כיצד מסדירים מעמד לילדים קטינים של בני זוג לזכאי שבות שמגיעים לארץ יחד עם הוריהם?

חוק השבות מכיר בזכותו של כל יהודי לעלות לישראל. זכות השבות או העלייה הורחבה גם ביחס לבני זוג, לבנים ליהודים, לנכדיהם ולבני זוגם. גם אלמנות ואלמנים של יהודים, בנים ליהודים או נכדים ליהודים זכאים לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית, אך הם מאבדים את זכאותם לאחר נישואין חדשים. נציין שבשנים האחרונות המדינה מערימה קשיים על אלמנים לבנים ולנכדים ליהודיים וטוענת בניגוד מוחלט להוראות חוק השבות כאילו אינם זכאים. גם ילדים מאומצים באים בגדר חוק השבות ולרוב זכאים לקבל אזרחות ישראלית מכוח החוק.

אך מה קורה במקרים שבהם יהודי נישא ללא יהודייה שמגדלת ילד מנישואין קודמים והמשפחה מבקשת לעלות לישראל?

במקרה שכזה הדין קובע כדלקמן:

  • אם מדובר בילדים קטינים, מעמדם בישראל נקבע בהתאם לנוהל מיוחד שהותקן על-ידי משרד הפנים;
  • אם במעמד הגשת הבקשה גילם למעלה מ-18, הנוהל לא חל עליהם והם יכולים לקבל מעמד בארץ רק במקרים הומניטריים ובהתקיים טעמים הומניטריים מיוחדים.

הקריטריונים שלפיהם ניתן להקנות מעמד בישראל לילד קטין לבן זוג של זכאי שבות:

  • על הקטין להיות מתחת לגיל 18;
  • אם גיל הקטין עולה על 15 בעת הגשת הבקשה, על המבקשים להוכיח כי ההורה השני (בן הזוג של זכאי שבות) מגדל את הילד בפועל במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה;
  • אם הילד היה במשמורת משותפת או במשמורת חוקית אחרת כלשהי של ההורה השני, הנותר בחו”ל, יש להציג אישור נוטריוני מאותו הורה להעתקת מרכז חייו של הילד לישראל.

מסמכים שיש לצרף לבקשה:

  • יש להציג דרכון זר עבור הקטין, בתוקף לפחות 6 חודשים;
  • יש לצרף תעודת לידה מקורית, מאומתת ומתורגמת נוטריונית לעברית. אם אין תעודה מקורית, יש להנפיק תעודה משוחזרת, מאומתת ומתורגמת נוטריונית לעברית.
  • אם ההורה בן הזוג של זכאי שבות מגדל את הילד באופן בלעדי, יש להציג החלטה שיפוטית ממדינת המוצא שמלמדת על משמורת בלעדית של ההורה על הילד. אם ההורה השני אינו בחיים, יש להציג תעודת פטירה מקורית, מאומתת ומתורגמת נוטריונית. אם בית המשפט בחו”ל שלל מאת ההורה השני את זכות האפוטרופסות, יש להציג פסק דין שמלמד על כך. נציין כי במקרים רבים משרדנו פועל ביצירתיות ובשיתוף פעולה עם קולגות מקצועיים בחו”ל במטרה להשיג מסמכים כאלה.

מעמד ארעי א5, ישיבת קבע ואזרחות ישראלית

אם הבקשה עומדת בכל אמות המידה של הנוהל, משרד הפנים יעניק לקטין מעמד ארעי א5 לתקופה של שנה. לאחר מכן מעמדו יוארך מדי שנה, באופן מצטבר במשך 3 שנים.

חשוב להבין כי לעולם לא מדובר בהארכה “אוטומטית”. על המבקשים – קרי ההורה ובן הזוג זכאי השבות – להוכיח למשרד הפנים, בכל פעם שמוגשת בקשה להארכת רישיון הישיבה של הקטין, כי מרכז החיים של המשפחה, על כל מרכיביה, מצוי בישראל. אם יתברר בן הזוג זכאי השבות, ההורה או הילד עצמו אינם מקיימים מרכז חיים בישראל, מעמדו של הקטין יבוטל והוא יידרש לחזור למדינת המוצא.

בחלוף 3 שנים, ובכפוף לעמידה ביתר תנאי הנוהל, תקום לקטין זכאות לאזרחות ישראלית או למעמד של קבע.

מאת ארתור בלאייר, עורך דין למעמד ומשרד הפנים

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

מאמרים נוספים בנושא:

“ויזה הומניטרית” ומעמד בישראל מטעמים הומניטריים

בן הזוג נפטר? כיצד שומרים על המעמד בישראל?

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו”ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

חוק השבות ועבר פלילי

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

כדי לשלוח

רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9
טלפון. 03-7506474 | פקס 03-7525175
arthur@i-lawyer.co.il‏

mango-web.co.il
שינוי גודל גופנים