בית הדין ביטל את המלצתה של הוועדה ההומניטרית לשנמך את מעמדה של נתינה זרה מארעי ל-ב/1 וקבע כי יש להחזיר לאישה את מעמדה עם אפשרות לשדרוג לקבע בעתיד
בשנת 2004 ילנה (השם שונה) נישאה לאזרח ישראלי וב-2005 פתחו בני הזוג בהליך המדורג להסדרת מעמדה בישראל. בשנת 2005 ילנה קיבלה מעמד ארעי (א/5) שהוארך מדי שנה. ב-2008 נולדו לבני הזוג תאומים, אך בשנת 2010 פקע הקשר הזוגי ולימים השניים התגרשו.
הילדים קיבלו מעמד של אזרחים מכוח היותם ילדים לאזרח ישראלי. בשנת 2012 ילנה הגישה בקשה להמשך הסדרת מעמדה בישראל מטעמים הומניטריים, בראש ובראשונה מאחר שילדיה נולדו וגדלים בישראל, לא מכירים כל מציאות אחרת, אזרחי ישראל, הילדים גדלים אצל ילנה ונפגשים עם אביהם אחת לחודש. האב אינו משלם מזונות ואלה משולמים על-ידי המוסד לביטוח לאומי.
כל זמן שמשרד הפנים והוועדה הבינמשרדית בחנו את הבקשה רישיונה הארעי (א5) של ילנה הוארך מדי שנה. רק בחלוף 7 שנים, ב-2019 קיבל מנכ”ל רשות האוכלוסין החלטה, בעקבות המלצתה של הוועדה ההומניטרית, לבטל את מעמדה של ילנה ולתת תחתו רישיון עבודה מסוג ב/1 לשנתיים. מי שלא יודע, מדובר בשנמוך דרמטי כאשר רישיון מסוג ב/1, בשונה מ-א/5, אינו מזכה זרים בסטטוס של תושבים ובתוך כך נשללות מהם זכויות סוציאליות ובהן הזכות לקבלת קצבת ילדים ומזונות במוסד לביטוח לאומי.
ילנה לא הסכימה עם ההחלטה ועתרה לבית הדין לעררים. ילנה ביקשה לקבל מעמד קבע. הדיין מיכאל זילברשמיד שנדרש לערר בחן את כל נסיבות המקרה ואת טענות הצדדים – והגיע למסקנה כי דין ההחלטה להתבטל. הדיין הסביר בפסק דינו (20.1.20) שלאחר פרק זמן של 14 שנים שבמהלכן ילנה אוחזת במעמד ארעי בישראל ביטול הרישיון יוביל לפגיעה בלתי מידתית ובלתי סבירה בילדים דווקא.
בית הדין ביטל אפוא את ההחלטה והורה למדינה להשיב לילנה את מעמדה הארעי (א5) לשנתיים. לאחר מכן היא תוכל לבקש שדרוג המעמד לקבע.
[3396-19]