בית הדין לעררים הורה למשרד הפנים ולרשות האוכלוסין וההגירה להעניק אשרות ב1 לשני נכדים של אזרחית ישראל שחיים בארץ בלי מעמד 15 שנים

משרדנו עוסק דרך קבע בהסדרת מעמד בישראל ובשאלות של אזרחות ישראלית, מעמד קבע, מעמד ארעי א5, רישיונות עבודה ב1 ועוד. אחד מתחומי העיסוק המרכזיים של משרדנו – מעמד הומניטרי בישראל, ועדה הומניטרית ומה שמכונה “אשרות הומניטריות”.

מהי ועדה בינמשרדית או הומניטרית ומהי ויזה הומניטרית?

ציינו רבות במאמרים שלנו כי קודם כל אין לבלבל בין בקשה הומניטרית לבקשה למקלט מדיני. בקשה למעמד מטעמים הומניטריים שייכת קטגוריה שיורית, כאשר לא עומדת למבקש הזר כל עילה חוקית אחרת למעמד בישראל, כאשר נסיבותיו באמת ייחודיות וחריגות ובהתקיים זיקה כלשהי לישראל.

עוד נזכיר שמרביתן של בקשות הומניטריות נדחות על הסף וכלל לא מגיעות לבחינה על-ידי הוועדה ההומניטרית כאשר הבקשות אינן מגלות אפילו לכאורה טעמים הומניטריים מיוחדים.

אך הניסיון מלמד שגם כאשר הזר מצליח לשכנע את הרשות להעביר את בקשתו לוועדה הומניטרית (בדרך כלל “בנבוט”, באמצעות בית הדין או בית המשפט), אין זה אומר שהוועדה יוצאת מגדרה כדי לבחון את נסיבותיו ולהעניק משקל ראוי לכל נסיבה. גם במקרים אלה המון בקשות מוצדקות זוכות להמלצה שלילית בוועדה ולדחייה בנימוק כי המקרים אינם מגלים טעמים הומניטריים מיוחדים.

 שני נכדיה של אזרחית ישראלית למעשה יתומים ועניינם אכן הומניטרי

אלא שניהול נכון, מקצועי ועיקש של הליכים מנהליים ומשפטיים נגד משרד הפנים ורשות האוכלוסין, בכל הנוגע לסירוב הרשות להעניק לזרים מעמד בישראל מטעמים הומניטריים, לעתים מניב תוצאות מדהימות והמדינה נאלצת להכיר בזכויות אדם ולתת לזרים במקרים המתאימים רישיונות ביקור ב-2, רישיונות ביקור ועבודה ב1, רישיון לישיבת ארעי א5 או אפילו ישיבת קבע.

אנו סוקרים דרך קבע דוגמאות בפסיקה של בית הדין לעררים, בית המשפט לעניינים מנהליים ובית המשפט העליון למערכות אל מול הרשות, ובאחרונה נדון בבית הדין לעררים בירושלים (לפי חוק הכניסה לישראל) מקרה הומניטרי נוסף שממחיש את קהותה הרגשית של המדינה ומדגים כיצד ניתן להתגבר על האטימות באמצעות ניהול מערכה עיקשת.

באותו עניין דובר ראיסה שעלתה לישראל בשנת 1997 מאוזבקיסטן מכוח חוק השבות בהיותה נשואה ליהודי זכאי שבות. היא הותירה במדינת המוצא בת ושני נכדים, קונסטנטין ויוליה (כל השמות שונו). נישואי הבת התפרקו כעבור מספר שנים והאב לא נטל כל חלק בגורל הילדים (נכדיה של ראיסה).  

בשנת 2004 הבת נכנסה לישראל עם שני ילדיה שהיו באותה עת בני 7 ו-9. בארץ היא הכירה אזרח ישראלי ופתחה עמו בהליך המדורג להסדרת מעמד מכוח זוגיות. אלא שכעבור 4 שנים הבת יצאה מישראל והשאירה את הילדים אצל ראיסה. מאז היא לא באה לבקרם ולעשה נטשה אותם.

עוד בשנת 2010 רשויות הרווחה פנו למשרד הפנים בבקשה להסדיר את מעמדם של הקטינים בישראל, ולפי דרישת רשות האוכלוסין ראיסה הגישה בקשה לבית המשפט לענייני משפחה למנות אותה לאפוטרופוס על הילדים, וכן נעשה.

הוועדה ההומניטרית – סירוב ראשון

בשנת 2015 עניינם של ראיסה ושני נכדיה הובא לדיון בפני הוועדה ההומניטרית והוועדה המליצה שלא להעניק לילדים מעמד בישראל. כאשר בשנת 2018 הוגשה השגה על החלטת הסירוב, משרד הפנים חזר על עמדתו השלילית בנימוק כי כיום מדובר כבר בשני אנשים בוגרים שיושבים בישראל שלא כדין משנת 2004.

בעקבות ערר לבית הדין לעררים שהגישה המשפחה התיק הוחזר לבחינה נוספת על-ידי הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים. אלא שגם זאת לא סייע והוועדה לא שינתה את עמדתה ולא המליצה להעניק לנכדים רישיון ב1, א5, תושב קבע או כל מעמד אחר.

ערר נוסף לבית הדין לעררים – וניצחון

עם קבלת הסירוב הנוסף הגישה המשפחה ערר נוסף לבית הדין לעררים בירושלים. לאחר שהדיין מרט דורפמן נדרש לכל מסמכי התיק ושמע את עמדות הצדדים הוא קיבל את הערר (18.4.19). הדיין הצביע בפסק דינו על טעויות המדינה ובראש ובראשונה הדגיש את העובדה שהוועדה ההומניטרית ומשרד הפנים התעלמו מהשיקול החשוב ביותר במקרה זה – הגיל שבו הובאו הנכדים לישראל ושאמם למעשה נטשה אותם והפכה אותם ליתומים.

הדיין גם ייחס חשיבות לעובדה כי הסבתא מונתה על-ידי בית המשפט הישראלי לאפוטרופוס על נכדיה ושזאת נעשה לדרישת משרד הפנים עצמו. הדיין ציין בהקשר זה כי המדינה אינה יכולה לדבר בשני קולות: מצד אחד לדרוש מינוי הסבתא לאפוטרופוס ומנגד להתעלם מעובדה זו ולא להעניק לה כל משקל.

בית הדין ביטל את החלטת משרד הפנים והורה לרשות להעניק לקונסטנטין וליוליה רישיון עבודה ב-1 לתקופה של שנתיים שלאחריה תיבחן אפשרות של שדרוג מעמדם לארעי (א5).

חשוב לדעת שניתן להתמודד ביעילות עם החלטות שגויות או בלתי סבירות של רשות האוכלוסין רק באמצעות עורכי דין שמתמחים בענייני הגירה, אשרות, מעמד ומשרד הפנים.

 

5495-18

 
ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

מאמרים נוספים בנושא:

“ויזה הומניטרית” ומעמד בישראל מטעמים הומניטריים

בן הזוג נפטר? כיצד שומרים על המעמד בישראל?

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו”ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

חוק השבות ועבר פלילי

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

מאמרים ברוסית

כדי לשלוח

רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9
טלפון. 03-7506474 | פקס 03-7525175
arthur@i-lawyer.co.il‏
mango-web.co.il
שינוי גודל גופנים