רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

כיצד המדינה בוחנת בקשות לעליה, אילו מסמכים נפסלים, לאילו ראיות ניתן משקל מכריע, אילו טעיות אסור לעשות ומה עמדתו של בית המשפט?

 

כיצד עובד חוק השבות?

חוק השבות מכיר בזכותו של כל יהודי לעלות לישראל. אך לא רק ביהודים מדבר החוק. גם לבני זוגם הנשואים ולילדיהם ולנכדיהם עומדת זכות שבות, קרי הזכות לעלות לארץ. הגדרת היהדות הקבועה בחוק מושתתת על ההלכה היהודית שעל-פיה יהודי הוא מי שאמו יהודייה.

אלא שכדי לממש את זכות העליה על הטוען לה להוכיח תחילה שהוא אכן יהודי, בן ליהודי או נכד ליהודי, קרי שאותו אדם שמכוחו הוא יונק את הזכות היה יהודי. ולאחר מכן עליו להוכיח קשר משפחתי בהיר וממוסמך לאותו אדם. בנוסף על המבקש להוכיח שלא חל בעניינו איזו מהסייגים המנויים בחוק השבות, כאשר החריגים הנפוצים הם המרת דת מרצון, עבר פלילי המסכן את שלום הציבור בישראל, מחלה זיהומית או פסיכיאטרית קשה שעלולה לסכן את שלום הציבור והיעדר כוונת השתקעות.

 

כיצד מוכיחים שורשים יהודיים וזכות לעליה באמצעות מסמכים?

אך לעתים הוכחת זכות שבות איננה מלאכה פשוטה. מסיבות היסטוריות שונות במדינות רבות בגולה נהגו היהודים להסתיר את מוצאם והקפידו על שינויי רישום במסמכים פורמליים של לידה, נישואין, אימוץ, פטירה. מצב דברים זה מאפיין במיוחד את יהודי מדינות ברית המועצות לשעבר שנאלצו לטשטש את זהותם היהודית מטעמי הישרדות.

הגוף שאמון על בדיקת בקשות לעליה במדינות מזרח אירופה הוא לשכת הקשר נתיב, ונציגיו אמונים על עריכת בחינה מדוקדקת מאוד של מסמכים שעל בסיסם נטענת הזכות לשבות. נציגי נתיב נותנים מעמד של בכורה למסמכי מקור, היינו אותם מסמכים היסטוריים שהופקו סמוך מאוד לאירועים שאותם הם מתעדים – לידה, נישואין, אימוץ, פטירה. למסמכים משוחזרים, כאלה שהופקו בחלוף עשרות שנים על בסיס הרישומים המקוריים מיוחס משקל סגולי נמוך בהרבה.

 

אילו טעויות אסור לעשות בטרם הגשת בקשה לעליה

הניסיון מלמד שמבקשי עליה רבים הטוענים לשבות על יסוד מסמכים משוחזרים, ובייחוד כאלה שבהם לא מתועד מוצאם היהודי של קרוביהם או מופיע מידע סותר, על פי רוב מסורבים. לכן בטרם הגשת בקשה לעליה על המבקש לבחון היטב את המסמכים שעליהם הוא נסמך ובשום פנים ואופן לא לפנות עם מסמכים חלקיים או בעתיים טרם שנערכה בחינה מקיפה של כל החומר וניסיון להשלים את הבסיס ממקורות מידע שונים.

לצורך כך מומלץ מאוד להסתייע במומחים לגנאלוגיה. ארכיונאי וגנאלוג מומחה יידעו לפנות לכל מקור מידע רלוונטי לשם חיפוש מסמכים שעשויים לחזק את המארג הראייתי של מבקש העליה ובכך לשפר את סיכויי המבקש.

משרדנו נוהג לעבוד עם מספר מומחים כאלה בכל רחבי העולם, ואנו עושים בהם שימוש במקרים שבהם מסמכי הלקוחות מגלים בעיות וסבירות גבוהה לסירובים.

 

כיצד נלחמים על הזכות בבית המשפט?

חשוב, כאמור, להבין שבמקרים שבהם נציגי המדינה אינם משוכנעים באותנטיות של מסמכים כאלה ואחרים, ובייחוד כאשר בידי מבקש העליה מסמכים משוחזרים בלבד, צפוי למבקש סירוב. כדי להשיג על החלטת הסירוב עליו לעתור לבג”ץ (בקרוב – לבית המשפט לעניינים מנהליים).

אך מדובר במשימה לא פשוטה. נטייתם העקבית של שופטי בית המשפט העליון לכבד את מומחיותם של נציגי המדינה בכל הנוגע לבחינת מסמכי עליה ולהתערב בהחלטותיהם רק במקרים מוצדקים של טעות ברורה או אי-הפעלת שיקול דעת בסבירות ובשקידה. לכן סיכויי הצלחה של עתירה כנגד החלטת המדינה תלויים מאוד באיכות הייצוג המשפטי, בניסיון של עורכי הדין המייצגים ובבקיאותם במאטריה צרה וייחודית זו.

עו”ד ארתור בלאייר

 

 

ראיונות וידאו:

 

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

 

“ויזה הומניטרית” ומעמד בישראל מטעמים הומניטריים

בן הזוג נפטר? כיצד שומרים על המעמד בישראל?

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו”ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

חוק השבות ועבר פלילי

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

 

מאמרים ברוסית – כאן

שינוי גודל גופנים