רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

בית המשפט העליון קובע בפסק דין חשוב ביותר כי אחרי פירוק המשפחה בגלל אלימות בן הזוג על משרד הפנים לגלות רגישות מיוחדת לנשים הזרות המוכות, בייחוד כאשר מקשר זה נולדו ילדים, ולגלות נטייה להענקת מעמד בישראל

 

בעבר הקדשנו מאמר לנושא הפסקת ההליך המדורג עקב אלימות במשפחה והפנינו לנוהל ספציפי שהתקינה רשות האוכלוסין בעקבות שורה של פסקי דין. אלא שביום 13.9.18 נתן בית המשפט העליון פסק דין חשוב העוסק בסוגיה ומפתח אותה באורח משמעותי. בית המשפט קבע כללי פרשנות חשובים ביותר בכל הנוגע להחלת נוהל אלימות, ומגמתו הראשית של פסק הדין – הוראה מפורשת ובלתי מסויגת למשרד הפנים לשנות את שיטתו ולהעניק משקל משמעותית הרבה יותר לנסיבות אישיות והומניטריות של קורבנות אלימות במשפחה, וכפועל יוצא מזה לגלות יותר נכונות לתת לנשים אלה מעמד בישראל.

השופט ניל הנדל מסביר בפסק הדין לרשות האוכלוסין כי מעתה "נגמרה החגיגה" של דיון בוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים במסגרת השיקולים הרגילים (כאשר הבקשה עומדת בתנאי הסף), והתעלמות למעשה משיקולי האלימות:

"עמדת הרשות כי ממד האלימות יביא לבדיקה אוטומטית על ידי הוועדה הבין-משרדית, אך משנפתח השער לא יהיה לו כל משקל, מעוררת קושי. לא ראוי לקבל את האפשרות לפיה תמרור "יש כניסה" לדיון בוועדה, יוביל את המבקשים לדרך ללא מוצא.

אכן, גישה הגורסת כי ההכרעה המהותית בבקשות קורבן אלימות תתקבל על פי הקריטריונים הרגילים, תוך התעלמות מוחלטת מן הנסיבות שהביאו לקץ הנישואין, חותרת תחת תכלית נוהל אלימות, ומרוקנת אותו מתוכן. ראשית, היא שוללת הגנה מקורבנות אלימות שאין טעם הומניטרי חיצוני התומך בהסדרת מעמדם, ולמעשה הופכת את "המסלול המהיר" אל הוועדה הבין-משרדית למסלול התרסקות – שהרי אחת דינן של בקשות כאלה להידחות. המשמעות היא כי קורבנות אלה, או לפחות חלקם, יבחרו, או שמא ייאלצו, לשאת בדממה את סבלם, ולהישאר במערכת יחסים הרסנית ופוגענית מחשש שקיצה יהיה גם קץ שהותם במדינת ישראל. שנית, אף נפגעי אלימות שעומד לזכותם טעם הומניטרי חיצוני לא יפיקו תועלת ממשית מנוהל אלימות – שהרי, נוכח מבחן "הסיכוי המסוים" שהוזכר לעיל (פסקה 10), דלתות הוועדה הבין-משרדית פתוחות בפניהם בלאו הכי, כל עוד בקשתם אינה מופרכת על פניה. אכן, מן הטעמים הללו נקבע בפרשת גורודצקי כי נוהל אלימות מחייב את הוועדה הבין-משרדית לשקול לגופו את שיקול האלימות".

השופט שב ומסביר למשרד הפנים את מה שהיה אמור להיות מובן לו אחרי פרשת זוולדי משנת 2011 (עע"ם 8611/08) – מערך השיקולים לפי נוהל אלימות שונה מזה שמעוגן בנוהל פקיעת קשר.

בית המשפט שב ומסביר שקיומו של ילד משותף המצוי בחזקת ההורה הזר, בצד חוות דעת עובדת סוציאלית כי עזיבת ההורה עלולה לגרום נזק חמור לילד (שהוא, כידוע, אחד מתנאי הסף על פי הנוהל), מקים אוטומטית זיקה משמעותית של הזר לישראל שגוברת על זיקות מתחרות:

"בשורה התחתונה, המשמעות היא כי אם התמלאו תנאי הסף הקבועים בנוהל, שיקול האלימות – אליו מצטרף שיקול הזיקה הנגזר מנוכחות הילד המשותף – יטו, כברירת מחדל, את הכף לזכות הסדרת המעמד." אלה מילים חריפות ביותר".

ולא פחות חשובות הערותיה של השופטת דפנה ברק-ארז שמבטלת את השיטה הצינית של הרשות שלפיה אם ההורה הישראלי אלים, אז מוטב להורה הזר ולילד (אזרח ישראלי) לעזוב את ישראל. ברק-ארז בצדק מסבירה כי בכך הרשות מעמידה את האישה בסיכון כפול.

הערה נוספת חשובה ביותר של ברק-ארז נוגעת לשיקולי טובת הקטין הישראלי בכל הנוגע לאפשרות של העתקת חייו למדינת המוצא של ההורה הזר, אם זה אינו מקבל מעמד בישראל. "הקטינה היא אזרחית ישראלית, שזכאית לקבל בארץ שירותי בריאות ורווחה. שאלת רווחתה של הקטינה במקרה שבו תעבור לחיות במדינת המוצא של האם – מבחינת תשלום מזונות ושירותי חינוך ובריאות – אף היא שאלה שעל הוועדה לבחון. על כך יש להוסיף כי טיעון נוסף שעלה בהקשר זה – ולא התברר באופן מלא בפנינו – נגע לשאלה של הסדרת מעמדה של הקטינה במדינת המוצא של המבקשת ולאפשרות שלא תהיה זכאית בה לאזרחות. ניתן לצפות כי הוועדה הבין-משרדית תידרש בהחלטתה לכל ההיבטים האמורים."

קשה להפריז בחשיבותו של פסק הדין. בית המשפט העליון למעשה מכתיב לרשות האוכלוסין אילו דגשים מחובתו לתת לנסיבות האלימות במשפה בייחוד כאשר יש ילדים קטינים בתמונה, ומבטל את השיטה שהייתה נהוגה על ידי משרד הפנים עד לאותו פסק דין.

במקרים של קבלת סירוב ודרישה ממשרד הפנים לעזוב את ישראל חשוב להיוועץ בעורך דין שמתמחה בדיני הגירה והסדרת מעמד בישראל ובעזרתו לבחון אפשרות של פנייה לערכאות.

 [7938/17]

מאת עו"ד ארתור בלאייר

 

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

הוועדה ההומניטרית לעייפה

איך משיגים אשרה לבן זוג זר של אזרח ישראלי

מעמד בישראל להורה מבוגר של אזרח ישראלי

מי זכאי לקבלת מעמד בישראל?

פער גילאים אינו נימוק לתקיעת הליך הסדרת מעמד

בית המשפט חייב את המדינה לתת מעמד מטעמים הומניטריים

משרד הפנים לא מאמין? בית המשפט חושב אחרת

משרד הפנים סירב להנפיק אשרת כניסה; בית המשפט התיר

בית המשפט חייב את משרד הפנים לתת מעמד לאלמן של אזרחית ישראל

משרד הפנים: ישנים בחדרים נפרדים? משמע מדובר בקשר פיקטיבי

משרד הפנים שלל אשרת שהייה מתושב זר שבן זוגו הישראלי נפטר? לפעמים יש מה לעשות

מאמרים בנושא בשפה הרוסית-   כאן

 

שינוי גודל גופנים