רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

בהחלטה אמיצה בית המשפט הורה למשרד הפנים לסטות מהוראות נוהל הורה קשיש ובודד ולתת מעמד בישראל לאישה מבוגרת

 

כפי שהסברנו בעבר, הורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי יכול לקבל מעמד בארץ בהתאם לנוהל מיוחד של משרד הפנים. הנוהל קובע מספר קריטריונים נוקשים: ראשית, מדובר בהורה לאזרח ישראלי, ולא במי שמחזיק בכל מעמד אחר (ארעי, קבע וכד’); שנית, מדובר בהורה קשיש, קרי באישה מגיל 62 ובגבר מגיל 64; שלישית, ההורה הקשיש צריך להיות “בודד”, היינו גרוש, אלמן או פרוד בלא בן זוג; ותנאי נוסף שמתלווה לכך הוא כי לאותו הורה קשיש ובודד לא יהיה ילד נוסף החי מחוץ לישראל.

לפתחנו, עורכי הדין העוסקים בדיני הגירה, משרד הפנים והסדרת מעמד בישראל, מגיעים  על פי רוב מקרים מורכבים שאינם עונים לקריטריונים היבשים של משרד הפנים. כך, כתבנו לאחרונה על המקרה של אם קשישה לאזרחית ישראל שבנה הנוסף גירש אותה מהבית וניתק איתה קשר. משרד הפנים סירב להחיל באותו מקרה את נוהל הורה קשיש ובודד, וכך גם הייתה עמדתו של בית הדין לעררים, אך בית המשפט היה בדעה אחרת וקבע שבנסיבות המקרה יש לסטות מדרישות הנוהל ולהעניק לאישה מעמד בישראל.

אותו פסק דין ניתן במרץ 2017. זה הזמן להיזכר באחד מפסקי הדין הראשונים בנושא שהתווה את הדרך לסטות מדרישות נוהל הורה קשיש ובודד במקרים המוצדקים. הפרשה אירעה לפני למעלה מעשור. נתינת רומניה, אמה המבוגרת של אזרחית ישראל, ביקשה מעמד בארץ מכוח נוהל הורה קשיש ובודד. היא הסבירה בבקשתה כי בעלה עזב את הבית כשהוא נוטל עמו את בנה שהיה אז כבן 8. על אף מאמציה היא לא הצליחה לאתר את הבן ורק כעבור 5 שנים נודע לה כי הוא נמצא בברית המועצות בעקבות תמונה בעיתון שבה נראה בנה כחלק ממשלחת תלמידים שהגיעה מבריה”מ לביקור ברומניה. האישה לא הצליחה ליצור עם בנה קשר, ועם חזרתו לברית המועצות אבדו עקבותיו לשנים רבות נוספות.

אלא שמשרד הפנים סירב את הבקשה בקובעו כי אינה עונה לקריטריון של היות הקשיש “בודד”. ערר פנימי שהוגש בעניין נדחה. לאחר מכן נקטו הבת והאם הליכים משפטיים שבעקבותיהם הועבר הטיפול בבקשה לוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים. אלא שגם הוועדה לא מצאה נסיבות הומניטריות מיוחדות והמליצה שלא להעניק לאישה מעמד בישראל.

רק כאשר הגיע התיק לפתחה של השופטת מיכל רובינשטיין מבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב נערך בראשונה דיון מעמיק בטענה של העותרות כי ניתוק הקשר עם הבן השני מהווה נסיבה שמצדיקה במקרה זה סטייה מהנוהל. בית המשפט התרשם מתצהירי העותרות, האמין לטענותיהן וקבע, בעקבות פסק דין קודם של השופטת דרורה פלפל, כי יש לפרש את הנוהל כאילו נכתב בו “למוזמן אין ילדים נוספים בחו”ל, שעמם יש לו איזשהו קשר”. חשוב להבין שבמקרה זה, בדומה לפרשה משנת 2017 שהזכרנו לעיל, בית המשפט קבע ממצאים עובדתיים רק על סמך תצהירי הצדדים.

העתירה התקבלה, משרד הפנים נאלץ לתת לאישה מעמד בישראל וחויב בהוצאות משפט בסך של 7,500 שקלים.

[2053/06]

עו”ד ארתור בלאייר

 

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

הוועדה ההומניטרית לעייפה

איך משיגים אשרה לבן זוג זר של אזרח ישראלי

בית המשפט ביטל החלטה של משרד הפנים

חוק השבות ועבר פלילי

מעמד בישראל לנין של יהודי

המרת דת וחוק השבות

משרד הפנים: רבת עם בת הזוג הזרה? הקשר פיקטיבי

 

מאמרים ברוסית – כאן

שינוי גודל גופנים