רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

בית הדין לעררים ביטל את נוהג זקיפת התנהגותם של קרובים לחובתם של הזרים המצויים בהליך איחוד משפחות

 

בהתאם לנוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי, עם פתיחת ההליך תחילה מקבל הזר, לאחר שמוסדרת כניסתו לישראל, אשרת ב/1, ולאחר מכן, אם ההליך מתנהל כשורה, משודרגת האשרה לרישיון ארעי (א/5(.

משרד הפנים ורשות האוכלוסין שאמונים על בחינת הבקשה על מכלול מאפייניה רשאים גם שלא לשדרג את המעמד ובמקרים המתאימים להפסיק את ההליך ולדרוש מהזר לצאת מישראל. על פי רוב מדובר במקרים של התרשמות הרשות מקשר זוגי לא כן. אך יכולות להיות גם נסיבות נוספות. במרוצת השנים פיתח משרד הפנים שורה ארוכה של כלים ו"הסדרים" שבאמצעותם הוא יכול להשפיע על הליך איחוד משפחות, להפעיל לחץ על בני הזוג, לגרוע מזכויותיהם וכאמור אף להחליט על הפסקת ההליך והרחקת הזר מישראל. כלים אלה מגוונים למדי, ויש לציין כי לרוב אינם מעודנים במיוחד.

 לעתים רשות האוכלוסין לא בוחלת באמצעי של הפעלת לחץ פסול על בני הזוג ובעיקר על הזר המצוי בהליך הסדרת מעמדו בארץ. כאשר הזר מבקש לאשר כניסה לילדו הקטין מנישואין קודמים, לעתים הוא מקבל "עצות" מנציגי הרשות שלא לעשות רעש במערכת ולא להתעסק עם הבאת ילדים מנישואין קודמים בטרם הסתיים הטיפול בעניינו שלו. ישנם גם מקרים שלאותן עצות מתלווים איומים מפורשים שאם הזר יתעקש על הזמנת ילדו לישראל, הדבר ייזקף לחובתו במסגרת הליך הסדרת מעמדו שלו ויפגע בו קשה. למילים כאלה, כשהן נאמרו על-ידי נציגים רשמיים של רשות האוכלוסין, השפעה אדירה על מבקשי המעמד, והם תדיר מוותרים על זכויותיהם וכתוצאה מכך עם חלוף הזמן שבו אינם עומדים על דרישתם לצרף להליך קטין נלווה מנישואין קודמים זכותם פוקעת.

פרשה שנדונה באחרונה (19.8.18) בבית הדין לעררים בירושלים ממחישה את הסוגיה. באותו מקרה דובר על הליך הסדרת מעמדה בישראל של נתינה אוקראינית שנשואה לאזרח ישראלי. בני הזוג קיימו קשר רומנטי במשך 4 שנים ונישאו בחו"ל בשנת 2013. בשנת 2014 הם פנו למשרד הפנים ופתחו בתיק איחוד משפחות. לאחר מאבק של שנה, ב-2015 בת האישה קיבלה רישיון ב/1, ועם קבלתו ומשניתנה לה אינטר-ויזה לצורכי ביקור משפחתה באוקראינה, ביקשה לאשר כניסה לארץ עבור בתה הקטינה מנישואין קודמים.

משרד הפנים אישר את כניסת הבת בכפוף להפקדת ערבות בסך של 10,000 שקלים ובצד זה חתימה על התחייבות כי במהלך ביקור זה לא תבקש הקטינה מעמד בישראל.  

אלא שהאם לא עמדה בהתחייבות ולא שלחה את הילדה לאוקראינה. כאשר הגיעה העת לשדרג את מעמדה של האם בישראל לתושבת ארעית (א/5), משרד הפנים סירב לכך. מאחר שלא היו ראיות לאי-כנות הקשר וכל הבדיקות שנעשו בעניין בני הזוג, לרבות ראיונות מקיפים, העלו שמדובר בזוגיות אמיתית, לא נותר למשרד הפנים אלא לנמק את הסירוב בהפרת התחייבות האישה בעניין הקטינה.

בני הזוג לא השלימו עם הגזרה ועתרו לבית הדין לעררים. הדיינת בן שאול וייס למדה היטב את כלל הראיות ולבסוף קבעה כי השיטה שננקטה על-ידי משרד הפנים בכל הנוגע לפגיעה בהליך המדורג – אינה סבירה ואינה עומדת בדרישות הדין.

הדיינת הבהירה בפסק דינה כי לא קיימת נורמה חוקית שמאפשרת לזקוף לחובת ההורה את התנהגות הבן במצב דברים שכזה, ולכן אסרה על משרד הפנים לכרוך בין התחייבויות כאלה ואחרות שנעשות מחוץ להליך המדורג ובין ההליך עצמו.  

בית הדין ביטל אפוא את ההחלטה והורה לרשות האוכלוסין לתת לאישה לאלתר רישיון לישיבה ארעי (א/5) תוך חיוב הרשות בהוצאות משפט בסך של 5,000 שקלים.

חשוב להבין שניתן להתעמת ביעילות עם החלטות רשות האוכלוסין רק באמצעות עורכי דין שמתמחים בענייני הגירה ומשרד הפנים.

 [3449-17]

עו"ד ארתור בלאייר

 

ראיונות בתקשורת:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

ראיונות בתקשורת ברוסית – כאן

 

מאמרים נוספים בנושא:

הוועדה ההומניטרית לעייפה

איך משיגים אשרה לבן זוג זר של אזרח ישראלי

בית המשפט ביטל החלטה של משרד הפנים

חוק השבות ועבר פלילי

מעמד בישראל לנין של יהודי

המרת דת וחוק השבות

משרד הפנים: רבת עם בת הזוג הזרה? הקשר פיקטיבי

 

מאמרים בנושא ברוסיתכאן

שינוי גודל גופנים