בית המשפט המחוזי לא השתכנע מעמדתה של לשכת הקשר נתיב והורה למדינה להעניק לאיליה אזרחות ישראלית

זכות שבות (עלייה) ואזרחות ישראלית עומדות לכל יהודי, לבנים ליהודים (מי שאביו יהודיה ואמו אינה יהודייה), לנכדים ליהודים (מי שאביו נולד לאב יהודי, ולא לא אם יהודייה), לבני זוגם וכן לאלמנים של כל אלה, כל זמן שהאלמנים לא משנים את מעמדם האישי.

בדיקת זכאות לעלייה ומסמכי עלייה

אך תחילה צריך להוכיח זכאות לעלייה, וזאת עושים על סמך מסמכים. אם מדובר במבקשי שבות ממדינות מזרח אירופה, בקשותיהם נבחנות על-ידי לשכת הקשר – נתיב בנציגויות חוץ של ישראל. בדיקת הזכאות נועדה לבחון את המסמכים שבאמצעותם מוכחת יהדותו של המבקש או זיקתו ליהדות.

הקונסולים ונציגי לשכת הקשר מתמצאים במסמכים סובייטיים ומיומנים היטב בכל הנוגע לבדיקת אמינותם ומשקלם. נציגי לשכת הקשר מתמקדים בראש ובראשונה במסמכי רישום פורמליים שמנוהלים על-ידי מנהל האוכלוסין במדינות הזרות: מסמכי לידה, נישואין, גירושין, שינוי שם, אימוץ, פטירה ועוד. נציגי לשכת הקשר מייחסים משקל מיוחד למסמכים היסטוריים אותנטיים, כך שככל שהמסמך ישן יותר וקרוב למקור (ספר הרישום) כן עולה משקלו הראייתי. מסמכים משוחזרים אינם נעדרי משקל בדרך כלל, אך נציגי המדינה שמים את הדגש על תעודות היסטוריות ומעדיפים להסתמך על הוכחות מסוג זה.

לידת האם מחוץ לנישואין – וסירוב לעלייה

נמחיש את הסוגיה באמצעות פסק דין חשוב שניתן לאחרונה. סבו של מבקש העלייה (שם המבקש – איליה) היה יהודי. הסב היה נשוי פעמיים. בשנת 1949 הוא ואשתו הראשונה התגרשו ושבועיים לאחר מכן הסב נישא לסבתו של איליה.

אלא שבתם המשותפת של בני הזוג (אמו לעתיד של איליה) נולדה בשנת 1945, כ-4 שנים לפני שנישאו – בעת שהסב עדיין היה נשוי לאשתו הראשונה.

בדף רישום הלידה של הבת (כאמור, אמו לעתיד של איליה), שנערך סמוך לאחר הלידה, נרשמו פרטיה המלאים של אם הילדה וכתובת מגוריהן. בעמודה שנועדה לציון פרטי האב נרשם רק שמו הפרטי של הבא (“לב”). אולם באותו טופס נרשמו גם פרטי “המודיע” – מי שעל-פי הודעתו הרשמית נרשמה הלידה. המודיע היה אביה של הילדה, ופרטיו המלאים לרבות כתובתו נרשמו בטופס. כתובת המודיע וכתובת האם והבת היו, מטבע הדברים, זהות.

כאמור, בשנת 1949, מיד לאחר שהסב התגרש מאשתו הראשונה הוא נישא לסבתו של איליה – וסמוך לאחר מכן בני הזוג ערכו שינויים ברישום הלידה של הבת, כך ששם משפחתה של האם שונה לזה של בעלה, שם משפחתה של הבת שונה לזה של אביה ופרטיו המלאים של האב הוזנו לעמודה המתאימה, הפעם לא כ”מודיע” אלא כ”אב”.

בנוסף, איליה הציג בפני עובדי לשכת הקשר נתיב העתק צילומי מתיקו האישי של הסב בעבודה שכלל קורות חיים אותנטיים. באותם קורות חיים פירט הסב בזמן אמת את כל תולדותיו לרבות בני משפחתו בנישואין הראשונים וגם בשניים, ומידע זה תואם את פרטי רישום הלידה של אמו של איליה.

אלא שלא היה בכל אלה כדי לשכנע את נציגי לשכת הקשר נתיב כי אותו אדם שאיליה טוען כי הוא סבו אמנם היה אביה הביולוגי של אמו. כל ההתאמות והצטלבויות המידע לא נמצאו על ידי נתיב ככאלה שמצביעות באופן חד-משמעי על היות אותו אדם שאליו מתייחס איליה – סבו. נציגי הרשות טענו כי מדובר בראיות לא קונקלוזיוביות ושלא ניתן לגזור מהן מסקנה חד-משמעית לזכאותו של איליה לעלייה.

סירוב עליה והחלטה של נתיב אינם אמת מוחלטת שאין עליה עוררין

איליה פנה מספר פעמים ללשכת הקשר נתיב, וכל פעם בקשתו נדחתה. תחילה נציגי הרשות לא מצאו אפילו להסביר לו את נימוקי הסירוב, ורק בעקבות הגשת עתירות לבית המשפט המחוזי עלה בידי בא-כוחו של איליה (עו”ד אלי גרביץ) לחלץ מהמדינה הנמקה מפורשת.

אך השופט דוד גדעוני לא היה שותף למסקנות של עובדי הרשות. בפסק דינו הזכיר השופט לנתיב ולמשרד הפנים את מושכלות היסוד במלאכת בחינת מסמכים ובקשות לעלייה. על הרשות להפעיל שכל ישר ולבדוק את המסמכים בהתאם למבחן הראיה המנהלית. למקרא פסק הדין ניכר כי השופט אכן ניסה לרדת לסוף דעתם של הפקידים ולהבין מה גרם להם להטיל ספק בראיות, אך לבסוף הגיע לתובנה כי מעיון במסמכים שהוצגו לא ניתן להסיק כל מסקנה אחרת מלבד זו שמדובר בסבו של איליה.

בית המשפט קיבל את העתירה, הורה למשרד הפנים וללשכת הקשר נתיב להכיר בזכאותו של איליה לעלייה ולהעניק לו אזרחות ישראלית וחייב את המדינה בהוצאות בסך של 15,000 שקלים.

כן ירבו פסקי דין כאלה.

[7872-04-21]

את ארתור בלאייר, עורך דין למעמד ומשרד הפנים

וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

ערוץ יוטיוב ברוסית 

מאמרים נוספים בנושא:

הוועדה ההומניטרית לעייפה

איך משיגים אשרה לבן זוג זר של אזרח ישראלי

מעמד בישראל לנין של יהודי

רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9
טלפון. 03-7506474 | פקס 03-7525175
arthur@i-lawyer.co.il‏

mango-web.co.il
שינוי גודל גופנים