הרצלייה: בילינסון 1 (קומה 2) | טלפון. 09-880-81-91 | פקס. 09-881-03-73 | תל אביב: רחוב המסגר 54 (קומה 3)

אם עובד עובר תאונה ונותר נכה, ככלל מוטב לו שהאירוע יוכר על-ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. הכרה כאמור עשויה לזכותו בקצבת נכות מעבודה שתיגזר משכרו, וזאת בשונה מקצבת נכות כללית, שתנאיי קבלתה קשיחים בהרבה ושיעורה זעום.

מסיבה זו פלפול וטרחה גדולה לעתים מושקעים בניסיון לשכנע את המוסד לביטוח לאומי כי מאורע מסוים עונה להגדרה של פגיעה בעבודה, ואינו מוחרג ממנה. אפילו כאשר ביטוח לאומי דוחה את התביעה, במקרים רבים מומלץ לא לוותר ולהשיג על החלטותיו בערכאות השונות: החל מוועדות המוסד עצמו וכלה בבית הדין הארצי לעבודה.

דוגמה: עובד נפצע קשה בראשו במהלך עבודתו, אגב נסיעה בעגלה שהייתה רתומה לטרקטור. נסיבות הפציעה לא היו ברורות: לא ניתן היה להבין בבירור מהמסמכים שהוגשו לגופים השונים, מהעדויות ומהתיעוד הרפואי שנערך בזמן אמת מה בדיוק אירע.

ביטוח לאומי דחה את תביעת העובד להכרה באירוע כתאונת עבודה, וזאת בגלל סתירות שונות שנתגלו בגרסתו. המוסד סבר שלא הוברר אם העובד נפל מהעגלה או שמא נחבל כאשר עמד על הקרקע. המוסד הגיע למסקנה שלא מדובר בנפילה מהעגלה, והוא ביסס עמדה זו על כך שבעבר העובד חווה אירוע של אובדן הכרה ונפילה פתאומיים שנבעו מסיבות רפואיות.

בית הדין האזורי לעבודה ראה עין בעין עם המוסד, אך העובד לא ויתר והגיש ערעור לבית הדין הארצי. וטוב עשה – ערעורו התקבל. הארצי לא הסכים עם מסקנת המוסד לביטוח לאומי ובית הדין האזורי, והפך את ההחלטה.

הארצי תהה על קביעת המוסד ובית הדין האזורי כי אם בעבר העובד חווה אירוע נקודתי של אבדן הכרה, אזי הדבר מחייב את המסקנה כי גם במקרה זה הנפילה נבעה בהכרח מסיבות רפואיות, ולא עקב נפילה מהעגלה.

בהתאם להלכה הנוהגת, כאשר מתרחש אירוע תאונתי מסוים שנסיבותיו אינן ברורות, וקיימת אפשרות של נפילה אדיופטית (כזו שנגרמת מסיבות רפואיות-פנימיות), שומה על המוסד לביטוח לאומי ובית הדין למנות מומחה רפואי שיחווה דעה לגבי סבירות של נפילה אדיופטית.

אך במקרה זה גם בכך לא היה צורך, סבר בית הדין הארצי. בנסיבות העניין ברור שאפילו אם העובד איבד הכרתו מסיבות רפואיות, עדיין מקורו של הנזק העיקרי שנגרם לו בנפילה מהעגלה:

"נפילה זו מטרקטור נוסע", הסביר בית הדין הארצי, "ולא משנה סיבתה, היא שגרמה למערער את חבלת הראש הניכרת. לכן יש לקבוע כי חבלותיו נגרמו עקב העבודה. כאשר תנאי העבודה מגבירים בצורה משמעותית את הנזק הצפוי ביחס למקרה של נפילה אדיופטית בסביבה רגילה של המבוטח, יש לראות את הפגיעה כפגיעה שהיא 'עקב' העבודה".

[עב"ל 9815-10-13 זעאריר נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 21.1.15)]

מאמרים נוספים בנושא:

מתח נפשי כתאונת עבודה

ערעור על ביטוח לאומי בשאלה של תאונת עבודה

איך מחליפים מומחה רפואי בתביעה נגד ביטוח לאומי?

פסוריאזיס כמחלת מקצוע

אירוע לב כתאונת עבודה

אירוע מוחי כתאונת עבודה

כיצד מוכיחים שאירעה תאונת עבודה?

תאונת עבודה במהלך טיול

שוב על תאונת עבודה במהלך טיול

ליקויי שמיעה וטינטון כמחלת מקצוע

סרטן כמחלת מקצוע

מחלת ריאות כפגיעה בעבודה

שינוי גודל גופנים