הדין אינו מכיר באפשרות של קבלת רישיון לישיבת ארעי (ויזה א5) “לפי כל בקשה”. ישנם קריטריונים מפורשים שעל-פיהן ניתן, בנסיבות המתאימות, לזכות במעמד זה, ובמאמר זה נציג את עיקריהם.

אשרה א-5 מכוח ההליך המדורג (אשרת בן זוג)

בן זוג זר של אזרח ישראלי יכול לפתוח בהליך הסדרת מעמדו בארץ מכוח הזוגיות ולימים לקבל רישיון לישיבת ארעי (א-5). כאשר מדובר בקשר של ידועים בציבור אורך הליך הסדרת המעמד עד לקבלת א/5 לפחות 3 שנים, ואילו במקרה של בני זוג נשואים אמור בן הזוג הזר לקבל ויזת א5 בתוך 6 חודשים מיום קבלת רישיון ב-1 (אם כי בפועל ההליך עשוי להתעכב).

נזכיר כי במקרה של ידועים בציבור בסופו של דבר יכול בן הזוג הזר לסיים את ההליך עם רישיון לישיבת קבע, ואורכה של הפרוצדורה לפחות 7 שנים. כאשר מדובר בבני זוג נשואים ההליך יכול להסתיים בהתאזרחות ומשכו 5 שנים לפחות.

חשוב להבין כי חידושה של כל אשרה, קל וחומר שדרוג מעמד (לדוגמה, מ-ב1 ל-א5, או מ-א5 לאזרחות), אינו נעשה באופן אוטומטי. משרד הפנים ורשות האוכלוסין בוחנים בקפידה כל בקשה שכזו מדי שנה, כאשר בין שאר הדברים נבדקים המשך קיום הקשר הזוגי, כנותו, מרכז חיים של כל חברי המשפחה בישראל, היעדר מניעה פלילית או בטחונית ועוד.

אשרת א5 לנינים (דור רביעי ליהודים)

 חוק השבות אינו חל על נינים ליהודים, אך משרד הפנים התקין נוהל מיוחד שמכוחו יכול נכד ליהודי שמחליט לעלות לישראל (מכוח חוק השבות) לעשות זאת עם ילדיו הקטינים. אלה הם הקריטריונים העיקריים שמנויים בנוהל נינים:

  • תחילה על רשויות המדינה (לשכת הקשר – נתיב או הסוכנות היהודית) להכיר בזכותו של הנכד לעלות לישראל;
  • במעמד הגשת הבקשה לעליה ולצירוף ילד קטין על הנין להיות מתחת לגיל 18;
  • הורי הנין הביעו כוונה להשתקע בישראל.

נינים ליהודים, כאמור, אינם זכאים למעמד של אזרחות, כאשר מדינת ישראל מחילה עליהם, או ליתר דיוק על הוריהם זכאי השבות, נורמות הומניטריות. בהתאם לנוהל תחילה מקבל נין ליהודי אשרת א-5 שמתחדשת מדי שנה בכפוף לעמידה בתנאי המשך מרכז חיים בישראל של כל המשפחה והיעדר מניעה פלילית או בטחונית. אם לאחר 3 שנים טרם הגיע הנין לגיל הבגרות, הוריו יכולים להגיש בקשה מטעמו לקבלת אזרחות או רישיון לישיבת קבע. אם בחלוף 3 שנים הגיע הנין לבגרות, זכותו להגיש בקשה עצמאית למשרד הפנים.

ויזת א-5 להורה קשיש ובודד

הורים מבוגרים לאזרחי ישראל, שאינם זכאים למעמד מכוח חוק השבות, יכולים לקבל רישיון א5 בנסיבות מסוימות. ישנו נוהל מיוחד שהותקן על-ידי משרד הפנים ואלה עיקריו:

  • רק אזרח ישראלי יכול להגיש בקשה למתן מעמד בישראל להורהו;
  • על ההורה המוזמן להיות “בודד”. פירוש התנאי כי על ההורה להיות רווק, אלמן או גרוש;
  • אם להורה המוזמן יש בן או בת נוספים שגרים מחוץ לישראל, הנוהל אינו מאפשר מתן מעמד להורה בישראל; אך לכלל זה יש גם חריגים;
  • גיל מינימלי לאמא מוזמנת – 62, לאבא – 64.

 כאשר מדובר באישה מוזמנת שגילה בין 62 ל-65, תחילה היא תקבל רישיון ביקור ב2 למשך 27 חודשים. עם הגיעה לגיל 65 יינתן לה רישיון ביקור ב1 לשנתיים נוספות, ורק לאחר מכן תקום לה הזכות לרישיון לישיבת ארעי א-5.

אם בעת תחילת הליך איחוד המשפחות גיל האישה בין 65 ל-70, היא תקבל רישיון ביקור ב-1 למשך שנתיים, ולאחר מכן תוכל לשדרג את מעמדה ל-א5.

אם מדובר באם בודדה מעל גיל 70, משרד הפנים חייב להעניק לה רישיון ביקור ב1- למשך שנה אחת ולאחר מכן לשדרג את מעמדה ל-א5.

כאשר מדובר באב לאזרח ישראלי שגילו בין 64 ל-67, המדינה תעניק לו רישיון ביקור ב2 למשך 27 חודשים. עם הגיעו לגיל 67 יינתן לו מעמד מסוג ב-1 למשך שנתיים נוספות ולאחר מכן יוכל לשדרג את מעמדו ל-א5.

כאשר גיל ההורה המוזמן בין 67 ל-70 הוא יקבל רישיון ביקור ב-1 למשך שנתיים ולאחר מכן תקום לו הזכות לרישיון ארעי א-5. מוזמנים שגילם מעל 70 זכאים למעמד ב1 למשך שנה ולאחר מכן יוכלו לשדרג את המעמד ל-א5.

 

אשרת א5 להורי חיילים

הורים לאזרחי ישראל שמשרתים בצה”ל או לכאלה שסיימו שירות בצה”ל זכאים למעמד ארעי בישראל. נוהל הורי חיילים מונה את התנאים הבאים:

  • על החיילים המזמינים לאחוז באזרחות ישראלית;
  • הילדים המזמינים צריכים להיקרא לשירות למשך שנה וחצי לפחות ולשרת בפועל 12 חודשים לכל הפחות;
  • חיילים שסיימו את שירותם טרם המועד מטעמי השתמטות או בגלל בעיות משמעת אינם באים בגדר הנוהל;
  • הנוהל חל רק על הורים ביולוגיים.

בשונה מנוהל קשיש בודד נוהל הורי חיילים מאפשר איחוד עם שני ההורים. תחילה הורה חייל מקבל רישיון ב1 למשך שלושה חודשים, לאחר מכן יינתן לו מעמד א-5 שיוארך מדי שנה בסך הכל במשך 4 שנים. בחלוף 4 שנים יוכל ההורה לשדרג את מעמדו לישיבת קבע.

 
ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

מאמרים נוספים בנושא:

“ויזה הומניטרית” ומעמד בישראל מטעמים הומניטריים

בן הזוג נפטר? כיצד שומרים על המעמד בישראל?

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו”ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

חוק השבות ועבר פלילי

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

מאמרים ברוסית

כדי לשלוח

רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9
טלפון. 03-7506474 | פקס 03-7525175
arthur@i-lawyer.co.il‏

mango-web.co.il
שינוי גודל גופנים