רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

בית הדין לעררים ביטל את החלטת המדינה והורה לה לנקוט דרך שונה באמדן מרכז חיים עבור קטינים נלווים

 

כאשר זר מבקש לקבל מעמד בישראל מכוח קשר זוגיות עם ארח ישראלי על בני הזוג לפתוח בתיק איחוד משפחות והסדרת מעמד במשרד הפנים. המצב מורכב יותר כאשר לאותו זר ילדים קטינים מנישואין קודמים. אותם ילדים עשויים להיות מצורפים להליך כקטינים נלווים, אך לא בכל מקרה, ולעתים משרד הפנים משקיע מאמצים רבים כדי למנוע זאת. מעמדם של אותם קטינים נלווים משתווה למעמד הוריהם הזרים, והוא תלוי במעמד ההורה כל זמן שזה מצוי בהליך המדורג.

המצב מסתבך כאשר ההורה הזר לא מסיים את ההליך המדורג. לכך יכולות להיות סיבות שונות: פרידה, פירוק התא המשפחתי, אלימות מצד הישראלי וגם פטירתו של האזרח הישראלי. במצב דברים זה ברירת המחדל ש"מציע" משרד הפנים עבור בן הזוג הזר – להפסיק את ההליך ולעזוב את ישראל. אותו גורל מצפה גם לקטין הנלווה.

כפי שהסברנו במאמר אחר, דרישה זו של משרד הפנים כלפי בן הזוג הזר מלבד היותה אכזרית אינה תמיד חוקית; ומי שנקלע למצב כזה צריך לבדוק אם אמנם על פי הדין עליו לעזוב את ישראל. כאשר משרד הפנים מפסיק לזר ולילדו הקטין את הליך הסדרת המעמד, ניתן לפנות לוועדה ההומניטרית בבקשה לקבל מעמד מטעמים הומניטריים מיוחדים. אם הבקשה לא תסולק על הסף ותועבר לוועדה, הוועדה אמורה לבחון את הנסיבות במספר מישורים. הבחינה העיקרית שעושה הוועדה מתרכזת בקביעת מרכז החיים והזיקות של המבקשים לישראל ולמדינת המוצא.

הוועדה עושה זאת באמצעות נוסחה אריתמטית פשוטה: הוועדה בודקת כמה שנים חיו ההורה והקטין במדינת המוצא לעומת החיים בישראל ולעתים קרובות מדי קובעת את המלצותיה על סמך נתון יבש זה. כך, אם אדם הגיע לארץ בגיל 25, חי כאן 8 שנים ובהגיעו לגיל 33 מסיבה כזו או אחרת משרד הפנים הפסיק את הליך הסדרת מעמדו בישראל, החלת מבחן הזיקות תוביל את הוועדה למסקנה כי למבקש זיקה עודפת למדינת המוצא, ולכן עליו לעזוב.

אמנם פישטנו את הבחינה של הוועדה, אך בגדול מבחן הזיקות נראה בדיוק כך, ועד כה הוועדה מעניקה לו את המשקל המכריע. ברור כי החלת המבחן האריתמטי גורמת, מטבע הדברים, לכך שכמות גדולה של פניות שוודאי מגלות טעמים הומניטריים מיוחדים נדחות בלי הצדקה.

בכל מקרה שכזה מומלץ לבחון את החלטת משרד הפנים לעומק ולקבל מעורך דין המצוי בתחום חוות דעת אובייקטיבית לגבי הסיכויים לשנות את ההחלטה באמצעות הליך משפטי. הדברים נכונים במיוחד לגבי סוגיית הקטינים שעם חלוף השנים בוגרים. שאלה זו התעוררה באחרונה בערר שנדון בבית הדין לעררים בירושלים, ושם דעתו של הדיין הייתה שונה מעמדת המדינה.

באותו מקרה דובר על אזרחית מולדובה שהגיעה לישראל כדי לחיות עם בן זוגה ופתחה בהליך המדורג. אל ההליך צורפה הלנה (שם בדוי), בתה הקטינה מנישואין קודמים, אז בת 12. עקב בעיות בזוגיות ובעיות רקע לא סיימה הנתינה המולדובית את ההליך המדורג, ומשרד הפנים דרש ממנה ומהלנה לצאת מישראל לאחר שהייה של 8 שנים.

האם והבת הגישו בקשה הומניטרית, והוועדה הבינמשרדית דנה בעניינן ולבסוף המליצה למנכ"ל רשות האוכלוסין שלא להעניק להן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים. השתיים ערערו על החלטת המדינה לבית הדין לעררים. הדיין אלעד אזר שנדרש לפרשה ערך הבחנה בין האם לבת. לגבי האם הדיין הסכים עם המלצת הוועדה ועמדת משרד הפנים.

אך התייחסותו לנסיבות של הבת הייתה שונה. הדיין הבהיר כי החלת הנוסחה האריתמטית היבשה על קטין נלווה שבינתיים בגר מעוותת את הדין. ברור כי אין להשוות שנת שהייה בישראל של בגיר לאותו פרק זמן שעובר בארץ קטין, שגדל ומתחנך כאן ושכל עולמו מתגבש דווקא בפרק הזמן החשוב הזה.

הדיין אזר ביטל את החלטת המדינה ביחס לבת והורה למשרד הפנים להחזיר את הדיון לוועדה הבינמשרדית שתשקול אותם שיקולים מיוחדים שלא טרחה לשקול בפעם הקודמת.

 [1250-18]

עו"ד ארתור בלאייר

 

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

הוועדה ההומניטרית לעייפה

איך משיגים אשרה לבן זוג זר של אזרח ישראלי

בית המשפט ביטל החלטה של משרד הפנים

חוק השבות ועבר פלילי

מעמד בישראל לנין של יהודי

המרת דת וחוק השבות

משרד הפנים: רבת עם בת הזוג הזרה? הקשר פיקטיבי

 

מאמרים ברוסית – כאן

שינוי גודל גופנים