רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

בית הדין לעררים התערב בהחלטת ראש דסק במטה רשות האוכלוסין וקבע, בשונה מעמדתה, כי בקשת אם וילדיה תידון על-ידי הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים

כפי שהסברנו במאמרים קודמים, במקרים מיוחדים שאינם עונים לקריטריונים הקבועים בנהלי רשות האוכלוסין ניתן להגיש במשרד הפנים בקשה לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים. מדובר במסלול שיורי, קרי כזה שאינו מהווה מעקף לנהלים אחרים וששמור באמת למקרים מורכבים והומניטריים מטבעם.

בקשות כאלה מוגשות לרוב, לכן הדין מסמיך בעלי תפקידים מסוימים במשרד הפנים לסנן אותן ולדחות על הסף במקרים שאינם מגלים על פניהם טעמים הומניטריים מובהקים. בהפעלת סמכות זו נציג משרד הפנים שולל מהמבקש את האפשרות כי בקשתו תידון על-ידי ועדה מקצועית שמורכבת מנציגים של משרדים שונים שכשירים לשקול קשת רחבה של שיקולים בבואם להמליץ למשרד הפנים אם להעניק או לסרב לתת מעמד למבקש.

סמכות זו של משרד הפנים – לסנן בקשות מראש – חשובה למערכת ומאפשרת לה לפעול ביעילות. אך כאשר נופלות טעויות בהפעלתה, ומניסיון נוכל לומר שטעויות כאלה נופלות לעתים קרובות, עוול קשה נגרם למבקש שכאמור עניינו כלל לא נדון בפני הוועדה המקצועית.

בפרשת אסברוק בית המשפט העליון הבחין בבעיה הנובעת משימוש לרעה באותה סמכות לדחות בקשות הומניטריות על הסף, וקבע גבולות גזרה מסוימים שבהם מחויבים לעמוד נציגי משרד הפנים. המבחן העיקרי שנקבע בפסק דין אסברוק מתמצה בשאלה אם הבקשה למעמד הומניטרי מגלה על פניה סיכוי מסוים, קרי אם קיים סיכוי מסוים, ולאו דווקא סיכוי סביר או גבוה, שהוועדה ההומניטרית תמליץ על הענקת מעמד למבקש.

פסיקה זו עומדת למבחן כל פעם שמבקשים תוקפים החלטות של הרשות שלא להעביר בקשות הומניטריות לבחינת הוועדה הבינמשרדית. באחרונה נדרש לסוגיה בית הדין לעררים בירושלים. באותו עניין דובר על אולגה (שם בדוי), אזרחית קזחסטן שנמצאת בארץ מזה 17 שנים. אולגה הגיעה לישראל בעקבות נישואיה לאזרח ישראלי ולה שני ילדים קטינים מאותו קשר, אזרחי ישראל. אחרי מספר שנים פקע אותו קשר עם הבעל הישראלי, ואולגה נישאה לאזרח מולדובה שגם ממנו נולדה בת.

המשפחה הגישה בקשה למעמד מטעמים הומניטריים. בבקשה הוסבר בין היתר שמדובר קודם כל בגורלם של קטינים אזרחי ישראל ועוד בת קטינה מהקשר השני. אלא שמשרד הפנים דחה את הבקשה על הסף מבלי להעברה לבחינת הוועדה ההומניטרית.

המשפחה לא ויתרה ופנתה לבית הדין לעררים. הדיין מרט דורפמן למד את נסיבות המקרה וקבע שהרשות טעתה. בשלב זה נראה שהבקשה ונסיבותיה אכן מגלות סיכוים מסוימים לכך שהוועדה ההומניטרית תמליץ על מתן מעמד למבקשים, לכן בנסיבותיו של המקרה לא היה צידוק לדחות את הבקשה.

בית הדין ביטל (15.3.18) את ההחלטה של המדינה, הורה למשרד הפנים להעביר את הבקשה לוועדה הבינמשרדית וחייב את הרשות בהוצאות.

[4409-17]

עו"ד ארתור בלאייר

 

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

הוועדה ההומניטרית לעייפה

איך משיגים אשרה לבן זוג זר של אזרח ישראלי

בית המשפט ביטל החלטה של משרד הפנים

חוק השבות ועבר פלילי

מעמד בישראל לנין של יהודי

המרת דת וחוק השבות

משרד הפנים: רבת עם בת הזוג הזרה? הקשר פיקטיבי

 

מאמרים ברוסית – כאן

שינוי גודל גופנים