בישראל; הורים מבוגרים של אזרחי ישראל ועוד.

תחילה צריך לשכנע את משרד הפנים שיעביר את הבקשה לבחינתה של הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים, אך גם זה ממש לא סוף פסוק. ראו כאן מאמרים בנושא:
כיצד פועלת הוועדה הבינמשרדית
בית המשפט העליון מבהיר למשרד הפנים איך לבחון בקשות הומניטריות
מקרים שמצדיקים בחינה הומניטרית מעמיקה
מעמד הומניטרי במקרה של מחלה קשה
בית הדין מחייב את משרד הפנים להעביר בקשה הומניטרית לוועדה
סבתא מבוגרת וחולה קיבלה מעמד הומניטרי

נוהל הורה קשיש ובודד

אם אתם קיבלתם אזרחות ישראלית ומתגוררים דרך קבע בארץ, אך השארתם במדינת המוצא הורה מבוגר שאין מי שידאג לו, ישנם כמה נהלים של משרד הפנים שעשויים לעזור בהגירה של ההורה לישראל. הראשון והחשוב שבהם הוא "נוהל הורה קשיש ובודד" שמכוחו ניתן להגיש בקשה למתן מעמד בישראל עבור אבא או אמא מבוגרים.

מדובר בנוהל שאופיו הומניטרי ושנועד למקרים שבהם נותר בחו"ל הורה מבוגר אחד. ככלל, הנוהל מאפשר הגירה לישראל עבור הורה אחד בלבד. הנוהל מונה מספר תנאי סף קשיחים והם:
על הבן או הבת המזמינים להיות אזרחי ישראל בלבד;
על המזמינים להיות גם תושבי ישראל ולהתגורר בארץ דרך קבע;
אם מדובר בהגירה של אמא לאזרח ישראלי, גילה צריך להיות 62 לפחות;
אם מדובר בהגירה של אבא לאזרח ישראלי, גילו צריך להיות 64 לפחות;
תנאי קשיח נוסף – אם להורה המוזמן יש בן או בת נוספים שמתגוררים מחוץ לישראל, אינם באים בגדר הנוהל ולא ניתן להקנות להם מעמד מכוח נוהל זה;
אם ההורה המוזמן נמצא בישראל בעת הגשת הבקשה, יש לוודא ששהייתו בארץ חוקית או לכל הפחות שאינו יושב בישראל שלא כדין למעלמה מ-6 חודשים. אם יתברר כי הוא יושב בארץ שלא כדין מעל 6 חודשים, הבקשה תידחה ומשרד הפנים יתנה את בחינתה בראש ובראשונה ביציאת ההורה לחו"ל;
אם להורה המוזמן ישנו עבר פלילי, הבקשה תיבחן בקפידה ועלולה להידחות מטעם זה;
אם לבן או לבת המזמינים ישנו תיק פלילי פתוח במשטרה, הבקשה תיבחן בקפידה ותחילה משרד הפנים ינסה לברר אם ישנה סבירות שייגזר על המזמין עונש מאסר ממושך בפועל שיהווה מכשול לאישור הבקשה.

התנאים כאמור קשיחים, אך חשוב עם זאת לדעת שבמקרים הומניטריים מסוימים ניתן לסטות מהם ולשכנע את משרד הפנים לאשר בקשות שלא עומדות בכל הקריטריונים. כך, ישנם תקדימים, לרבות כאלה שהשיג משרדנו, שבהם בית המשפט חייב את משרד הפנים לאשר בקשות מסוג זה עבור הורים קשישים שיש להם ילדים נוספים המתגוררים מחוץ לישראל.

מה עושים אם להורה המוזמן לפי נוהל הורה קשיש יש ילד נוסף בחו"ל
מקרה שטופל על-ידי משרדנו
הורה קשיש קיבל מעמד בישראל אף שלא תאם את כל הקריטריונים
בית המשפט הכיר שלא היה קשר בין המזמין להורה המוזמן

נוהל הורה לחייל

ישנו נוהל נוסף שמכוחו אזרח ישראלי יכול להקנות מעמד בישראל להוריו, הוא "נוהל מתן מעמד להורים לחייל/ים". לפי נוהל זה הוריו של חייל צה"ל או מי ששירת בצה"ל יכולים לקבלת מעמד בישראל. נוהל זה, שלא כמו נוהל הורה קשיש, מאפשר לאזרח ישראלי להקנות מעמד בישראל לשני הוריו. עוד הבדל חשוב מנוהל הורה קשיש הוא שלפי נוהל הורה לחייל אין תנאי סף של גיל מינימלי להורה המוזמן ואין תנאי סף שלילי שלפיו קיומו של ילד אחר המתגורר בחו"ל שולל מהבן או הבת המזמינים את הזכות להקנות מעמד בישראל להוריהם הזרים.

חשוב לדעת שבעבר הנוהל חל על כל אזרח ישראל שמשרת או שירת בצה"ל, אך לפני מספר שנים משרד הפנים הקשיח את התנאים וכיום מי ששירת בעבר בצה"ל יכול לבוא בגדר נוהל זה רק אם טרם חלפו 64 חודשים מעת שחרורו מצה"ל, ובמקרים מסוימים אף פחות מ-64 חודשים.

סירוב כניסה בנתב"ג וגירוש מישראל

ישראל איננה מדינת הגירה. משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה וביקורת גבולות מנהלים מלחמה של ממש כנגד הגירה בלתי חוקית לישראל. הרשויות נוקטות פעולות שונות ומגוונות בניסיון לעמוד בפרץ של זרים שמבקשים להיכנס ולשהות בישראל בניגוד לחוק ולמדיניות האשרות, מטעמי הגירה, עבודה ועוד.

מסיבה זו בקרי הגבול ונציגי ביקורת גבולות אוחזים בסמכויות רחבות ובכלים מגוונים שמאפשרים להם להתחקות אחר כוונות המבקר ולערוך בירור מעמיק בשאלה אם מי שטוען כי הגיע לישראל לצורכי ביקור בלבד אמנם עומד לעזוב את הארץ במועד או שיש לו כוונה להשתקע בארץ.

כלי העבודה הכי אפקטיבי של בקרי הגבול הוא תשאול. בדרך כלל מי שעורך תשאולים בביקורת גבולות הם בקרי גבול מנוסים ומיומנים, שיודעים כיצד לשאול שאלות ולהוציא מהמתושאל מידע רלוונטי. הדרך הכי בטוחה להיכשל בתשאול היא ליצור רושם לא אמין בעיני בקר הגבול המתשאל. אם המתשאל מתרשם מתשובותיכם או מהתנהגותכם שאתם לא עונים בכנות, או מסתירים דברים, או שמא תשובותיכם לא הגיוניות, בסמכותו לסרב את כניסתם לישראל ולהורות על הרחקתכם מהארץ.

בעבר בקרי הגבול נהגו לחקור טלפונים ניידים של זרים שביקשו להיכנס לישראל ונשלחו לתשאול, אך בית המשפט המחוזי אסר על פרקטיקה זו וכיום אינה חוקית. רק אם הזר מציג טלפון סלולרי מיוזמתו, ניתן להכשיר פעולה שכזו.

מה עושים אם כניסתכם סורבה ואתם עומדים להיות מורחקים מישראל? הדרך הכי טובה להימנע מסירוב כניסה בנתב"ג ומהרחקה מישראל היא לפנות אלינו מבעוד מועד, על מנת שנדאג לתאם את כניסתכם או כניסת קרוביכם מראש. חשוב להבין שגם אתם יכולים לפנות מבעוד מועד ללשכה האזורית של רשות האוכלוסין בבקשה מסודרת של הזמנת זר לישרא, אך בדרך כלל מדובר בפעולה מאוד מסורבלת ומורכבת שעלולה לקחת גם חודשים. כאשר אנחנו לוקחים על עצמנו טיפול בתיאום כניסה של זר לישראל, אנו משיגים החלטה על פי רוב תוך מספר ימים.

הסדרת ביקור שכזה תמיד תהיה כרוכה בהפקדת ערבות כספית בסכום לא זניח שתבטיח את יציאת המבקר מישראל במועד, אך זוהי כאמור הדרך היעילה והטובה ביותר למנוע סיטואציה טראומטית של תשאול, סירוב וכניסה והרחקה מהארץ. חשוב לדעת שזר שכניסתו סורבה והורחק מישראל לא יוכל לבקר בארץ במשך 10 שנים מעת הסירוב, להוציא מקרים ייחודיים שדורשים טיפול משפטי רציני ושבהם ניתן יהיה להתגבר על הסירוב.

איך להתנהג במעברי הגבול בעת כניסה לישראל?
שתפו פעולה עם הבקר, תהיו מנומסים ואדיבים;
שמרו על קור רוח;
השתדלו לא להיקלע לוויכוחים מיותר עם בקרי הגבול;
הקשיבו לשאלות והשתדלו למסור תשובות ענייניות ומלאות. אם נדרשת תשובה ארוכה ומפורטת, אל תגלו זלזול, אל תקצרו, אל תחתכו פינות – תנסו להקל על בקר הגבול בהבנת הסיטואציה, אל תקשו עליו
זכרו שבקר הגבול אינו מכיר אתכם את הסיטואציה הייחודית שלכם, וכאמור תנסו להציג לו הסבר מובנה ונהיר
אל תיקלעו לסתירות בדבריכם;
תדאגו להסביר בפשטות מהי מטרת הביקור, הכן בכוונתכם לשהות, מה תעשו בישראל, עם מי תיפגשו וכיוצא באלה;
תהיו מוכנים לתמוך את תשובותיכם במסמכים;
תגלו רגישות, הבנה ואורך רוח.

שאלות נפוצות:

למה צריך עורך דין בקבלת אזרחות ישראלית? כאמור, ישראל איננה מדינת הגירה. מאז ומתמיד ישראל הייתה מדינת עליה, שעודדה אך ורק עלייה לארץ ופעלה ופועלת במרץ נגד הגירת עבודה או הגירה לא חוקית. דיני ההגירה של מדינת ישראל מאוד מסועפים, מורכבים ודינמיים. הדין מורכב מחוקים, נהלים שונים של משרד הפנים ובמידה רבה מתקדימים משפטיים ומפסקי דין חשובים של בתי הדין לעררים ובתי המשפט המחוזיים. רק עורכי דין שמתמחים בהגירה לישראל ובמעמד בישראל מתמצאים ובקיאים בתחום מורכב זה ויכולים להתמודד עם המערכות הדין המפותחות והניסיון המצטבר הרב של הגופים שמייצגים את משרד הפנים. לניסיון של עורך הדין אין ולא יכול להיות כאן תחליף.

מי זכאי לאזרחות ישראלית מכוח שבות? חוק השבות מכיר בזכותו של כל יהודי לעלות לישראל. יהודי, על פי החוק, הוא מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר, ואינו בן דת אחרת. גם בן/בת ליהודי או נכד/נכדה ליהודי זכאים לעלות לישראל, וכן בני זוג – בן זוגו של יהודי, בן זוגו של בן ליהודי או בן זוגו של נכד ליהודי. גם אלמנים – אלמנה ליהודי, אלמנה לבן ליהודי, אלמנה לנכד ליהודי – זכאים לאזרחות ישראלית מכוח שבות, ובלבד שלאחר התאלמנותם לא נישאו או לא הקימו זוגיות עם אדם אחר שאינו זכאי שבות.

מהם הסייגים לחוק השבות? מתי זכאי שבות לא יכול לעלות לארץ?

ראשית, זכאות לשבות/עלייה תמיד טעונה הוכחה באמצעות מסמכים, ולא תמיד קל להשיג מסמכים שישכנעו את הרשויות. שנית, חוק השבות מונה מספר סייגים שמגבילים את הזכות לעלייה.

עלייה לישראל והוכחת יהדות

הראשון והחשוב שבהם מתחייחס לקיומו של עבר פלילי שיש בו כדי לסכן את שלום הציבור בישראל. חשוב בהקשר זה לדעת שלא כל עבר פלילי מצדיק שלילה של זכות כה בסיסית, אך עמדת משרד הפנים לעתים קשוחה מדי ולא תואמת את אמות המידה שפותחו על-ידי בתי המשפט לאורך השנים. כאן רק עורך דין הגירה מנוסה יוכל להעריך נכונה כל סירוב וכל מקרה, ובמידת הצורך יפעל לביטול ההחלטה.

חוק השבות ועבר פלילי

סייג שני משמעותי נוגע להמרת דת מרצון. אם יהודי המיר את יהדותו מרצון, החוק שולל את זכאותו לשבות. בהקשר זה תדיר מתעוררות סיטואציות פרשניות מורכבות מתי ניתן וצריך לראות בפעולה או באמירה כזו או אחרת של מי שטוען לעליה המרת דת מרצון ומתי לא. גם כאן רק עורך דין הגירה מנוסה יכול לסייע בהתמודדות עם סירוב מכוח סייג זה, ובמידת הצורך יתקוף את ההחלטה בבית המשפט.

חוק השבות אינו חל על צאצאי מומרים שמחזיקים בדת אחרת

סייג נוסף מתייחס לסכנה לשלום בציבור, ובדרך כלל הוא מופעל במקרים של מחלות זיהומיות או פסיכיאטריות קשות.
לפעמים נדרש הליך של בדיקת דנ"א לצורך הוכחת זיקה ליהדות, ומשרדנו כאמור מטפל בעניינים אלה מול בתי משפט לענייני משפחה ומול משרד החוץ.
כמו כן חוק השבות "מאותגר" לעתים במקרים של גיור שנעשה בחו"ל, אימוץ או הכרת אבהות מאוחרת, וסוגיות אלה באות על פתרונן בהתאם לנסיבות כל מקרה.

גיור חו"ל וחוק השבות

שינוי גודל גופנים
צרו קשר
* שדות חובה