רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

הליכים משפטיים נגד משרד הפנים לוקחים זמן, אך מה קורה עם האשרה במהלך פרק זמן זה?

 

התמודדות עם משרד הפנים היא מנת חלקם של זרים וישראלים רבים המבקשים להסדיר את מעמדם החוקי בישראל. לרוב מדובר בזכאי שבות שסורבו מסיבה זו או אחרת, בבני זוג של ישראלים, בהורים קשישים בודדים, בהורי חיילים ובמבקשי מעמד מטעמים הומניטריים מיוחדים.

לעתים קרובות – לדעתנו, קרובות מדי – מקבלים נציגי משרד הפנים החלטות בלתי סבירות וקשות מבחינת מבקשי מעמד, שמצריכות התמודדות עיקשת, יקרה, מדויקת ומיידית אל מול גורמים כאלה ואחרים. במקרים אלה לגורם הזמן חשיבות מכרעת משום שלוויתור או להסכמה עם פעולות משרד הפנים ורשות האוכלוסין השפעה גדולה על גורל הבקשה למעמד ועל עתידו של המבקש בישראל. אי-נקיטת הליך משפטי באופן מיידי תחשוף את המבקש לטענה של שיהוי וויתור על הזכות, ועלולה לחסום את דרכו לבתי המשפט, על כל המשתמע מכך. ברוב המקרים עומדים לרשות מבקש המעמד שבקשתו סורבה רק 21 ימים כדי לתקוף את החלטת משרד הפנים, ואם אינו עומד בפרק זמן קצר זה, סיכוייו להפוך את ההחלטה הולכים וקטנים.

אך גם כאשר המסורב עומד בסד הזמנים הקשיח, פונה לעורך דין שעוסק בתחום ומגיש ערר בזמן, עדיין ישנם אתגרים רבים במהלך ניהול ההליכים. כך, זר המחזיק בישראל ברישיון לישיבה ארעית מסוג א/5, שמזכה אותו בזכויות סוציאליות רבות, במקרים רבים מערער על החלטת המדינה כבר לאחר פקיעת תוקף האשרה.

במקרה זה קשה מאוד לשכנע את בתי הדין לעררים ובתי המשפט לעניינים מנהליים לשמר את האשרה כל זמן שמתקיים ההליך המשפטי (ולפעמים מדובר בפרקי זמן ארוכים ביותר של חודשים ואף שנים). עורכי דין העוסקים בתחום מכירים את הגישה הכללית של בתי המשפט שלא להיעתר לבקשות לצו-ביניים (בדבר הארכת תוקף אשרה) במקרים שבהם תוקפו של הרישיון כבר פג נכון למועד הגשת הערר, הערעור והבקשה לצו-ביניים. ברוב המקרים בתי המשפט דוחים בקשות כאלה ומסתפקים בצו המורה למדינה להימנע מהרחקת הזר מישראל עד להכרעה בהליך, ולא מעבר לכך.

אך ישנם גם חריגים. חריג כזה התרחש לאחרונה (28.3.18) בבית הדין לעררים בירושלים. באותו עניין דובר בזרה שהגישה בקשה להסדרת מעמדה בישראל מטעמים הומניטריים, בקשתה נדחתה, המבקשת פנתה לבית הדין לעררים, בעקבות פנייתה הוחזר העניין לטיפול המדינה ולוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים – וכל זמן שנדון העניין אחזה המבקשת, בהתאם להוראות הנוהל, ברישיון לישיבה ארעי מסוג א/5 שהיה בתוקף.

לאחר בירור נוסף גם הפעם המליצה הוועדה לדחות את הבקשה. ההחלטה בעניין המלצת הוועדה התקבלה כשבוע לפני סיום תוקף רישיון הישיבה של המבקשת. אילו משרד הפנים מסר את ההחלטה למבקשת מיד, היה בכוחה לערור עליה לבית הדין לעררים ובמסגרת אותו ערר לעתור לצו-ביניים המורה למדינה שלא לבטל את הרישיון. אך משרד הפנים המתין עם מסירת ההחלטה, ככל הנראה באופן מכוון וחסר תום לב, עד לסיום תוקף האשרה, ורק אז מסר אותה למבקשת. הכל כדי למנוע ממנה להאריך את תוקף הרישיון באמצעות בית הדין.

בית הדין לעררים נדרש לנסיבות ו"עלה" על התרגיל של המדינה – ובאופן חריג למדי הורה למשרד הפנים לחדש למבקשת את רישיון הישיבה שלה עד להכרעה בערר. כן ירבו החלטות כאלה.

[1789-18]

מאת עו"ד ארתור בלאייר

 

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

על הוועדה ההומניטרית

בן הזוג נפטר או נפרדתם? הוויזה מבוטלת

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו"ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

חוק השבות ועבר פלילי

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

  מאמרים בנושא בשפה הרוסית – כאן

שינוי גודל גופנים