הרצלייה: בילינסון 1 (קומה 2) | טלפון. 09-880-81-91 | פקס. 09-881-03-73 | תל אביב: רחוב המסגר 54 (קומה 3)

הרפואה מכירה בקיומם של גורמים מגוונים למחלות לב, כאשר לפעמים למעלה מגורם סיכון אחד מתקיים בו-זמנית באותו חולה. כתוצאה מכך המדע לעתים מתקשה בזיהוי חד-משמעי של הגורם המרכזי שהוביל להתפרצותה של המחלה. עם גורמי הסיכון שיכולים לשמש כזרז להתפרצותה של מחלת לב מתקדמת נמנים גם מתח נפשי או התרגשות. במידה שמתרחש אירוע הקשור במתח נפשי במהלך העבודה או נסוב על דבר שאירע בעבודה, וזמן לא רב לאחר אותה התרחשות עובר העובד אירוע לבבי, קיימת אפשרות להכיר באירוע כתאונת עבודה.

להכרה באירוע כתאונת עבודה חשיבות רבה עבור החולה ויש לה השלכות כלכליות משמעותיות. מחלות לב גוררות איתן לא פעם אובדן כושר השתכרות משמעותי, ולעתים הלוקים בהן נותרים סובלים מנכויות קשות. שוויה של ההכרה באירוע כלשהו כתאונת עבודה עשוי להגיע למאות אלפי שקלים, ולפעמים גם למיליוני שקלים. לכן לעובד הנפגע אינטרס ישיר לפעול, באותם מצבים גבוליים שבהם מתעוררת שאלות מורכבות של קשר סיבתי בין אירוע הלב לעבודה, למיצוי זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי כניסיון לשכנע שמדובר בתאונת עבודה.

עבודות רבות מתבצעות תחת לחץ מתמיד ויוצרות תדיר מצבים של מתח נפשי, מתח שלא בהכרח עובר מאליו, ולעתים אף מתפתח לבעיה רפואית קשה. סיטואציות של התרגשות או מתח יוצא דופן, כדוגמת וויכוח קשה עם המעסיק או פיטורים, עלולות להתגלות כמשמעותיות ביותר ולגרום להתפרצותו של אירוע לבבי.

בדרך כלל אירועים שכאלו אינם נוצרים יש מאין, וקודמת להם התפתחות רבת שנים של מחלה מקננת, כתוצאה מקיומם של גורמי סיכון המצויים זה מכבר אצל החולה ושאינה בהכרח בעלת קשר לעבודתו. עם זאת, הדין קובע שקיימת אפשרות, כל עוד התפרצותה של המחלה ארעה בעבודה או בהקשרה, כי האירוע יוכר כתאונת עבודה.

בית הדין לעבודה נדרש מעת לעת להכריע במצבים מהסוג הזה, כאשר העובד הנפגע טוען שהאירוע שעבר בא בגדר תאונת עבודה כמובנה בחוק, ואילו המוסד לביטוח לאומי שולל קשר סיבתי בין האירוע לעבודה ומסרב להכיר בתאונת עבודה. פרשה שנדונה באחרונה בבית הדין הארצי בעבודה מדגימה את הסוגיה.

מדובר בוויכוח שפרץ בין התובע שעבד כמנהל תפעול במפעל לבין עובד אחר. הוויכוח, שהיה בענייני עבודה, כלל הרמת קול והתרגזות יוצאת דופן מצד התובע. מעט לאחר מכן חש התובע ברע ופונה לקבלת טיפול בבית החולים. שם נקבע כי התובע עבר אירוע לב כתוצאה מאוטם שריר הלב. הביטוח הלאומי קבע כי לעבודה של התובע לא הייתה תרומה משמעותית לאירוע הלב ועל כן סירה, כאמור, להכיר בתאונת עבודה. התובע פנה לערכאות, ובית הדין האזורי לעבודה מינה רופא מומחה שתפקידו לחוות דעת בשאלת הקשר הסיבתי בין עבודת התובע לבין התפרצות המחלה. הרופא שמונה קבע כי התובע סבל ממחלה כלילית מתקדמת שלא נבעה מהוויכוח במפעל. עוד פירט בחוות דעתו כי אצל התובע קיימים מספר גורמי סיכון (מין, גיל וסוכרת) והם, להערכתו, שגרמו כפי הנראה למחלה.

המומחה אף הגדיר את מצבו של התובע טרם האירוע כ"פצצת זמן מתקתקת" וכל מה שהיה חסר הוא זיק שיבעיר את הפצצה. לגישת המומחה, השפעת הוויכוח על אירוע הלב הייתה מזערית ביחס להשפעתם של גורמי הסיכון. עם זאת, המומחה גם קבע כי סמיכות הזמנים בין הוויכוח להופעת אוטם שריר הלב יכולה להצביע על קשר סיבתי בין השניים. לעמדתו, הוויכוח זירז במידת-מה את הופעתו של האוטם.

בית הדין אימץ את חוות הדעת וסירב להכיר בתאונת עבודה. אך התובע לא ויתר גם הפעם והגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. ומאמציו השתלמו לעת עתה: הארצי מצא סתירות בחוות הדעת של רופא המומחה. מצד אחד, תהה הארצי, המומחה העריך כי אוטם שריר הלב היה מתרחש בכל מקרה, אך באותה נשימה נאמר בחוות הדעת כי סמיכות הזמנים אכן השפיעה במידת-מה על הופעת האוטם.

בית הדין לא מצא דרך ליישב את הסתירה. במידה שהוויכוח אכן תרם לפרוץ המחלה, הדין קובע כי יש לברר את גודל התרומה ולבחון את השפעתו של הוויכוח בהשוואה להשפעת הגורמים האחרים. לאור זאת הדיון הוחזר לבית הדין האזורי לאחר שמונה מומחה חדש.

לקריאת פסק הדין לחצו כאן.

מאמרים נוספים בנושא:

מתח נפשי כתאונת עבודה

ערעור על ביטוח לאומי בשאלה של תאונת עבודה

איך מחליפים מומחה רפואי בתביעה נגד ביטוח לאומי?

פסוריאזיס כמחלת מקצוע

אירוע לב כתאונת עבודה

אירוע מוחי כתאונת עבודה

כיצד מוכיחים שאירעה תאונת עבודה?

תאונת עבודה במהלך טיול

שוב על תאונת עבודה במהלך טיול

ליקויי שמיעה וטינטון כמחלת מקצוע

סרטן כמחלת מקצוע

מחלת ריאות כפגיעה בעבודה

 

 

 

שינוי גודל גופנים