רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

האם אלמנה של אזרח ישראלי שלא הספיקה לסיים את ההליך המדורג, גרושה עם ילדים קטינים, הורים מבוגרים לאזרחי ישראל, הורים לחיילים ועוד יכולים לקבל מעמד בישראל?

 

לעתים קרובות פונים אלינו זרים שיושבים בישראל בשאלה אם במצבם קיים סיכוי אמיתי שמשרד הפנים יעניק להם מעמד בארץ מטעמים הומניטריים. ריכזנו במאמר זה תשובות לשאלות הנפוצות.

 

ויזה הומניטרית וועדה הומניטרית

משרדכם עוסק בשאלות של מעמד בישראל, אנחנו פועלים אל מול משרד הפנים, רשות האוכלוסין, לשכת הקשר – נתיב, הסוכנות היהודית לישראל ועוד, ומסייע לזרים לקבל בישראל מעמד ורישיונות ישיבה מסוגים שונים, אם זה רישיון עבודה ב-1, הארכה של רישיון ביקור ב-2, רישיון לישיבת ארעי א-5, רישיון לישיבת קבע, אזרחות, אשרות על פי חוק השבות (לרבות אשרות זמניות א-1), ויזות במסגרת ההליך המדורג לאיחוד משפחות ועוד.

אתם ועמיתים רבים שלכם כותבים תדיר על מה שמכונה “ויזה הומניטרית” וועדה הומניטרית. תוכלו, בבקשה, להסביר במה מדובר?

משרד הפנים ורשות האוכלוסין פועלים במסגרת שורה ארוכה של נהלים מפורטים שאמורים לתת מענה לסיטואציות אנושיות שונות שבהן מוצאים עצמם זרים וקרוביהם הישראלים, כגון: קבלת מעמד מכוח קשר של חיים משותפים או נישואין עם אזרחי ישראל (“ההליך המדורג”), בקשות לעליה על פי חוק השבות במדינת המוצא, שינוי מעמד מתייר לעולה בישראל ועוד.

אך החוקים והנהלים הקיימים אינם יכולים לכסות את כל קשת המקרים שבהם עשוי נתין זר לבקש ולקבל מעמד בישראל. לעתים משרד הפנים נדרש לנסיבות חריגות שמחייבות בחינה אינדיבידואלית ואיתור פתרון נקודתי. אם מובאת לפתחו בקשה שמגלה טעמים הומניטריים מיוחדים, ישנו סיכוי לכך שאותו מבקש יקבל בסופו של דבר מעמד בישראל.

המקרים הנפוצים שבהם עשויים להיות סיכויים לקבלת מעמד הומניטרי בישראל:

 

מהי הוועדה ההומניטרית?

כפי שציינו רבות, הוועדה ההומניטרית אינה דנה בכל הבקשות שמוגשות ללשכות האזוריות של רשות האוכלוסין, אלא נדרשת רק לכאלה שמשרד הפנים סבור שאכן מגלות נסיבות וטעמים הומניטריים מיוחדים. הוועדה הבינמשרדית מורכבת מנציגים של רשויות שונות שמכוח תפקידם אמורים לבחון כל בקשה שמובאת לפתחם באופן פרטני ולתת את המלצותיה למנכ”ל רשות האוכלוסין. כאמור, לא כל בקשה מגיעה לוועדה ולבעלי תפקידים מסוימים במשרד הפנים מסורה הסמכות לדחות בקשות על הסף ולחסום את העברתן לוועדה.

אלא שבית המשפט העליון קבע עוד בשנת 2015 (בפרשת אסברוק) כי משרד הפנים צריך להשתמש במשורה בסמכותו זו לדחות בקשות הומניטריות על הסף ואינו רשאי לעשות זאת במקרים שבהם קיים סיכוי כלשהו כי בסופו של דבר יינתן מעמד הומניטרי למבקש.

הלכה למעשה עורכי דין שבקיאים בנושא הסדרת מעמד ועוסקים בו באופן ממוקד ודרך קבע יודעים כי השלב הראשון של התמודדות מול משרד הפנים בשאלות של מעמד הומניטרי על פי רוב מתמקד בדחיות על הסף ובמלחמה על עצם זכותו של הזר לכך שבקשתו תיבחן על-ידי הוועדה ההומניטרית.

 

איך בפועל מגישים בקשה הומניטרית, איפה, מתי וכיצד עושים את זה?

את הבקשה יש להגיש בלשכה האזורית של רשות האוכלוסין. ברוב המקרים יש להזמין תור מראש. נציגי משרד הפנים חייבים לאפשר למבקש לצרף לבקשתו כל מסמך שלדעתו תומך בבקשה. לאחר מכן משרד הפנים שוקל אם להעביר את הבקשה לוועדה הבינמשרדית או לדחותה על הסף.

על פי חוק משרד הפנים צריך לגבש את החלטתו ולמסור אותה למבקש בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, אך בפועל נורמה זו אינה מיושמת ולעיתים מבקשים ממתינים להחלטה במשך חודשים ארוכים. יצוין כי ניתן להשפיע על האופן שבו תיבחן הבקשה ועורכי דין העוסקים בתחום יודעים להשפיע על משרד הפנים בהקשר זה, אך לא בכל מקרה קידום ההליך עולה בקנה אחד עם טובת העניין ובנסיבות מסוימות צומחים יתרונות חשובים למבקשים כאשר עניינם נדון במשך שנים.

אם משרד הפנים מחליט לדחות את הבקשה על הסף ולא להעבירה לוועדה, הוא יודיע על כך בכתב למבקש. אם הבקשה מועברת לוועדה (רק באישור ראש דסק במטה רשות האוכלוסין), משרד הפנים יודיע על כך למבקש ויזמנו לראיון בלשכה האזורית.

לאחר מכן עוברת הבקשה על נספחיה ופרוטוקול הראיון לוועדה ההומניטרית. הוועדה אינה מכריעה אלא רק מגבשת המלצה, ומנכ”ל רשות האוכלוסין מחליט בסופו של דבר על יסוד ההמלצה.

ועדה הומניטרית: כמה זמן  יכול להימשך הליך כזה?

כל מקרה צריך להיבחן על-פי נסיבותיו הפרטניות. עם זאת בבירור ניכרת מגמתו של משרד הפנים לסרב ככל שניתן לבקשות הומניטריות. לכן ברובם המכריע של המקרים עורכי הדין המייצגים בתיקים אלה פוסעים דרך בדרך ארוכה של מאבק בעמדת הרשות במשך שנים. אולם אם המקרה המדובר אינו מגלה כל טעם הומניטרי אמיתי (לדוגמה, בקשותיהם של נתיני אוקראינה או גיאורגיה למעמד הומניטרי עקב המצב הביטחוני והכלכלי במדינותיהם), הבקשה תסורב מהר וגם הטיפול המשפטי יהיה מהיר יחסית.

 

האם אפשר להסתדר בלי עורך דין ולנצח את משרד הפנים?

סביר להניח שהליך משפטי קשה שאתם מתארים שאורך מספר שנים עולה הרבה כסף. בגדול, אתם מתארים דברים מאוד הגיוניים ופשוטים שמובנים לכול. האם אפשר לחסוך עשרות אלפי שקלים על עורכי דין אם משיגים את הנהלים ופועלים בדיוק על-פי מה שכתוב בהם?

הדין בישראל כלל אינו מתנה מיצוי זכות בבית המשפט בהעסקת עורך דין. כלומר, אדם אינו חייב להיות מיוצג כדי להילחם על זכויותיו בכל בית משפט כולל בית המשפט העליון. שאלה אחרת היא האם באמת אפשר למצות זכויות בלי עורך דין מקצועי.

דיני המעמד והאזרחות של ישראל מהווים תחום התמחות מקצועית צרה מאוד. אפילו כאשר עורך דין שאינו מתמחה בשאלות של מעמד, אשרות ואזרחות מייצג לקוחות מול משרד הפנים ובערכאות המשפטיות, גבוהים הסיכויים שייגרם נזק למבקשים. מיותר כמובן לומר שאדם שאינו עורך דין ישיג עוד פחות מזה.

כל עורך דין המתמחה בתחומו צריך לאחוז בכישורים, בניסיון ובידע מקצועיים שרלוונטיים לתחום עיסוקו. בנוסף לנהלים ולחוקים נדבך חשוב ביותר בעבודתו המקצועית של עורך דין בישראל מהווה הפסיקה, קרי פסקי דין של ערכאות שיפוטיות שניתנים בתחום ושיוצאים מדי יום ביומו. פסקי דין כאלה מתפרסמים לעתים קרובות ועורכי דין מקצועיים כחלק מעבודתם מקפידים על קריאה והכרה של פסקי דין אלה. עבודת מעקב ולמידה של תקדימים ופסקי דין בתחום מצריכה מעורך הדין זמן, חריצות, סקרנות והתמדה.

מי שבקיא בפסיקה, יודע לתמרן בין נהלי משרד הפנים, יודע לשעטנז, כשצריך, ביניהם, יודע לחזות את עמדת המדינה ולהכין תגובה ראויה שכנגד, מכיר את גישות הדיינים והשופטים, וכמובן יודע להסתמך על תקדימים.

איני מכיר יותר מ-10 עורכי דין בתחום הסדרת מעמד בישראל שאכן דואגים להתעדכן בפסיקה ויודעים ליישם אותה בתיקים שלהם, בעוד שבפועל עוסקים בתחום כמה מאות עורכי דין. אילו אני הייתי צריך להפקיד את גורלי בידי עורך דין, מאמין שהייתי מעדיף מייצג מנוסה שדיני הסדרת מעמד מצויים בליבת עיסוקו ושמכיר את הפסיקה.

בחזרה לשאלה אם אפשר לחסוך על עורך דין כאשר ההיגיון ממילא ברור כשמש ויש נהלים ברורים, למי שהמצב ברור לו ומוכן להמר על חייו אני מאחל הצלחה.  

עו”ד ארתור בלאייר

 

וידאו:

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים בנושא:

אשרת שהייה, ויזה, ומעמד לבן זוג של אזרח ישראלי

באילו נסיבות יש סיכוי אמיתי להגיע לוועדה הומניטרית ולקבל מעמד בישראל?

בן הזוג נפטר? כיצד שומרים על המעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו”ל וחוק השבות

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

חוק השבות ועבר פלילי

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

 

מאמרים ברוסית – כאן

 

שינוי גודל גופנים