הרצלייה: בילינסון 1 (קומה 2) | טלפון. 09-880-81-91 | פקס. 09-881-03-73 | תל אביב: רחוב המסגר 54 (קומה 3)

בג"ץ מציג עמדה נוקשה לעניין הכרה בתאונות עבודה

המונח "תאונת עבודה" מוגדר בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו". פירוש הוראה זו מעסיק תכופות את בתי הדין לעבודה ועיון בפסיקה מלמד על מגמות שונות המזוהות עם שופטים שונים שנדרשים לסוגיה.

עם השנים התפתחה בפסיקה השקפה מרחיבה על היקף הכיסוי הביטוחי שנוטה לפרש את סעיף 79 לחוק באופן המכיר בכיסוי לא רק לעובדים שנפגעו תוך כדי עבודתם, אלא גם לאלה שנפגעו אגב ביצוע פעילויות "נלוות לעבודה" (להרחבה ראו עב"ל 468/03 חזן נ' המוסד לביטוח לאומי (11.8.2005); עב"ל 7159-10-12 המוסד לביטוח לאומי נ' בוגוסלבסקי (23.6.2014)).

בפעילויות נלוות ראו בתי הדין אירועי נופש וספורט, גיבושים, השתלמויות, "ימי כיף" וכיוצא באלה. ההצדקה להכרה בתחולת הכיסוי הביטוחי נבעה, בהתאם לפסיקה, מהתפיסה ומההבנה כי למעסיק עניין רב בעריכת פעילויות מחוץ לשעות העבודה. הניסיון מלמד שפעילויות מעין אלה תורמות לפיתוח ההון האנושי בקרב העובדים, לשיפור יחסי האנוש בין העמיתים, להעלאת חשיבות מקום העבודה בחיי העובדים ולהעצמת התקשרותם לעבודה. בכל אלה אצורים יתרונות לא מבוטלים לתפקוד עסקים שאותם מזהים מעסיקים, ומכאן ההצדקה להכרה בהתפרסות הכיסוי הביטוחי גם על הפעילויות הנלוות לעבודה.

אלא שהלכה זו, המבוססת על בחינה מרחיבה ומקלה יחסית של מבחני סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, בכל הנוגע להכרה באירוע תאונתי כתאונת עבודה, צומצמה במידת-מה בפסק דינה של השופטת אסתר חיות מאוקטובר 2014 (בג"ץ 339/13 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה ואירנה זגורי (ניתן ביום 26.10.14)).

באותו מקרה דובר על קבוצת עובדי המשביר לצרכן ששהו בחו"ל בטיול שארגן המעסיק. במהלך הנופש יצאה אחת העובדות, אירנה זגורי, לטיול טרקטורונים, ונפצעה. המוסד לביטוח לאומי לא הכיר באירוע כתאונת עבודה, בית הדין האזורי לעבודה ראה עין בעין עם המוסד, ואילו בית הדין הארצי הפך את פסק דינו של האזורי וקבע כי אמנם מדובר בתאונת עבודה.

המוסד עתר לבג"ץ בשאלה העקרונית של שרטוט גבולות ההכרה בתאונות שמתרחשות שלא במהלך הרגיל של העבודה – כתאונות עבודה. השופטת חיות קיבלה את טיעוני המוסד ופסק דינה מלמד על מגמה מסוימת של צמצום ההלכה. כעולה מפסק הדין, בתי הדין צריכים לגלות זהירות יתרה בהכרה באירועים תאונתיים שמתרחשים שלא במהלך הרגיל של העבודה כתאונות עבודה, ולהקפיד הקפדה יתירה על בחינת הזיקה בין האירועים לעבודה.

הנופש שנדון בפרשה אורגן על-ידי המעסיק כהטבה לעובדים וכביטוי להערכת עבודתם, אלא שלגישת השופטת חיות אין בכך כדי להעיד על זיקה משמעותית בין הפעילויות לעבודה:

"לגישתי זיקה כזו של הטבה גרידא בין האירוע הנבדק ובין העבודה מרחיבה יתר על המידה את גדר המקרים הזכאים ליהנות מכיסוי ביטוחי בשל סיווגם כפעילות הנלווית לעבודה" (פסקה 12 לסק הדין).

 

השופטת חיות מבהירה: לשם סיווגה של פעילות כ"נלווית לעבודה" (שיאפשר, בנסיבות המתאימות, להכיר בו כתאונת עבודה) נדרש שתעמוד בזיקה ברורה לעבודה או לפעילות המקצועית. זיקה שכזו תתקיים, לגישת השופטת חיות, בהשתלמויות שכוללות הרצאות מקצועיות או מעשירות בתחומים הרלוונטיים, במפגשים ובפעילויות משותפות וייעודיות של העובדים שתכליתם להדק את הקשר בין העובדים.

במקרה זה דובר על פעילות ספורטיבית (רכיבה על טרקטורונים) שאליה יצאה העובדת אירנה זגורי עם בעלה בנפרד ובלא קשר לקבוצת יתר העובדים. השופטת חיות סברה שבנסיבות אלה לא מדובר בחלק אינטגרלי מאותה פעילות נלווית, אלא בפעילות שהתרחשה שעה שהעובדת ניתקה את עצמה מהמסגרת ומהתכנים של אותה פעילות נלווית (ראו גם עב"ל 825/06 המוסד לביטוח לאומי נ' קיפרמן, בפסקה 10 לפסק דינה של השופטת נ' ארד, (מיום 10.12.07)). על כן האירוע לא הוכר כתאונת עבודה.

מאמרים נוספים בנושא:

מתח נפשי כתאונת עבודה

ערעור על ביטוח לאומי בשאלה של תאונת עבודה

איך מחליפים מומחה רפואי בתביעה נגד ביטוח לאומי?

פסוריאזיס כמחלת מקצוע

אירוע לב כתאונת עבודה

אירוע מוחי כתאונת עבודה

כיצד מוכיחים שאירעה תאונת עבודה?

תאונת עבודה במהלך טיול

שוב על תאונת עבודה במהלך טיול

ליקויי שמיעה וטינטון כמחלת מקצוע

סרטן כמחלת מקצוע

מחלת ריאות כפגיעה בעבודה

שינוי גודל גופנים